שושנה ויג| צבע האהבה האמיתי: לקט תרגומים משירי המשורר מוחמד סאנזר (Muhammad Shanazar)




צבע האהבה האמיתי


לקט תרגומים משיריו של המשורר מוחמד סאנזר

מתרגמת מאנגלית: שושנה ויג


משירי המשורר והמתרגם מוחמד סנזאר, משורר פקיסטני עטור פרסים ותארים בינלאומיים רבים, ובהם: פרס המתרגם הבינלאומי הטוב ביותר לשנת 2012. נמנה עם המשוררים הטובים ביותר לשנת 2012. שגריר פואטי יוצא דופן ומשורר השראה אוניברסלי. מועמד לפרסים בינלאומיים וזוכה אות הצלב לשלום, אות הצלב לספרות ואות צלב פלטינה לרכזים. נחשב אחד ממשוררי העולם המוכרים ומשמש אייקון עולמי לשלום.


המשורר מוחמד סאנזר



צֶבַע הָאַהֲבָה הָאֲמִתִּי

הַצָּהֳרַיִם שְׁטוּפֵי שֶׁמֶשׁ

יוֹם חָרְפִּי, רוּחַ אֵינָהּ נוֹשֶׁבֶת,

שָׁמַיִם כְּחֻלִּים, צְלוּלִים וַעֲמֻקִּים,

עַל הַגַּג מִטַּת תִּינוֹק נְטוּשָׁה,

רָצִיתִי לַעֲבֹר נִדְנוּד אָרֹךְ,

כְּדֵי שֶׁאֶתְנַעֵר וְאַשְׁלִיךְ אֶת הַשְׁפָּעוֹתָיו שֶׁל הַסִּמּוּם,

מְהוּמַת הַחַיִּים הַמְּגֹחֶכֶת.

בְּרֶגַע שֶׁנֶּעֱטַפְתִּי בִּשְׂמִיכָה יְשָׁנָה,

הַזִּכְרוֹנוֹת מִמֵּךְ הֵחֵלּוּ לִרְדֹּף.

הַשֶּׁמֶשׁ נָעָה לְיַעֲדָהּ,

אֶל הַמָּקוֹם בּוֹ הָאֲדָמָה וְהַשָּׁמַיִם נִפְגָּשִׁים,

כָּרָגִיל נְקֻדַּת מַבָּט אֶל הָעוֹלָם,

אֲבָל שָׁקַטְתִּי בְּדִמְמַת הַשְּׂמִיכָה.

הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה כְּשֶׁהִיא מִתְקַלַּחַת בְּגָוֶן הָאַרְגָּמָן שֶׁל הַדִּמְדּוּמִים,

דּוֹמָה לְעֵינַי הָאֲדֻמּוֹת הַנְּפוּחוֹת מִדְּמָעוֹת

צֶבַע הָאַהֲבָה הָאֲמִתִּי.



אַהֲבָה שֶׁלֹּא הִבְשִׁילָה

הוֹ! אֲהוּבָתִי,

הַאִם אַתְּ זוֹכֶרֶת?

מֵעֵת שֶׁעֵינַיִךְ סָרוּ

מִדֶּרֶךְ הָאַהֲבָה

עֵינַי בּוֹכוֹת בְּדִמְעוֹת הַדָּם,

אֲנִי מִתְבּוֹנֵן סָבִיב תָּר אַחַר עִקְבוֹתַיִךְ,

מֵאָז שֶׁעָזַבְתְּ הַכּוֹכָבִים לֹא זָהֲרוּ

בִּדְלָתוֹת וּבְקִירוֹת בֵּיתִי,

הַדֹּפֶק שֶׁלִּי בֶּחָזֶה פּוֹעֵם

בְּאֹפֶן כָּזֶה הוּא מְדַקְלֵם אֶת הִדּוּר הָאַהֲבָה.

אֲהוּבָתִי!

בְּמִדְבַּר הַהַפְרָדָה

מֵהַקִּרְבָה אֵלַיִךְ לִקְצֵה הַלֵּב הַכּוֹאֵב,

אֲנִי לוֹקֶה בִּבְדִידוּת מְחֻסֶּרֶת,

חֲלוֹמוֹתַי גַּעְגּוּעִים,

אַהֲבָתִי צְדָדִית וַחֲסֵרָה,

תַּעֲנוּגוֹת הַקִּרְבָה אֵינָם מֻשְׁלָמִים,

חִשְׁבִי רֶגַע, אֲפִלּוּ הָאַהֲבָה נַעֲשֵׂית לְמֶחֱצָה.




