שושנה ויג| משורר השלום והאחווה ממרוקו. בעקבות שירי ד"ר עזיז מונטאסיר (عزيز منتصر)




משורר השלום והאחווה ממרוקו

ערכה ותרגמה: שושנה ויג


באחרונה אני מתרגמת שירת משוררים מרחבי העולם, וכשפניתי לד"ר עזיז מונטאסיר (Mountassir Aziz) הוא הפתיע אותי ושלח לי את השירים לתרגום ומתחת לשירים הוסיף שלוש תעודות של כבוד בעקבות המעשה שלי. אך זה המשיך וגם למחרת קיבלתי ממנו אותות של חיבוק אמיץ ואהבה ענקית לעשייה שלי. אני סבורה שבימים אלה של בידוד וריחוק המעשה הזה הוא אצילי מאוד, מחוות של אנושיות בעולם. אני שמחה ונרגשת מאוד להציג את ד"ר עזיז מונטאסיר לקהל בישראל ולהיות המתרגמת הראשונה לשירתו בעברית ובכן מי הוא המשורר עזיז מונטאסיר? משורר בינלאומי ושגריר ליצירתיות ולאנושיות ממרוקו ; נשיא הפורום הבינלאומי ליצירתיות ואנושיות; שגריר WIP (ניגריה) במרוקו; רכז הקשרים בצפון אפריקה של UWMC (ילדי התנועה העולמית המאוחדת), רכז הקשר לרשת המדיה הערבית במרוקו ובעל תעודות ותארים רבים נוספים. ד"ר מונטאסיר השתתף ב -5 אנתולוגיות שירה בינלאומיות.


לעזיז מונטאסיר 6 אוספי שירה בשפה הערבית: 'המנגינה העצובה', 'המתנה למשחק', 'משחק כפול' ו'כאב ושריטות על הפנים מצפות'. 'עד כמה מהודרת האשמה' היא כותרת ספר שיריו החדש, שנמצא בדפוס. שיריו תורגמו לשפות שונות, כולל אנגלית, צרפתית, ספרדית, איטלקית, סרבית, סלובנית, רוסית, גרמנית,. פיליפינית, ויפנית. Mario Rigli משורר וצייר איטלקי בעל שם, תירגם כמה משיריו ושר אותם כהלחנה מוזיקלית יחד עם המלחין האיטלקי הידוע, Fabio Martoglio . עבודותיו תורגמו לאיטלקית גם על ידי Maria Palumbo ולאנגלית על ידי William S. Peters .

המשורר זכה ליותר מעשרה תארי דוקטור לשם כבוד ולהצטיינות גבוהה בזכות פועלו הספרותי ושירותו למען אנושות. הפדרציה העולמית לשגרירי רצון טוב הכירה בחשיבותו בתעודת שגריר רצון טוב ממרוקו. הוא מקדיש בלהט את תשוקתו לשירות העולמי ומשמש כמנהיג הומניסטי והומניטרי ושגריר ליצירתיות, לשלום ושלווה. עזיז הוזמן למספר רב של כנסי תרבות ופסטיבלי שירה בינלאומיים במדינות רבות: איחוד האמירויות, דובאי, רומניה, ספרד, מצרים, טוניס, סין, טורקיה, בלגיה ועוד.


שיריו של עזיז מונטסייר המצורפים עוסקים בחלקם בארספואטיקה של המשורר ובתחושות שהכתיבה היא חלק בלתי נפרד מחייו והוא ניזון ממנה ומיתר האומנויות. נגע לליבי השיר על חתונת הילדה הקטנה, על העוול שמורש במשך דורות על גבי דורות בחברה המקדשת נישואים בכוח ומונעת מן הילדה להגשים את חלומותיה. שירתו של עזיז נכתבת מתוך כאב והיא מבטאת רגש עז וכמיהה לעולם של צדק, אהבה וקרבה.



