שושנה ויג| הכוח הרוחני הספרותי המאוחד של העולם: שליחות המשורר האלבני אַגרוֹן שֶׁל (Agron Shele)




הכוח הרוחני הספרותי המאוחד של העולם – שליחותו של אַגרוֹן שֶׁל

אַגרוֹן שֶׁל (אלבניה - בלגיה) Agron Shele (Albania – Belgium)

https://atunispoetry.com


כתבה תרגמה וראיינה: שושנה ויג

אַגרוֹן שֶׁל נולד ב -7 באוקטובר 1972 בשכונת לסקג' Leskaj, בעיר פרמט Permet שבאלבניה. הוא מחברם של היצירות הספרותיות: 'צעדי קלרה' (רומן),'מעבר למסך אפור'(רומן), 'דימוי שגוי' (רומן), 'מעבר תמים' (שירה), 'אבנים לבנות' (שירה) 'RIME SPARSE' - צליל של שני קולות פואטיים מהים התיכון (שירים מאת אגרון של וקלודיה פיצ'ינו), 'לה מיה מוסא' ("ספרי -המרות במספר ספרים" “Libri di-versi in diversi libri” -איטליה, 2020); 'מלמול בכל העולם' (שירה) שראה אור בשני כרכים. אַגרוֹן שֶׁל ריכז את האנתולוגיות הבינלאומיות: 'נתיב פתוח 1', 'פגסיאדה', 'נתיב פתוח 2', 'מגזין ATUNIS' (מס '1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8) ' Atunis Galax Antholgy'. אנתולוגיות 2018, 2019, 2020.


לאורך השנים הוא זכה בכמה פרסים ספרותיים בינלאומיים. משמש מזה שנים רבות חבר באיגוד הסופרים האלבני, חבר באיגוד הסופרים העולמי באוהיו, ארצות הברית (Poetas del Mundo, WPS), חבר בארגון השירה העולמית ונשיא הגלקסיה הפואטית הבינלאומית "Atunis" President of theInternational Poetical Galaxy “Atunis”. שֶׁל פרסם בעיתונים, מגזינים לאומיים ובינלאומיים רבים, וכן התפרסם באנתולוגיות עולמיות רבות: 'אלמנאך' 2008, 2017; 'ספר השירה העולמי' 2009, 2013, 2015, 'בראשית השנייה' -2013, 'קיבאטק' 2015-'איטליה, מטפורה' (פולין), 'קלנו'-יוון וכו '. מתגורר כיום בבלגיה וממשיך להקדיש את זמנו ומאמציו בהוצאת יצירות ספרותיות בעלות ערכים אוניברסליים.



ספר השירה 'אבנים לבנים' לאגרון של

באדיבות המשורר


שאלתי את אַגרוֹן מדוע לו לעסוק בספרות ובשירה והוא השיב לי: "התשוקה שלי לכתיבה הגיעה מוקדם בחיי והיא מתייחסת לזיכרונות הילדות שלי. כשהתחלתי לקרוא סיפורים ואגדות של מחברים שונים. מוקסם מההוד (היופי) בתיאוריהם של מחברים מקומיים וזרים, אך גם מאופייה של מולדתי, קיבלתי השראה לכתוב ולחקור על אודות האומנות הכתובה, כהזדמנות נוספת לתקשורת; התוודעתי בעצמי תוך כדי מגע עם חוויות ספרותיות (מהמיתולוגיה ועד הפוסטמודרניזם כיום) - העולם הרוחני הפנימי. אני כותב באלבנית, אך הקריאה שלי אינה מוגבלת לאלבנית, אני קורא גם בשפות שונות. לכן, אני רוצה לראות להיחשף למגוון תרבויות ולספרות עכשווית אוניברסלית."


