שושנה ויג| ראיון עם המשורר ההודי ד"ר יז'יל ונדהן: "המשוררים מכוונים ומדריכים את העולם"

סופרת ומשוררת. מנהלת הוצאת פיוטית. נשואה למשה, אם לחמישה ילדים וסבתא לשלושה נכדים. יצירותיה הופיעו בעשרות כתבי עת וביומונים בארץ ובעולם. ספרה 'הרואין' שראה אור בשנת 2019, הוא ספרה ה-14.

המשורר ההודי ד"ר יז'יל ונדהן: "המשוררים מכוונים ומדריכים את העולם"

כתבה ותרגמה: שושנה ויג

באחרונה זכיתי להכיר משוררים עכשוויים מרחבי הגלובוס. היקום הסתגר ומצאתי עצמי מתחברת לאנשים מארצות אחרות ובמיוחד ליוצרים מביניהם, היו אלה משוררים האיטלקיים איגור קונסנזו ומלטה דה ויטה והיה זה המשורר הטורקי מסוט סונל. אני משוחחת איתם והם מעדכנים אותי אודות מגפת הקורונה בארצם. המשורר הטורקי אף ביקש ממני להקליט עצמי אומרת בטורקית "הישארו בבית" ואף שלחתי אליו את ההקלטה. באחרונה מינו אותי לתפקיד מנהלת אדמין בפייסבוק בקבוצת חזון השירה העולמי לצידו של ד"ר יזיל ונדהן

התקבלתי בברכה חמה לאיגוד סופרים ליד הודו ע"י Muhammad Shanazar. חוויות ההיכרות הללו מסקרנות

אותי ואני מראיינת חלק מן המשוררים. לפניכם המשורר ההודי שייסד את הפרויקט העולמי של חזון השירה העולמי : שלום עולמי, הומניזם, אהבה, אחווה ושוויון הם המשימה והחזון של קבוצה זו. מנהלי הקבוצה מברכים את כל הפעילויות היצירתיות כמו ספרות, אומנות ותרבות באופן כללי ושירים, סיפורים ומאמרים בפרט. ועושים מעשה יפה למען האנושות.

המשורר ד"ר יז'יל ונדהן

ד"ר יז'יל ונדהן , Ezhil Vendhan נשיא ומייסד חזון שירה עולמי. מחזיק בתפקידים חשובים בארגוני ספרות ושירה שונים ברחבי העולם. אלה מקצתם: נשיא איחוד הסופרים העולמי, נשיא איחוד המשוררים העולמי - דרום הודו, מנהל אגודת השירה בהודו וחבר מועצת מערכת בעיתוני ספרות בינלאומיים רבים.

התארים החינוכיים שלו הם דוקטור לפילוסופיה במדע המדינה ובמנהל ציבורי, מוסמך לאמנויות במדע המדינה ובעל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת מדרס. הוא בוגר תואר שני במדעי המדינה מאוניברסיטת מדוראי קמרג', ובעל דיפלומה לתואר שני בניהול כוח אדם ויחסי תעשייה. יש לו תעודת פרגיה בהינדית, יודע סנסקריט ושפות אחרות.

ד"ר יז'יל ונדהן הוא משורר נחשב מהמדינה טמיל נאדו בהודו, שקיבל שבחים וכתב שירים שמוערכים בעולם כולו במשך ארבעה עשורים, הוא מחברם של חמישה אוספי שירה. רבים משיריו מוצאים מקום באנתולוגיות השירה הבינלאומיות. שירו הטמילי AALAMARAM Banyan Tree, העץ הלאומי של הודו, היה השיר הטוב ביותר מטמיליה שנבחר לסימפוזיון המשוררים הלאומי רב-לשוני לשנת 1995.

שיריו 'נהר' ו'להיוולד אישה' תורגמו משפת הטמילית המקורית לשפות פונג'אבי וקנאדה. גרסת הפונג'אבי הושקה על ידי האקדמיה לפונד'אבי סהיטה בלודהיאנה, יחד עם המכון הקלאסי המרכזי לטמיליה. גרסאות הקנאדה פורסמו במגזינים אניקטנה וסובאג'יוטי. הגרסה הטמילית המקורית של השיר 'נהר' התפרסמה לראשונה במגזין Tamilarasu על ידי ממשלת הודו במדינת מיל נאדו, ואילו גרסת קנאדה פורסמה לאחר מכן על ידי המגזין הספרותי של האקדמיה לספרות קרנתקה. מעניין לציין כי שבחים אלה ניתנו תוך מחלוקת בדבר זהות הנהר והיא עדיין נמשכת בין מדינות הודו טמיל נאדו וקרנטקה.