Mountassir Aziz

6 selected poems

Translated from English into Hebrew by Shoshana Vegh

תרגמה מאנגלית לעברית: שושנה ויג





שיחה قصيدة: حديث


הָעֵטִים שֶׁל הַגְּאוֹנִים

הַלְּחָנִים שֶׁל מוֹצַרְט

הַסְּלוֹאִים שֶׁל מַרְסֶל

וְשִׁירָיו שֶׁל שֶׁיְקְסְפִּיר

דִּבְּרוּ אִתִּי

אוֹדוֹת הָאַהֲבָה

וְעַל הַזְּמַן שֶׁחָלַף

עַל צְפִיפוּת הַחֹשֶׁךְ

עַל מְכִירַת הַשָּׁלוֹם

עַל הַבּוּשָׁה הָעֵירֹמָה

שֶׁהֵמֵסָּה אֶת הַנֵּרוֹת

שֶׁגָּרְמָה לְצִמְצוּם הַפְּרָחִים

נָצְרָה אוֹתִי בְּסֵבֶל

שָׁלְחָה הַבְטָחָה

לְבַטֵּל

וְהִנִּיחָה לַגּוּפוֹת לִפֹּל קָרְבָּן

לִצְהִיבוּת הַסְּתָו

וְסוּפוֹת חֹרֶף

הֵן דִּבְּרוּ אִתִּי עַל

זִרְמֵי הַדָּם

שֶׁנַּרְגִּיעַ רָעוֹת

בְּקֶרֶב אֻמּוֹת הַיַּסְמִין

עַל דִּכּוּי וַחֲלוֹמוֹת

בְּעִדָּן הַגַּרְדּוֹם וְהָעֹנֶשׁ.


רִשְׁרוּשׁ הָאָלֶפְבֵּיתִיִּים שֶׁלִּי

הוּא תְּנוּמָה לַיּוֹנִים.

מֶרְחָבִים בְּתוּלִיִּים

עֲדַיִן לֹא נֶאֶבְקוּ

לִחְיוֹת בְּאֶקְסְטְזַת רְצוֹנוֹת,

עֵינֵיהֶם רוֹאוֹת זִהוּמִים

לְשׁוֹנָם מְדַבֶּרֶת עַל יֹפִי.

________________________________



حديث

الشاعر عزيز منتصر

--------------------


حدثتني

أقلام النوابغ

وألحان موزار

وتقاسيم مارسيل

وقصائد شكسبير

عن العشق

وما مضى من الزمن

عن جثولة الظلام

وبيع السلام

عن العار العاري

الذي أذاب الشموع

وأذبل الأزهار

ونسج حولي الشقاء

وأهدى الآمان

للزوال

وترك الأجساد فريسة

لصفرة الخريف

وعواصف الشتاء

حدثتني

عن سيول الدماء

لإرضاء شروري

في شعوب الياسمين

عن القهر و الأحلام

في زمن الشنق والعقاب


وخشخشة حروفي أنا

نوم للحمام

حدائق عذراء

لم تلقح بعد

تعيش نشوة الرغاب

عيونها ترى النجاسة

ولسانها يعبر عن الجمال





***

אַתְּ חוֹלֶמֶת

כְּמוֹ שֶׁחוֹלְמִים בְּמִטָּה

בַּלַּחַשׁ שֶׁלָּךְ

שִׁיר נְשִׁיקָה

וּבְתוֹכֵךְ

קְרִיסְטָל, כְּאֵב וְשִׂמְחָה

הַבֹּקֶר שֶׁלָּךְ

צִפּוֹר שֶׁמְּחַכָּה

וְהַבְּחִירָה שֶׁלָּךְ מֻגְבֶּלֶת

בְּמַעַיְנוֹת הַחַיִּים


אָה .. אֲדוֹנִי!

אֲנִי צִוְחַת הַדְּמָמָה

מִתַּחַת לְגוֹנֵי הַסַּבְלָנוּת

אָה ... אֲדוֹנִי!

אֲנִי שִׁיר יָתוֹם

מְאֻמָּץ בְּכֹחַ הַזְּמַן

אָה ... אֲדוֹנִי!

אֲנִי חִיּוּךְ עַל שְׂפָתַיִם מֵתוֹת

אֲנַשֵּׁק אֶת קְצֵה כּוֹס הַחַיִּים

עַד לְגִימַת טִפַּת תִּקְוָה


עִשְׂבֵי הַתִּבּוּל שֶׁל הַמַּאֲגָרִים שֶׁלָּךְ

נִהְיִים צְהַבְהַבִּים

בָּאָבִיב הָעוֹנוֹת.

הַלֵּב שֶׁלָּךְ מַדִּיף מֵי רָצוֹן

כְּמוֹ לַיְלָה לְלֹא תִּקְוָה

מִתַּחַת לְכוֹכָבִים שְׁקֵטִים

מוּל רוּחוֹת הַסְּתָו

כְּמַנְגִּינָה לְלֹא גִּיטָרָה.