בהמשך שאלתי אותו על העיסוק שלו באטוניס, (ATUNIS) שמשמש כבמה לפרסום יומי של שירים באתר המיועד למשוררים מכל רחבי העולם, וכן גם למשוררים מישראל. כתב העת וכן האנתולוגיות נבחרות על ידו. הוא בוחן כל יצירה. לאטוניס ATUNIS הבינלאומי אין מרכז, אלא הוא פרי התאחדות ושיתופי פעולה בכל העולם. שאותו עורך אַגרוֹן שֶׁל עם קבוצת סופרים ועמיתים מאירופה ומארה"ב.


כריכת האנתולוגיה העולמית לשירה 2022

באדיבות המשורר


אגרון נבחר לשמש כעורכו הראשי של 'אטוניס' בישיבה מקוונת והוא עושה זאת במקצועיות ובנועם הליכות. שאלתי אותו מה משמעות המילה 'ATUNIS' והוא השיב שמקור המילה הוא בשפה האלבנית ואין לה שום קשר למיתוס של אדוניס. למרבה המזל, מילה זו נשמרת גם כיום בשפה האלבנית ויש לה את המשמעות: האב עזב, הסוס עזב (משמעות סופית) . כל חברי הקבוצה פועלים ומציגים שירים, סיפור קצר בשפות נוספות. הבסיס הרגיל הוא אירופה וארה"ב, אבל החזון והרעיון נועד לספרות עולמית


גלקסיה פואטית של 'ATUNIS' היא חטיבה בינלאומית של סופרים, משוררים וציירים, המביאים חדשנות יצירתית מלאומים שונים, אך עם בסיס רוחני רחב של אמנות, כדי לסייע בהעברת האומנות בכל הצורות האתניות-תרבותיות-חברתיות. 'הגלקסיה הפואטית' פועלת לקידום כבוד למגוון והתרבותי ויוצרת תקשורת ספרותית חופשית בין מחברים בעלי הכרה ספרותית עולמית. מחברי 'אטוניס' מאוחדים בכוח הרוחני הספרותי המשותף, המתואר על ידי תחושת אסתטיקה עמוקה, המונעת על ידי האופי היצירתי המהותי והחייאת ערכי התרבות בקנה מידה בינלאומי. 'ATUNIS Poetic Galaxy' נוסדה בשנת 2011.


לשאלתי מה היה ספרך הראשון השיב: הספר הראשון שלי הוא "צעדי קלרה" (רומן). חיברתי את הרומן כדי לפעול להעצמת זכויות האישה, שחרורן ושילובן בחברה האלבנית כולה. שֶׁל הוא אדם צנוע עם מפעל חיים עצום שהוא מקיים מבלגיה כבר עשר שנים. הכרנו באינטרנט בעת שהתחלתי לתרגם את שיריי לאנגלית, הוא ענה לי בכל שעה , הגיב בחיבה ובאופן מכבד מאוד. לפני כחודש נפטרה אחותו האהובה, והוא פנה אליי שאתרגם שיר שכתב על אחותו, אחר כך כתב שיר אהבה לישראל וכך החלו להצטבר החומרים לכבוד כתבה עבורו. אני אוהבת את גישתו האוניברסאלית ואת דרך הבעת הרגשות שלו בשירים וכן גם במחוות שלו למשוררים.


הקשר עם אגרון הוא קשר לחיזוק מעמדה של השירה והתרבות בעולם. והוא מחליט מה יתפרסם בסוף בכרך העבה שהוא מוציא פעם בשנה, באנתולוגיה החדשה לימים אלה שאפשר להזמין בדואר 390 עמודים של משוררים מרחבי העולם, וגם לי שירים שם, ראיתי שיש לעוד משוררים ישראלים שם, כמו למשל אביבה גולן. על הכריכה מתנוססת עבודתו של המשורר והצייר מרדכי גלדמן. לפני שנתיים הוא הדפיס תמונה של משוררת ישראלית על הכריכה שהיא גם פעילה עולמית למען שלום עולמי, ד"ר עדה אהרוני. ברכות לאגרון על החגיגה הספרותית ומאחלת לו שימשיך להציף אותנו באוצרות שלו. להלן כמה משיריו של אגרון של בתרגום לעברית:



המשורר האלבני אַגרוֹן שֶׁל

באדיבות המשורר



Agron Shele

5 selected poems

Translated from English into Hebrew by Shoshana Vegh


תרגם מאנגלית לעברית: שושנה ויג


אֲחוֹתִי הָאֲהוּבָה


מֻקְדָּשׁ לַאֲחוֹתִי הָאֲהוּבָה!