הוא היה המשורר הטמילי היחיד שהוזמן להשתתף בקונגרס העולמי ה -39 של משוררי האקדמיה העולמית לאמנויות ותרבות שהתקיים באוניברסיטת KIIT, בהובנסוואר בין התאריכים 2 עד 6 באוקטובר, 2019 ובפסטיבל ספרות דרום אסיה 2019 שהתקיים בניו דלהי כציר הודי. משורר.

המשורר ד"ר יז'יל ונדהן באירוע ספרותי

פרסים ותארים: - המשורר הטוב ביותר בעולם לשנת 2017 וחתן העולם בספרות מטעם איגוד הסופרים העולמי, קזחסטן. - אייקון בינלאומי לספרות, פרס מדלב לורל - 2018 - מטעם החברה הספרותית העכשווית של אלמור. - עמיתו של עולם מלכותיהם של סופרים ומוזה קסומה - פינת סופרים בינלאומית, ועידת שירה עולמית 2017, היידראבאד. - אייקון של שלום עולמי - המכון העולמי לשלום, ניגריה. - פרס הדחף היצירתי לפילוסוף פואטיקה בינלאומי, בכנס השירה "וולד" שהתקיים בבאטינדה.

כריכת הספר Luminous Tentacles למשורר, ד"ר יז'יל ונדהן

ד"ר יז'יל ונדהן השתתף באירועים רבים בשירה, בספרות ובתרבות בינלאומית. להלן נזכיר כמה, בעלי חשיבות רבה: 1. הכנס הראשון של גן השירה העולמית, צ'נאי, הודו, 1995, כיו"ר ועדת הקבלה. 2. ועידת השירה הבינלאומית של פריזמת השירה Amaravathi, Vijayawada, הודו, 2016. 3. פסטיבל השירה הבינלאומי של גונטור, גונטור, הודו, 2017. 4. פינת סופרים בינלאומית, ועידת שירה עולמית, היידראבאד, הודו, 2017. 5. פסטיבל השירה הבינלאומי של גונטור, גונטור, הודו, 2018. 6. הועידה העולמית ה- 39 של משוררי האקדמיה העולמית לאמנויות ותרבות, Bububaneswar, הודו, 2019. 7. פסטיבל אגודת סופרי הספרות של SAARC (האגודה לדרום אסיה לשיתוף פעולה אזורי), ניו דלהי, הודו, 2019.

בכל אירועי השירה הבינלאומית האלה, הוא הוזמן לדקלם את שיריו שהתקבלו בברכה מצד משוררים ומבקרים עמיתים. הוענקו לו פרסים מיוחדים ודיפלומות באירועים לעיל.

שאלתיו ממי קיבל את השראה והשפעה, והוא סיפר על משוררים חשובים מרחבי העולם. נזכיר כמה מהם הם: ג'ון קיטס, וורדסוורת ', ט.ס אליוט, וולט וויטמן, מייאקובסקי, פבלו נרודה, Rabindranath Tagore, Thiruvallur, Bharathiar, Bharathidasan וכן הלאה.

החל לכתוב שירה במהלך לימודיו כסטודנט לתואר ראשון במדעים בשנת 1976. השיר הראשון שלו הושק בסימפוזיון משוררים שהשתתף עם משוררים בכירים, שפורסמו ושודרו על ידי בתחנת הרדיו "רדיו הודו".

שאלתיו איך מתייחסים אל המשוררים במדינתו? האם יש קהל לשירה? האם מוסדות ציבור אוהבים שירה ומשלבים שירה עכשווית בתוכניות רדיו או בתוכניות לימודים?

והוא השיב: "כן, משוררים מוכרים היטב ומוענקת להם חשיבות במדינתנו הודו. הם משולבים באירועי שירה במסגרת אירועים ומועדים רבים של המדינה על ידי הממשלה וארגוני ספרות ותרבות. השיר שלי "BANYAN Tree" נבחר לייצג את השפה הטמילית בסימפוזיון הלאומי הרב-לשוני משנת 1995 שאורגן על ידי ממשלת הודו במהלך יום הרפובליקה של הודו. שמונה עשר משוררים לאומיים הוזמנו לבירת הודו כדי לדקלם את שיריהם לפני שהוזמנו המיוחדים לאירוע השירה. השירים תורגמו על ידי הממשלה בכל שמונה עשרה השפות הלאומיות של הודו ושודרו על ידי כל תחנות השידור של כל רדיו הודו של המדינה, ערב יום הרפובליקה של הודו. כעבור יום היא נמסרה לכל הרפובליקה בנאום נשיא הודו לאומה. " מוסדות ציבור בהודו אוהבים שירה ומשלבים שירה עכשווית בתכניות רדיו ותכניות לימודים. הוא מוזמן באופן קבוע להשתתף ולדקלם את שיריו ולהעביר שיחות על שיריו על ידי מוסדות ציבור, חינוך ומחקר רבים בארצנו. המשורר הוזמן והשתתף במפגשי ספרות ושירה רבים בתת היבשת. להן מקצת מהמקומות הללו: - אקדמיה מהודו, צ'נאי ובנגלור, - המכון הקלאסי המרכזי לטמיליה, צ'נאי, הודו. - המכון העולמי לחקר טמיליה, צ'נאי, הודו. - אוניברסיטת מדרס, צ'נאי, הודו. - פסטיבל הספרות של פנג'אב מאורגן על ידי אוניברסיטת GNA, ג'אלנהאר, הודו. - המכללה לאמנויות נשים ממשלתיות, תאנג'אבור, הודו.