אָה ... אֲדוֹנִי

הַקּוֹרֵא

מֵהָאֵפֶר הַשֶּׁקֶט שֶׁלִּי

תִּתְקָרֵב אֵלַי

וְתוֹצִיא מֵהָרִיסִים שֶׁלִּי

אֶת דִּמְעוֹת הָאָבְדָן

הַקְשֵׁב לַאֲנָחוֹת הַסַּבְלָנוּת הָרוֹעֲשׁוֹת

בְּעֹמֶק הֶחָזֶה שֶׁלִּי

אֲנִי שִׁיר הַגּוֹרָל

אָז תִּקְרְאוּ אוֹתִי


הָעֵינַיִם שֶׁלִּי מֵעוֹלָם לֹא רָאוּ

נְשָׁמָה הַנּוֹשֵׂאת אֶת שַׁלְוַת הַלַּיְלָה

כְּמוֹ בַּשֶּׁקֶט שֶׁלָּךְ, שֶׁקֶט שֶׁל צְרָחָה

בְּשִׂיחָתֵךְ מוֹת הַצַּעַר

אַתְּ שׁוֹתֶלֶת אֶת הַוְּרָדִים בְּשִׂמְחָה

וְאַתְּ שׁוֹמֶרֶת אֶת הַקּוֹצִים לְעַצְמֵךְ

אַתְּ מְאִירָה בַּנּוֹכְחוּת שֶׁלָּךְ

אֶת הַצַּד הַחַי שֶׁלָּךְ

בְּעוֹד הַמֵּת מִסְתַּתֵּר

חָשַׁבְתִּי שֶׁחָיַיִךְ הֵם מַעְיָן

אֲבָל אַתְּ אִשָּׁה שֶׁמִּתְמוֹדֶדֶת עִם כְּאֵבִים

אַתְּ מְטַשְׁטֶשֶׁת בְּזֶרֶם דְּמָעוֹת

אֶת הַסַּבְלָנוּת

מִי אַתְּ הַגְּבֶרֶת שֶׁלִּי?


אָה ... אֲדוֹנִי!

מֵאוֹתוֹ שֶׁקֶט עָמֹק

הִסְתַּתַּרְתִּי

לְאַמֵּץ אֶת הָרַעַשׁ הָעַז

שֶׁל לִבִּי

הִסְתַּכַּלְתִּי בִּשְׁמֵי הַגּוֹרָל

מָצָאתִי אֶת הַכּוֹכָבִים מִשְׁתַּלְּבִים

וַאֲנִי יוֹשֶׁבֶת בָּדָד

תְּפַזֵּר אֶת

הַמַּרְאוֹת הָעֲצוּבִים שֶׁל נִשְׁמָתִי

אֲנִי מַאֲשִׁימָה אֶת הַגּוֹרָל

וְהוּא מַאֲשִׁים אוֹתִי.





מִלָּה בִּשְׁבִילֵךְ


כֻּלָּנוּ בְּרוּאֵי שָׁמַיִם

אֲנִי מַמְתִּין לַטַּל שֶׁיִּוָּלֵד מֵהָעֲרָפֶל הָאָפֹר

כְּשֶׁאַתְּ קוֹפֵאת וְחִוֶּרֶת

וּמְחַכָּה

הַוְּרִידִים בְּפָנַי הִתְיַבְּשׁוּ

וְנִרְטַבְתְּ לְגַמְרֵי מִדָּמִי

הַגֶּנִים שֶׁלָּךְ כְּמוֹ גַּלִּים הוֹרְגִים אוֹתִי

קַר

אֲנִי יוֹדֵעַ וְשׁוֹמֵעַ אֶת הַחֲשָׁדוֹת שֶׁלָּךְ

צוֹפֶה בָּךְ עוֹלֶה בְּנַפְשִׁי

מֵרָחוֹק אֲנִי מְהַרְהֵר בִּסְצֵנָה מְעֻרְפֶּלֶת

אוֹרוֹת שֶׁמְּעִידִים עַל צָרוֹתַי

חֲסַר תַּעֲנוּגוֹת, חֲלוֹמוֹתַי אֵינָם

אֵיזוֹ אוֹדָה מְזַמֶּרֶת בְּהַצָּגָה

הַאִם הַיָּמִים הִשְׁלוּ אוֹתִי?