בִּזְמַן שֶׁעָזַבְתְּ

כְּשֶׁעָזַבְתְּ,

הִקְשַׁבְתִּי לְשִׁירֵי הָאַהֲבָה

בְּקֶצֶב הַלֵּב,

בִּזְמַן שֶׁעָזַבְתְּ

הִתְבּוֹנַנְתִּי בָּךְ אֲרֻכּוֹת,

חָשַׁבְתִּי עָלַיִךְ רַבּוֹת,

וּבִקַּשְׁתִּי שֶׁתִּדְחִי אֶת עֲזִיבָתֵךְ,

אָרַגְתִּי אֶת מַאֲרַג הַחֲלוֹמוֹת בְּעֵינַי,

וְעַל קִיר הַצַּעַר

וְעַל תַּעֲלוּמַת הַלֵּב

בַּשִּׂיחַ שֶׁלָּךְ

הִנַּחְתִּי חֲתִיכוֹת מֵהַלֵּב הַשָּׁבוּר שֶׁלִּי.

כְּשֶׁעָזַבְתְּ,

הִקְשַׁבְתִּי לְשִׁירֵי הָאַהֲבָה

בְּקֶצֶב הַלֵּב,

כֵּן, בִּזְמַן שֶׁעָזַבְתָּ


מָה זֹאת אַהֲבָה

אִם מִישֶׁהוּ יִשְׁאַל אוֹתָךְ,

"מַהוּ זֹהַר הַיָּרֵחַ"?

הַסְתִּירִי אֶת פָּנַיִךְ בַּמַּנְעוּלִים הָרֵיחָנִיִּים שֶׁלָּךְ,

וְאָז הָאִידְיוֹט יַנִּיחַ אוֹתָם בַּצַּד כְּדֵי לְגַלּוֹת

אֶת צֶבַע אֲרֶשֶׁת פָּנַיִךְ

וְתַגִּידִי,

זוֹהֲרֵי הַיָּרֵחַ דּוֹמִים לְצֶבַע הַפָּנִים שֶׁלָּךְ.

אִם מִישֶׁהוּ יִשְׁאַל אוֹתָךְ,

"אֵיךְ הָעוֹלָם מִתֵּג הִתְנַגְּשׁוּת בְּעֵינַיִךְ?"

אַתְּ תַּרְאִי לוֹ אֶת אַדְמוּמִיּוּת עֵינַיִךְ

שַׁרְשְׁרוֹת אַנְטִימוֹן,

וְאִמְרִי

"אַדְמוּמִיּוּת הָעֵינַיִם הִיא דַּם הָאוֹהֲבִים,

רַק תִּסְתַּכֵּל עָלַי לְרֶגַע

בְּעֵין הַלֵּב,

קִטְעֵי הַלֵּב יַעֲנִיקוּ לְךָ אֶת אוֹתוֹ סִפּוּר,

רוֹאִים כָּל שִׁבְרוֹן בְּלֵב מְדַמֵּם,

תַּגִּיד לִי מִי רָצַח אוֹתְךָ,

וּמִי גָּרַם לְךָ לְהַטְרִיד,

אֶצְלְךָ עַכְשָׁו הַסּוֹד אֵיךְ הָעוֹלָם מִתֵּג אֶת מִתְנַקְּשֵׁי עֵינַי ".

אִם מִישֶׁהוּ יִשְׁאַל אוֹתָךְ אֵיךְ מְשׁוֹרְרִים כּוֹתְבִים

שֶׁבַח הָאַהֲבָה,

רַק תַּגִּידִי לוֹ,

"תִּסְתַּכֵּל עָלַי מִלְּמַעְלָה עַד קְצֵה בְּהוֹנוֹת הָאֶצְבַּע,

אַתָּה תַּהֲפֹךְ לִמְשׁוֹרֵר,

אַתָּה תִּכְתֹּב אֶת שִׁבְחֵי הָאַהֲבָה,

תִּכְתֹּב אֶת תְּכוּנוֹת הָאַהֲבָה ".

מָה זֹאת אַהֲבָה?