שאלתיו מה תפקיד המשורר בעולם המודרני? והמשורר השיב לי: "כפי שטוען המפורסם של P.Shelly: "המשוררים הם המחוקקים הבלתי מוכרים של העולם", למשוררים יש את התפקיד החיוני למלא בקהילה העולמית בכלל וגם ברמה המקומית. החוק החוקתי של הודו חזה רבים מרעיונותיהם של המשוררים הגדולים של העולם ושל הודו. על המשוררים האחריות לכוון ולהדריך את הקהילה העולמית בכל הנושאים החברתיים, הפוליטיים, הכלכליים של האנשים."

לשאלותי האם היום קל לכתוב שירה ולפרסמה בהודו והאם יש ירידה במעמד המשורר, קיבלתי תשובה נחרצת ומפליאה שאף עוררה בי קנאה: "לא, משוררים מוכרים ונחשבים לאישים ציבוריים בעלי חשיבות רבה בקרב הציבור בהודו". להלן מוצגים שישה שירים משיריו החשובים:

עֵץ BANYAN עֵץ בָּאנְיָן אֲנִי, זֶה נִפְלָא. אֶת הַצּוּרָה הָעֲנָקִית הַזּוֹ לָקַחְתִּי מִתּוֹךְ זֶרַע זָעִיר מְאוֹד כְּמוֹ אָטוֹם רַב עָצְמָה. הָעֲנָפִים שֶׁלִּי מְזַנְּקִים גְּבוּלוֹת מַאֲרִיכִים כְּכָל שֶׁהָרְאִיָּה שֶׁלִּי נִמְשֶׁכֶת. עֲבוּר הָעֲנָפִים הַיְּרֻקִּים שֶׁלִּי וְהַטַּעַם הַמְּעֻדָּן שֶׁל הַפֵּרוֹת שֶׁלִּי אֲנִי מִקְלַט עוֹפוֹת גַּעְגּוּעַ לְצֵל. אֲנִי גָּדֵל אַף עַל אֲדָמָה עֲקָרָה שֶׁבָּהּ הֶחָלָב שֶׁבְּגִזְעִי וּבַעֲנָפִים וְהֶעָלִים אֵינוֹ מִתְיַבֵּשׁ הָאָבִיב בִּי הוּא הַמַּתָּנָה. אֲנִי הָאֹהֶל, בּוֹ מִתְעַנְּגוֹת צִפֳּרִים הַשּׁוֹהוֹת בּוֹ כָּל הַיּוֹם. עַל הַסְּנִיפִים שֶׁלִּי חוֹנוֹת בְּכָל עוֹנָה שֶׁל חֲגִיגִיּוּת. כַּמָּה צִפֳּרִים שֶׁטָּעֲמוּ מִפֵּרוֹתַי הִשְׁמִיטוּ אֶת צוֹאָתָן בְּמָקוֹם אַחֵר. יֵשׁ הַמְּנַסִּים לִמְצֹא פְּגָם בַּלַּהֲקוֹת שֶׁלִּי; תָּבִינוּ, כְּנָפֵיהֶן רַק מַתְחִילוֹת לִצְמֹחַ. כַּמָּה אֲחֵרִים מְשַׁבְּחִים אֶת קֶסֶם הַצִּפֳּרִים, קְצָת טֶבַע, אֱמֹר לָהֶם בְּפִתּוּי כָּךְ: "בּוֹא נֵשֵׁב עַל עֲנָפִים גְּבוֹהִים שֶׁל עֵצִים אֲחֵרִים וְתִהְיֶה אָדָם נְטוּל דְּאָגוֹת. " אֵינִי מְסֻגָּל לְהָבִין אֶת חוֹטְבֵי הָעֵץ; הַאִם הֵם שְׂמֵחִים לְפָרֵק אוֹתִי? הֵם יוֹצְרִים בְּתוֹכִי חֹרִים וּמַזְמִינִים רַק צִפְעוֹנִים מְרֻשָּׁעִים לְהִתְיַשֵּׁב בִּי. עֵץ עָנִי וַחֲסַר רוּחַ אֲנִי פֵּרוֹתַי רַק לְצִפּוֹרֵי שִׁיר. הַשָּׁרָשִׁים שֶׁלִּי עוֹבְדִים בְּלִי מְנוּחָה יוֹרְדִים עָמֹק לְתוֹךְ הָאֲדָמָה בְּחִפּוּשׁ אַחַר מַיִם. מָרִים יָכוֹלים לִהְיוֹת הַזְּרָעִים שֶׁלִּי אֲבָל מְתוּקִים פֵּרוֹתַי. אֵין לִי שׁוּם סִכּוּי לְהִתְגַּמֵּשׁ כְּמוֹ עֵץ חֹרֶשׁ. סְעָרוֹת מְיַלְּלוֹת עָלַי וְאֵינָן מַצְלִיחוֹת לַעֲקֹר אוֹתִי. הַשָּׁרָשִׁים שֶׁלִּי הֵם רַק שָׁרְשֵׁי אֲוִיר שֶׁאֵינָם נִסְגָּרִים מְאַפְשְׁרִים לָאוֹר לַעֲבֹר דַּרְכָּם. בְּקָרוֹב הֵם יַעֲלוּ שָׁרָשִׁים וְיַעַמְדוּ בְּמַלְכוּתִיּוּת! © Ezhill Vendhan תרגום: שושנה ויג השיר תורגם לשלושים וחמש שפות בעולם כולל סינית, יוונית, צרפתית, רוסית וכן הלאה.