אוֹ

הַאִם הַסִּפּוּר טֶרֶם סֻפַּר לָךְ?

.......





חֲתֻנָּה שֶׁל יַלְדָּה קְטַנָּה


לֵב פָּצוּעַ וּנְשָׁמָה קְרוּעָה,

מִסְכֵּנָה, יַלְדָּה קְטַנָּה

בְּמִלִּים יַלְדוּתִיּוֹת וּמַצְחִיקוֹת,

מְסַמֶּנֶת אֹשֶׁר בַּחֲתֻנָּה שֶׁלָּהּ

מַסְתִּירָה יִסּוּרִים.

זֶה נִרְאֶה כְּמוֹ בַּד מֻפְשָׁט

שֶׁצְּבָעָיו מְשַׁקְּפִים חֲרָטָה,

זֶה מְבַטֵּא אֶת הַצְּבִיעוּת, עַוְלַת הָאֵם

מְשֻׁרְשָׁר בְּמָסוֹרוֹת מְיֻשָּׁנוֹת,

מַכְרִיחָה אֶת בִּתָּהּ הַקְּטִינָה

לָגוּר בְּבַיִת

שָׁם שׁוֹלֵט חֹרֶף הַזְּקֵנָה.

אוּלַי הַקְּטַנָּה תַּסְכִּים

לָאִחוּד הַמֻּקְדָּם בְּרָצוֹן?

הַאִם תִּהְיֶה חָפְשִׁית לִחְיוֹת אֶת אוֹר הַיּוֹם,

אוֹ חֹשֶׁךְ הַלַּיְלָה?

לְמִי תּוּכַל לְהִתְלוֹנֵן

עַל אָבְדָן כָּל חֲלוֹמוֹתֶיהָ

וְתִקְווֹת חַיֶּיהָ?

יַלְדָּה מִסְכֵּנָה בְּגוּף שַׁבְרִירִי.

כְּבָר לֹא תֶּחְוֶה אֶת מַעְיַן הַיַּלְדוּת

וְגַם לֹא אֶת אָבִיב נְּעוּרֶיהָ.

"אִמָּא, אַתְּ מְבִינָה?"

"אַבָּא, כַּמָּה אַתָּה רָחוֹק מִלְּהָבִין."



נִצְחוֹן הָאַהֲבָה

אַתָּה שָׁר עַל הַכְּאֵב שֶׁלִּי

אֲנִי מַנְגִּינָה עֲצוּבָה בַּקְּרָבַיִם שֶׁלְּךָ

אֲנִי מִתְעַנֵּג עַל הַצָּמָא לָאַשְׁלָיָה

אַךְ מְהַרְהֵר בַּלֹּבֶן הַשָּׁחֹר שֶׁלִּי

הַכֵּנוּת שֶׁלָּךְ הִיא לַפִּיד

זֶה חוֹתֵךְ אֶת מֵיתָרֵי הַגִּיטָרָה הַמְּפֻחֶדֶת שֶׁלִּי

אַתְּ שָׁרָה אֶת מַנְגִּינַת הַתִּקְוָה

לִפְנֵי כֵּן הָיוּ מְחִצּוֹת הָרֵיק

סְפֶּקְטְרוּם הַפַּרְפָּרִים יַחֲזֹר

אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָךְ, אֲבָל לֹא בַּשִּׁירִים שֶׁלָּךְ

חֹשֶׁךְ הַלַּיְלָה שֶׁלִּי

כְּמוֹ עֲלֵי סְתָו זֶה גּוֹרֵם לִי לִפֹּל

אַתְּ לֹא מְדַבֶּרֶת

אֵיךְ נַגִּיעַ לַמִּלִּים

בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל הַחֹשֶׁךְ אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת הַמַּנְגִּינָה שֶׁלָּךְ

לְלֹא מִלִּים

תּוֹדָה לָאוֹר הַבּוֹהֵק שֶׁלָּךְ

אֲנִי רוֹאֶה חַלּוּקֵי נַחַל כְּמוֹ פְּנִינִים

קוֹצִים כְּמוֹ פְּרָחִים

הָצֵל שֶׁלָּךְ נֶעֱלַם מֵאֲחוֹרַי

וְזֶה סוֹחֵט לִי אֶת הֶחָזֶה

תְּמוּנוֹת נִפְלָאוֹת מִמְּצִיאוּת

הַפַּנְטַזְיָה שֶׁלִּי

אֲבָל הַנְּשָׁמָה גְּבוֹהָה וּבִלְתִּי מֻשֶּׂגֶת

אַהֲבָתֵךְ נִצְּחָה אֶת כְּאָבִי

הִשְׁתַּחְרַרְתִּי מֵהַמִּטְרִיָּה שֶׁלָּךְ שֶׁמְּגִנָּה עָלַי

הֶבֵּטִים שֶׁל הַיְּקוּם

פְּגִישָׁה וְאָז הַדְּמָעוֹת שֶׁלִּי.