רַק הַתְּמוּנָה שֶׁלָּךְ, מִלְּמַטָּה עַד קְצֵה אֶצְבְּעוֹתַיִךְ,

שִׁכְרוּת הָעֵינַיִם שֶׁלָּךְ,

מִיץ הַשְּׂפָתַיִם שֶׁלָּךְ,

מִרְבַּץ רְצוֹנוֹת,

לֵב שָׁבוּי,

הַלֵּב נִשְׁבָּר לַחֲתִיכוֹת,

הָעֵט חַלָּשׁ מִכְּדֵי לִכְתֹּב אֶת הַתְּשׁוּרוֹת שֶׁלָּךְ.

אִם מִישֶׁהוּ שׁוֹאֵל אוֹתָךְ בִּפְלִיאָה,

אֵיךְ טַעַם הַשִּׁכְרוּת,

תַּגִּידִי לוֹ,

"נִשְׁמָתִי, פָּשׁוּט תִּהְיֶה גָּבִיעַ לְאַהֲבָתִי,

הָרִגּוּשׁ יְגַלֶּה לְכֻלְּכֶם

כַּמָּה הַשִּׁכְרוּת טְעִימָה ".

אֲהוּבָתִי,

אִם מִישֶׁהוּ מְבַקֵּשׁ לְהַגְדִּיר אַהֲבָה,

הַגְדִּירִי זֹאת כָּךְ,

"בִּרְצוֹן הָאִחוּד,

זֶה הַסֵּדֶר הֶעָמֹק שֶׁל הָאָבְדָן,

וְזֶה גַּם אַהֲבַת קְרִיאָה ".

זֶה מַרְחִיק אוֹתָנוּ מִמְּגוּרֵי הַתְּשׁוּקָה,

מָתַיְשֶׁהוּ מֵכִיל "כֵּן" בִּטּוּי "לֹא".

וְגַם וִדּוּי,

זֶה שׁוֹמֵר עַל הַלֵּב שֶׁמִּתְעוֹרֵר

בִּפְעִימוֹת מֻפְרָעוֹת,

הַמְּאַהֵב מַנִּיחַ אֶת רַגְלָיו בְּמָקוֹם זָר

וְשׁוֹמֵר יִסּוּרִים רַבִּים לְלֵיל הָאִחוּד.

וְאָז אַתָּה מַשְׁכִּיב אוֹתִי

מוּל גּוּפְךָ הַחַם הֶעָדִין וְהַמָּלֵא בְּאַהֲבָה,

כְּדֵי שֶׁעֵינַי אוּלַי יַחְלְמוּ

חֲלוֹמוֹת יָפִים מִשֶּׁלְּךָ,

וְאָז אַתָּה הוֹפֵךְ לִמְצִיאוּת שֶׁל הַחֲלוֹמוֹת הָאֵלֶּה,

תְּמוּנָה בְּמַרְאֵה לִבִּי,

וְגַם מְכַוֵּן לְלִבִּי,

אַתָּה הוֹפֵךְ לְחֵץ וְקֶשֶׁת,

וְשַׁרְשֶׁרֶת בִּלְתִּי נִתֶּנֶת לִשְׁבִירָה,

תַּעֲשֶׂה אוֹתִי לָרַנְגָ'ה שֶׁלְּךָ וְתַהֲפֹךְ לַאֲדוֹנִי,

תַּנִּיחַ אֶת שִׂפְתוֹתֶיךָ עַל גַּבִּי בְּאַהֲבָה,

וַחֲשֹׁב עַל הַמַּעֲשִׂים שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא עָשִׂיתָ,

הַסְתֵּר אֶת פַּרְצוּפְךָ הַקָּסוּם בְּלִבִּי,

וּתְאַכְלֵס אוֹתִי אֶצְלְךָ,

וְאָז לְחַץ אוֹתִי בִּזְרוֹעוֹתֶיךָ, הַמְשֵׁךְ וְאֱמֹר,

"מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ הַכֹּל שֶׁלָּךְ."



אֲהוּבָתִי

תַּקְשִׁיבִי אֲהוּבָתִי,

כַּאֲשֶׁר הַתְּמוּנָה שֶׁלָּךְ צָפָה בְּדִמְיוֹנִי

תְּכוּנוֹתַיִךְ חוֹדְרוֹת לְמֹחִי,

דְּמוּתֵךְ מְעוֹרֶרֶת סַעֲרַת תַּאֲוָה,

וְזֶה לֹא נֶעֱצַר בְּשׁוּם דֶּרֶךְ.