נָהָר הַשִּׁירָה הַמֵּימִית נִכְתֶּבֶת עַל יְדֵי הַטֶּבַע. מִרְשַׁם הַנּוֹזְלִים וְקוֹל הָאֲדָמָה. הַפֶּלֶא הַיִּחוּדִי שֶׁל הָעוֹלָם וְחֶבֶל הַהַצָּלָה שֶׁל כַּדּוּר הָאֶרֶץ שֶׁעוֹלֶה עַל תְּקוּפוֹת רַבּוֹת. הָאוֹצָר הַבָּהִיר צָף עַל פְּנֵי כַּדּוּר הָאֶרֶץ. הַגַּלִּים מִתְנַפְּצִים הִיא עֲלִיַּת הַלֶּהָבוֹת הַקָּרוֹת. כְּשֶׁגְּבֶרֶת אֲדָמָה הָרְתָה לָלֶדֶת אֶת כָּל הַחַיִּים, קִוְּתָה שֶׁחֲלַב הָאֵם שֶׁנּוֹצָר יַסְפִּיק לְכָל הַיְּצוּרִים הַחַיִּים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. הֵפִיצָה שָׁטִיחַ יָרֹק בַּדְּרָכִים הִגִּישָׁה אֶת פִּרְחֵי הַפְּרָחִים כְּמַתָּנוֹת וְיָרְדָה לְחַבֵּק אֶת רַגְלֵינוּ אֲבָל אֲנַחְנוּ זוֹרְקִים קוֹצִים עַל הַפָּנִים. זֶה בָּא לְנַקּוֹת אֶת הַלִּכְלוּךְ שֶׁלָּנוּ אֲבָל אֲנַחְנוּ הוֹפְכִים אֶת זֶה לְלִכְלוּךְ עִם שְׁאֵרִיּוֹת. הִיא אַף פַּעַם לֹא מְאַבֶּדֶת מֵהַשְּׁאִיפוֹת שֶׁלָּהּ וְגַם לֹא מִשְׁתַּחֲוָה לְדִכּוּי. זֶה עָשׂוּי לִנְדֹּד בְּזִהוּי הַכִּוּוּן אֲבָל לְעוֹלָם אַל תַּחֲזֹר אפלוטּ בִּגְלַל עֲיֵפוֹת אוֹ מֵחֻרְבָּן. אֲנִי תָּמִיד חִיּוּבִי, אֶשְׁכַּח אֶת הֶעָבָר וְאֶתְמַקֵּד בְּדַרְכִּי לֶעָתִיד. כַּאֲשֶׁר הַשֶּׁמֶשׁ שׂוֹרֶפֶת בְּחֹם, הִיא טָסָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר תֵּאָחֵז בְּכַנְפֵי הָעֲנָנִים וְתִתְחַדֵּשׁ בִּירִידַת גֶּשֶׁם. שֶׁלֹּא כָּמוֹנִי, שׁוּם דָּבָר לֹא מַעֲלֶה מֵעַל, יֵשׁ סִכּוּי לַחֲזֹר לְכַדּוּר הָאֶרֶץ הַזֶּה שׁוּב. זֶה יֵעָשֶׂה עַל יְדֵי זְחִילָה עַל הָאֲדָמָה אִם נִתְעַלֵּם מִבַּקָּשׁוֹתֶיהָ שׁוּב יוֹם אֶחָד הִיא עֲשׂוּיָה לְהִתְלַקֵּחַ בַּלֶּהָבוֹת. © ד"ר יזיל ונדהן הערה: תורגם סינית, רוסית וכן הלאה.