הַנּוֹצָה


הַקֻּלְמוֹס שֶׁלִּי, כּוֹתֵב מִתַּחַת לְקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ וּבַחֹשֶׁךְ

אַל תִּמְנְעִי מֵעַצְמֵךְ מִלָּה, וְהַדְּיוֹ שֶׁלָּךְ לֹא תתְיַבֵּשׁ

אַף בְּעוֹנוֹת הָעִרְפּוּל.


אֲנִי רוֹצֶה לִקְרֹא אֶת צַעֲרֵךְ וּלְהַרְגִּישׁ אֶת מְצוּקוֹת הַנְּשָׁמוֹת.

אֲנִי קוֹרֵא בֶּכִי חָזָק. אֲנִי מְחַכֶּה לָךְ. עֵינַיִם זְדוֹנִיּוֹת רוֹצוֹת

שֶׁאַתְּ תַּסְתִּירִי אֶת עַצְמֵךְ. לֹא, תָּמִיד נָכַחְנוּ וְחָשַׂפְנוּ אֶת הָאֱמֶת.


הָעֵט שֶׁלִּי, הַפְּסוּקִים שֶׁלָּךְ הֵם חֲלוֹמוֹת שֶׁל אוֹהֲבִים,

הַסְּפֵקוֹת שֶׁלָּהֶם, הָרְצוֹנוֹת שֶׁלָּהֶם, הַשִּׁכְנוּעַ שֶׁלָּהֶם,

וְהָאֱמוּנָה שֶׁלִּי בָּךְ עוֹלָה וְעוֹלָה מוּל הַפְּחָדִים שֶׁלִּי.


דַּבְּרִי בִּכְתָבַיִךְ עַל הָאֲנוּסִים, עַל מֶרְחַץ הַדָּם,

עַל סַבְלָנוּתוֹ שֶׁל אִיּוֹב, עַל הַסִּבֹּלֶת הַמֻּרְגֶּשֶׁת בְּנַפְשִׁי וּבְגוּפִי,

עַל הַבֹּשֶׂם הַמֻּגְזָם שֶׁמְּפַזֵּר אֶת חֲגִיגוֹת הַלַּיְלָה הַגְּרַנְדְּיוֹזִיּוֹת,

עַל אוֹר הַנֵּרוֹת הַמְּכַבִּים בַּחֲלָלִים, הַחֲשָׁשׁ מֵהָרַעֲיוֹנוֹת .......,

וּלְבַסּוֹף אֲבוֹתֵינוּ שֶׁזָּרְעוּ אֶת הַיְּעָרוֹת

וְנִשְׁלְלָה חַיּוּתָם בִּכְלִי הַנֶּשֶׁק,

וְנוֹתְרוּ רַק ........... פֵּרוּרִים.





34 צפיות0תגובות

הֵרָשְׁמוּ לִרְשִׁימַת הַתְּפוּצָה לְקַבָּלַת עִדְכּוּנִים

ועדת מומחים מקצועית

אודליה יהודין

מדיחה דגש

שושנה ויג

דמטרי גישפלינג צ'רנוב

עדינה בן חנן 

סאוסן מוסא - עורכת ספרות ערבית

חגית בת אליעזר

אמנה עריאן

אושרה יצחקי

גרשון מושקוביץ'

מועצה אקדמית

ד"ר ניקולא יוזגוף אורבך 

ד"ר רתם לוז

ד"ר אנטון ברקובסקי

פרופ' אסיקה מרקס

ד"ר מרגו סטרומזה-אוזן

ד"ר שחר מרנין דיסטלפלד

פרופ' רוג'ר קפלן

ד"ר נורית צדרבוים

ד"ר יהודית קוזניצקי-גנדלר

וויקסר בניית אתרי וויקס מתקדמים