פָּנִים שׁוֹבוֹת לֵב יֵשׁ לָךְ,

הָעֵינַיִם הַמְּנֻמְנָמוֹת שֶׁלָּךְ

הַזְּרוֹעוֹת הַמְּעֻלּוֹת שֶׁלָּךְ,

הַצַּוָּאר הַמְּפֹאָר שֶׁלָּךְ,

כְּמוֹ שַׁיִשׁ הַשָּׁד הַלָּבָן שֶׁלָּךְ

הָאֶצְבָּעוֹת הָעֲדִינוּת שֶׁלָּךְ,

הַבֶּטֶן הַמְּסֻדֶּרֶת וְהַנְּקִיָּה שֶׁלָּךְ,

וּמִתַּחַת לַטַּבּוּר שֶׁלָּךְ עוֹלָם שֶׁל אֹשֶׁר,

שֶׁכָּל הָעֵינַיִם חוֹלְמוֹת וְשֶׁלִּי גַּם;

אֲבָל הָעֵינַיִם שֶׁלִּי חַסְרוֹת סַבְלָנוּת לִרְאוֹת אֶת הַחֲלוֹם כִּמְצִיאוּת,

אָז אֲהוּבָתִי,

עַכְשָׁו אַתְּ יוֹרֶדֶת לִתְהוֹם הַתְּשׁוּקוֹת שֶׁלִּי,

אַתְּ תָּמִיד נִשְׁאֶרֶת מְכֻוֶּצֶת מִבַּיְשָׁנוּת,

תִּכְרְכִי אֶת זְרוֹעוֹתַיִךְ סְבִיבִי,

וּבְלַיְלָה מְסֻיָּם תִּתְפַּזְּרִי כְּמוֹ וֶרֶד

בְּחֹם הַזְּרוֹעוֹת שֶׁלִּי,

נִזְרִי וְנִהְיֶה מְעֻטָּרִים,

תַּפְקִידִי אֶת אֲמִתּוֹת גּוּפֵךְ בְּשֶׁלִּי בְּאַהֲבָה,

זוֹ אֲמִתּוֹת חֲלוֹמוֹתַי

כַּאֲשֶׁר הַתְּמוּנָה שֶׁלָּךְ צָפָה בְּדִמְיוֹנִי וּתְכוּנוֹתַיִךְ

חוֹדְרוֹת לְמֹחִי,

זֶה מְעוֹרֵר סַעֲרַת תַּאֲוָה,

וַאֲנִי רוֹאֶה אֶפְשָׁרוּת לְקִרְבָה אִתָּךְ,

אַחְדוּת,

וְאָז אֲנִי טוֹעֵן בְּוַדָּאוּת,

דְּמוּתֵךְ מְעוֹרֶרֶת סְעָרָה שֶׁל תַּאֲוָה בְּגוּפִי.


אַתְּ

אַתְּ חִנָּנִית,

אַתְּ מָה שֶׁצְּרִיכָה הַמִּטָּה שֶׁלִּי,

אַתְּ הַגּוּף שֶׁלִּי, אַתְּ הַנְּשָׁמָה שֶׁלִּי,

בְּדַת הָאַהֲבָה אַתְּ הָאֱמוּנָה שֶׁלִּי,

הֵאַרְתְּ לְכָל הַחַיִּים,

מְנוֹרוֹת אִינְטִימִיּוּת,

אַתְּ הַחֲלוֹם שֶׁלִּי.

הַאִם תֹּאהֲבִי אוֹתִי כְּפִי שֶׁאֲנִי

נוֹשֵׁם אוֹתָךְ בְּתוֹכִי!

אַתְּ הָרָצוֹן שֶׁלִּי,

חִפַּשְׂתִּי אוֹתָךְ בְּכָל פִּנָּה וּפִנָּה,

קָרָאתִי בְּקוֹל רָם אֶת שְׁמֵךְ,

אַתְּ הַתְּחוּם שֶׁלִּי,

אֲנִי גָּרָה בְּךָ וְאַתָּה מְיֻשָּׁב בִּי.


לקריאה נוספת:


אתר המשורר מוחמד סאנזר:

www.shanazar.com

טעימה קטנה מתוך 1400 שירים שנמצאים באתר:

https://poetrypoem.com/cgi-bin/index.pl?sitename=poem17&item=all&fbclid=IwAR03gskVm6B26KgFqC5pCvv9Fng_h2FdScKtr4jafLMsGZozq0SZpD4eYZk

166 צפיות0 תגובות