לְהִוָּלֵד אִשָּׁה כְּדֵי לְהִוָּלֵד אִשָּׁה צָרִיךְ לְשָׁלֵם הָמוֹן, לֹא אָמַרְתְּ? מְצוּקָתִי בַּחֶבְרָה וּבָעוֹלָם, הַאִם אֶפְשָׁר אֲפִלּוּ לְהַצְהִיר עָלֶיהָ? הַאִם אַתָּה בִּגְבוּלְךָ מֵבִין אֶת הַסְּטָטוּס שֶׁלִּי בְּצוּרָה רְגִישָׁה, יְדִידִי? הַבַּיִת שֶׁלָּךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת מוּאָר אַתְּ צְרִיכָה לָבוֹא בְּתוֹר אֵלַת הַמַּזָּל אֲנִי חַיָּב לְהִשָּׂרֵף לְרַגְלַיִךְ כְּקַמְפוֹר הַקֹּדֶשׁ. כָּל הַפֶּסְטִיבָלִים וְהַחֲגִיגוֹת לַהֲנָאַתְכֶם בִּלְבַד אֲבָל כַּמָּה חֵבֶל וּכְאֵב גַּם בִּימֵי רִאשׁוֹן וְחַגִים אֵינָם מְיֹעָדִים לַנָּשִׁים. אַתְּ בְּוַדַּאי יֹפִי שֶׁלֹּא נִגְמַר אֵלַת הַמַּזָּל מֻגְבָּלת לְמַרְאֵךְ. אֲנִי צָרִיךְ לִהְיוֹת הַר גַּעַשׁ מַבְעִיר אֵשׁ כְּדֵי שֶׁעֵינֵיהֶם שֶׁל גְּבָרִים אֲחֵרִים לֹא יִזְכּוּ לְמַבָּטֵךְ. כַּיֶּלֶד לְאִמּוֹ אֲנִי חַיָּב לְהַאֲכִיל אוֹתָךְ בְּאֹכֶל צִדֵּךְ הַשְּׂמָאלִי חַיָּב לִהְיוֹת הַצּוּף שֶׁלִּי. כְּשֶׁאַתְּ רוֹצָה לְלַטֵּף אוֹתִי אֲנִי צָרִיךְ לַהֲפֹךְ לַיֶּלֶד שֶׁלָּךְ. כְּשֶׁרוֹצִים לְשַׂחֵק אֲנִי צָרִיךְ לַהֲפֹךְ לַבֻּבָּה שֶׁלָּךְ. בְּכָל פַּעַם כְּשֶׁאַתְּ מִתְקַשֶּׁרֶת אֵלַי אֲנִי צָרִיךְ לִהְיוֹת פָּנוּי לַמִּטָּה שֶׁלָּךְ. אֲנִי חַיָּב לִהְיוֹת עוֹזֶרֶת שֵׁרוּת גְּבִירוֹתַיִךְ צְרִיכוֹת לִהְיוֹת אַחֲיוֹתַי. כַּאֲשֶׁר הַמֹּחַ שֶׁלָּךְ נָמֵס בִּתְשׁוּקָה כְּשֶׁהָאִינְטֶלִיגֶנְצְיָה שֶׁלָּךְ בּוֹטָה אֲנִי צָרִיךְ לְהַדְרִיךְ אוֹתָךְ כְּשַׂר. כַּאֲשֶׁר יֵשׁ לִשְׂרֹט אֶת הַגַּב שֶׁלָּךְ הַצִּפָּרְנַיִם הַפְּנִינִיּוֹת שֶׁלִּי צְרִיכוֹת לִהְיוֹת כְּמוֹ שֶׁל יֶלֶד. אֲעַסֶּה אֶת הָרַגְלַיִם שֶׁלָּךְ וְאֶצְבָּעוֹת קַנְטֶל שֶׁלִּי יַהַפְכוּ לִמְכוֹנוֹת. כְּשֶׁאַתְּ שׁוֹכֶבֶת חוֹלָה יְדֵי לוֹטוּס שֶׁלִּי יִהְיוּ לְמִתְקַן הַשֵּׁרוּתִים. לָשֵׂאת אֶת צַעֲרֵךְ עָלַי לִהְיוֹת אֶבֶן הַנּוֹשֵׂאת מִשְׁקָל. כָּל מָה שֶׁתַּחְשְׁבִי בְּלִבֵּךְ צָרִיךְ לְהַשְׁלִים עַל יָדִי מַמָּשׁ בְּרֶגַע זֶה. וַאֲנִי אֶהְיֶה כְּעֶבֶד שֶׁלָּךְ. גַּם כְּשֶׁאַתְּ בּוֹעֶטֶת בִּי אֲנִי צָרִיךְ לְלַקֵּק אֶת רַגְלַיִךְ כְּמוֹ כֶּלֶב שֶׁמְּנַדְנֵד בִּזְנָבוֹ. גַּם אִם כִּבַּדְתְּ אוֹתִי אוֹ שֶׁקָּרַעַתְּ אוֹתִי לִגְזָרִים אֲנִי צָרִיךְ לִהְיוֹת סַבְלָנִי כְּמוֹ אַדְמַת הַאֵם. אֲנִי צָרִיךְ לִהְיוֹת רַק בִּשְׁבִילֵךְ אֲנִי צָרִיךְ לִהְיוֹת כָּל כָּךְ הַרְבֵּה דְּבָרִים אֲחֵרִים גַּם כְּשֶׁאַתְּ מֵתָה אֲנִי צָרִיךְ לְהִשָּׂרֵף אִתָּךְ בַּחַיִּים. כֵּן, כְּמוֹ אִמְרַת הַזָּהָב שֶׁלָּךְ כְּדֵי לְהִוָּלֵד אִשָּׁה אָכֵן צָרִיךְ קְנָסוֹת רַבִּים. הערה: תורגם לקנדה, לפורטוגזית, לפיליפינית וכן הלאה. כאמור, ד"ר יזיל ונדהן הוא משורר מהולל מהודו והוא כותב באנגלית ובהינדית וחוץ מזה גם בשפת האם שלו טמילית. השיר שכותרתו 'עץ בניאן' הוא יצירת מופת מהוללת מכתביו של ד"ר יז'יל וונדהאן. גרסתו המקורית הייתה בשפה הטמילית והיא נבחרה לשיר הטוב ביותר בשפה הטמילית במהלך סימפוזיון המשוררים הרב-לשוניים, שנערך בניו דלהי לרגל יום הרפובליקה ההודית בשנת 1995. השיר תורגם לשמונה עשרה שפות ובמקביל שודר ברחבי העולם על ידי ערוץ הרדיו All India בערב הרפובליקה של הודו מיד לאחר כתובתו הרשמית של נשיא הודו לאומה. שיר זה תורגם להינדית על ידי בהאשה ואחר כך פורסם במנהלת ההינדית המרכזית של הודו. מאוחר יותר הוא תורגם לשפת קנאדה ופורסם על ידי האקדמיה קרנאטקה סחיטהיה במגזין אנייקטנה.

השירים 'להיוולד אישה' ו'נהר' תורגמו משפתם הטמילית המקורית לשפות פונג'אבי וקנאדה. גרסאות מתורגמות אלה פורסמו מאוחר יותר במגזין הספרותי של קנאדה אניקטנה שהושק על ידי האקדמיה לפונג'אבי סהיטה בלודיאנה יחד עם המכון הקלאסי המרכזי לשפה טמילית. השיר 'נהר' בגרסתו המקורית פורסם במגזין Tamilarasu על ידי ממשלת טמיל נאדו, ואילו גרסת הקנאדה פורסמה על ידי המגזין הספרותי של האקדמיה קרנתקה סחיטהיה של ממשלת קרנטקה. שבחים אלו ניתנו בנקודה מכריעה כאשר הייתה סכסוך מי נהר בין המדינות ההודיות טמיל נאדו וקרנטקה.

דבר נוסף שנאמר רבות על השיר הוא "אמא תרזה" שפורסם על ידי האתר הרשמי של סנט תרזה. שיר זה, שהיה הראשון המתאר את פליאתה של האם הקדושה, זכה להתפעלות ומחמאות ממקומות ראשיים של מיסיונרים לצדקה במהלך חגיגת המאה של האם הקדושה. יתר על כן, שיר זה שנכתב בתמיל הושק בסימפוזיון המשוררים באוקטובר 1976 ושודר בערוץ הרדיו "כל הודו" ב- 4 בינואר 1977, במהלך ימי הקולג' של המשורר.

אהבה אינסופית אֲנִי לֹא יָכוֹל לִשְׁכֹּחַ אֶת הָרֶגַע הַמָּתוֹק הַזֶּה, הַתְּחוּשָׁה הַחַשְׁמַלִּית הָיְתָה נִפְלָאָה חוֹדֶרֶת אֶת כָּל זְקִיקֵי הַשֵּׂעָר הַמַּגְנִיבִים. הַחֹרֶף וְכָל שֵׁשׁ הָעוֹנוֹת הוֹפְכוֹת בָּאָבִיב, כִּנְוֵה מִדְבָּר בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד, עָלִים יְרֻקִּים וַעֲדִינִים עָלֵי כּוֹתֶרֶת בְּכָל מָקוֹם - מִתְקָרֵר לְעֵינַי. כָּל הַפְּרָחִים הַמִּסְתַּכְּלִים עָלַי פּוֹרְחִים, שָׁלַל צְבָעִים וְרֵיחוֹת רֵיחָנִיִּים. בְּאוֹר שֶׁמֶשׁ קַיִץ חַם, חֹרֶף רוֹעֵד. קֹר שֶׁחוֹדֵר לָעֲצָמוֹת, הַלֵּב חַם. פַּרְצוּפִים מְכֹעָרִים רְגִילִים מוֹפִיעִים מֵחָדָשׁ, אֲנָשִׁים נָפְלוּ בְּיִסּוּרִים נִרְאֶה שֶׁהֵם קְדוֹשִׁים. גִּישָׁה נַקְמָנִית לְטָעֻיּוֹת דַּקּוֹת, לֹא אִתִּי יוֹתֵר, אֲנִי שׁוֹכֵחַ וְסוֹלֵחַ, הַכֹּל כּוֹאֵב וּפְצָעִים אִם יִתָּכֵן. הַשְׁפָּלוֹת וּתְקִיפוֹת נָפְלוּ בְּקַלּוּת, הַלֵּב מְקַבֵּל אֶת הַכֹּל בְּחִיּוּךְ זוֹהֵר, רָעֵב וְצָמֵא הָפְכוּ לֹא יְדוּעִים, עוֹבֵד שָׁעוֹת לְאֹרֶךְ זְמַן הָעֲיֵפוּת נֶעֶלְמָה. הֶחָזוֹן וְהַקּוֹל שֶׁלָּהּ נִזְכְּרוּ, הַכֹּל קוֹרֶה וּמְדַמְיֵן אֶת פָּנֶיהָ. חִיּוּךְ לֹא נִבְלַע זוֹהֵר עַל שְׂפָתֶיהָ, הַלֵּב, הַנֶּפֶשׁ וְהַנֶּפֶשׁ שֶׁלָּהּ מְאִירִים אוֹתִי. מִלִּים שֶׁאֲנִי מַכִּיר אֲבָל נִשְׁמְרוּ רַק בְּזִכָּרוֹן, בְּיָמֵינוּ אֲנִי מַתְחִיל לִכְתֹּב אֲפִלּוּ שִׁירָה. מְפַזֵּר בַּמִּבְרֶשֶׁת שֶׁלִּי זְמַן מָה צְבָעִים תּוֹהֶה כְּאִלּוּ עָשִׂיתִי צִיּוּרֵי אָמָּנוּת. שִׁיטוֹת הַחִסּוּן לֹא הָיוּ סְרָק, כָּל אֶחָד מִכָּל הַלֵּב, זֶה מַכֶּה פַּעַם אַחַת. הַתְּחוּשָׁה הַקְּסוּמָה מְפַכָּה בְּכַדּוּר הָאֶרֶץ גַּן עֵדֶן הוּא בִּלְתִּי נִתַּן לְהַבְחָנָה וְשָׁוָה. הַמִּלִּים שֶׁלִּי נוֹסְעוֹת סְבִיב הַיְּקוּם לְהַגִּיעַ לְמִי שֶׁאוֹהֵב אוֹתִי לְסַפֵּק אֶת אַהֲבָתִי וְאֶת הָאוֹר. אַתְּ לוֹקַחַת אוֹתִי גָּבוֹהַּ מֵעַל הַשָּׁמַיִם נִרְאֶה שֶׁכֻּלּוֹ עָלֵי אֲדָמוֹת מְעַט מְאוֹד לֶחָזוֹן שֶׁלִּי אֵין עֹשֶׁר אוֹ אוֹצָר תּוֹהֶה עָלַי אֲדָמוֹת. אֵין דֶּרֶךְ לִמְדֹד כַּמָּה אַתָּה שָׁוֶה.

אִם הָיוּ לִי כְּנָפַיִם לָעוּף אִם הָיוּ לִי כְּנָפַיִם לָעוֹף הָיִיתִי שָׁם קָרוֹב אֵלַיִךְ אִם הָיִיתִי יָכוֹל לְנַגֵּב אֶת הַדְּמָעוֹת שֶׁלָּךְ הָיִיתִי שָׁם לְיַבֵּשׁ אֶת עֵינַיִךְ בִּשְׂפָתַי. אִם הָיִיתִי יָכוֹל לִשְׁלֹחַ הֵד מֵהַלֵּב שֶׁלִּי הָיִיתִי שׁוֹלֵחַ פְּעִימוֹת לִבִּי מַמָּשׁ מַמָּשׁ זֶה יִשָּׁמַע עַל יָדֵךְ. אִם הָיִיתִי יָכוֹל לָצֵאת בְּלִי פַּחַד אַמִּיץ כְּמוֹ הַמֹּחַ שֶׁלָּךְ הָיִיתִי שׁוֹבֵר אֶת דַּלְתוֹת הַכֶּלֶא וּפוֹתֵחַ אֶת אֲזִקֵּי הַיָּד. הֶעֱבַרְתִּי אֶת מַחְשְׁבוֹתַי בְּשָׁחֹר בִּנְיָר לָבָן זֶה. אֲבָל הָעֵינַיִם שֶׁלִּי צוֹבְעוֹת אֶת כָּל הַמִּכְתָּבִים. אִם תַּבְטִיחִי לִי לֹא לַחֲזֹר לְאָחוֹר אֲנִי מוּכָן לָקַחַת אוֹתָךְ עַל הַגַּב שֶׁלִּי וְלָלֶכֶת

אֵין תָּגִיּוֹת בִּשְׁבִילִי אֵין תָּגִיּוֹת בִּשְׁבִילִי כְּמוֹ שֶׁאֲנִי אַף פַּעַם לֹא אוֹהֵב תָּג קָבוּעַ אוֹ דֵּעָה קְדוּמָה. אֶזְדַּהֶה בִּשְׁמִי לְעוֹלָם אֲיַפֶּה. נוֹלַדְתִּי לְהוֹרִים הוֹדִים אֵין זֶה הָיָה מִבְּחִירָתִי. אֶחְיֶה כָּאן כָּל עוֹד יֵשׁ לִי וִיזָה אוּנִיבֶרְסָלִית לְלֹא תַּשְׁלוּם. אֵין לִי דָּת נֻקְשָׁה אֲנִי מַאֲמִין בְּרוּחָנִיּוּת. אֲנִי לֹא שַׁיָּךְ לְשׁוּם גֶּזַע מְסֻיָּם אֲנִי תָּמִיד אֶשָּׁאֵר אֱנוֹשִׁי. לָבָן נוֹלָד הוֹפֵךְ לְחוּם דְּבַשׁ שָׁחֹר בָּהִיר וְעוֹבֵד בְּאוֹר שֶׁמֶשׁ. שׁוּם אֱמוּנָה אוֹ שׁוּם קָאסְטָה שׁוּם דָּבָר לֹא תּוֹפֵס אֶת דַּעְתִּי וְלִבִּי. לְמַפּוֹת פּוֹלִיטִיּוֹת יֵשׁ גְּבוּלוֹת מִשְׁתַּנִּים לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בְּיַחַס לְכֹחָם. לַטֶּבַע אֲדָמָה וְאוֹקְיָנוֹס מִטִּבְעוֹ אֲנִי מְקַבֵּל בְּרָכָה. אַתָּה רַק טוֹעֵן אַפְלָיָה נִמְחֲקָה מִסָּבִיב אֲבָל שׁוֹמֵר אוֹתָהּ בַּלֵּב וּבַמֹּחַ. שֵׁרוּתֵי הַשְּׂפָתַיִם הוֹלְכִים וּגְדֵלִים עִם אָגֶ'נְדָּה נִסְתֶּרֶת וּסְגִידָה בָּרֹאשׁ. זֶה הִסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ בֵּין לְבֵין דֶּרֶךְ רִקְמוֹת הַדָּם וְהַלֵּב שֶׁלָּנוּ. הַמִּילֶנְיוּם הִמְשִׁיךְ מַשְׁאִיר אֶת הַטֻּמְאָה הֶעֱלָה אֶת הַצְּפִיפוּת בְּאֹפֶן מַדְאִיג כָּל הַשָּׁמַיִם לְסִפּוּק בִּלְבַד לְצֹרֶךְ הָאִינְטֵרֶס וְהָאֵמַנְצִיפַּצְיָה. שׁוּם דָּבָר לֹא הִתְהַדֵּר כָּבוֹד, שִׁוְיוֹן וְלֹא אֱנוֹשִׁיּוֹת. הַמִּלִּים שֶׁלִּי מִסְתּוֹבְבוֹת בַּיְּקוּם מַגִּיעוֹת לְמִי שֶׁאוֹהֵב אוֹתִי וּמְסַפְּקוֹת אֶת אַהֲבָתִי וְאֶת הָאוֹר. אלה ספריו של המשורר ההודי, ד"ר יז'יל ונדהן: 1. PAATHAIYORATHTHU PAARIJAATHANGAL - שירים (טמילית), 1989 2. VELICHCHA VIZHUDHUGAL -Poems (טמילית), 2002 3. TENTACLES LUMINOUS- שירים (אנגלית), 2018 4. TENTACULES LUMINEUSES - שירים (צרפתית), 2019 5. PARLAQ NÜMUNƏLƏR - שירים (אזרבייג'ן), 2019.

המשורר גר בצ'נאי - הודו וניתן להגיע אליו בכתובת הדוא"ל שלו dr.ezhilvendan@gmail.com