הַחֶבְרָה וְהָאָחוֹת הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר

שֶׁאֱלֹהִים יָצַר אֵי פַּעַם ...


אֲחוֹתִי הָאֲהוּבָה,

אֲנִי לְמַטָּה, אַתְּ עַכְשָׁו שַׁיֶּכֶת לְגַן עֵדֶן!


לֹא יָכֹלְתִּי לַחְזוֹת במַבְּטֵי הַפְּרֵדָה בְּעֵינַיִךְ,

בְּעֵת שֶׁהִקְשַׁבְתִּי לְסוּפַת הִתְמוֹדְדוּתֵךְ בַּכְּאֵבִים,

בְּעוֹדִי שׁוֹמֵעַ אֶת הָרוּחַ הָרוֹחֶשֶׁת בֵּין הָעֵצִים ...


אֲבָל עֲדַיִן זֶה נוֹחֵת בַּיָּרֹק הַתְּמִידִי,

לְמַעַן הֶמְשֵׁכִיּוּתֵנוּ,

וְהַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁהִשְׁאַרְתְּ מֵאָחוֹר;

אֵלֶּה חַיִּים שְׁזוּרִים בִּפְרָחִים פּוֹרְחִים!


נוֹצָה שֶׁל יוֹנָה נוֹפֶלֶת

מִלְּמַעְלָה, נוֹשֶׁרֶת עַל הַשְּׁרַפְרַף,

הַמֵּדִיטַצְיָה שָׁמְרָה עַל יַצִּיבוּת בַּטִּיּוּלִים שֶׁלָּנוּ,

כְּשֶׁשְּׁנֵינוּ טִפַּסְנוּ בְּמַעֲלֵה הֶהָרִים,

וְהֵרַעְנוּ שְׂמֵחִים וּמְחַיְּכִים:

בְּדִיּוּק הִגַּעְנוּ! וְהַתּוֹתָחִים הָאֵלֶּה עֲדַיִן

הִמְשִׁיכוּ לִשְׁאֹג לִצְלִילֵי קוֹלוֹתֵינוּ!


אָמַרְתְּ לִי; לֹא יִהְיֶה יוֹתֵר כְּאֵב,

הַשָּׁרָשִׁים שֶׁלָּנוּ טְמוּנִים כָּאן, הֵיכָן שֶׁנּוֹלַדְנוּ,

הֵיכָן שֶׁזֶּה נִרְאֶה כְּמוֹ מַסַּע אֵינְסוֹפִי!

אֲפִלּוּ מֵעֵבֶר לְדֶרֶךְ הַכְּאֵב שֶׁלָּנוּ,

הַכְּאֵב הַזֶּה, אֵיפְשֶׁהוּ רַק אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים,

שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דְּרָכִים רָחְבִּיּוֹת,

כִּנְפִילָה לַשְּׁבִילִים הַמְּאֻבָּקִים שֶׁל הַשִּׁכְחָה,

הַשְּׁבִילִים שֶׁמַּזְכִּירִים לָנוּ אֶת צְעָדֵינוּ,

הֲלִיכָה וְרִצָּה עַל כַּדּוּר הָאָרֶץ!


וִיכוֹלָה לִהְיוֹת,

הִשְׁתַּקְּפוּת שֶׁל יְקוּם אַחֵר,

שֶׁכֻּלָּנוּ נֵלֵךְ בְּיַחַד,

כְּשֶׁאֲנַחְנוּ נִנְחַת בַּחוֹף הַשֵּׁנִי הַזֶּה,

נָנִיף אֶת הַדֶּגֶל הַלָּבָן לָאֳנִיּוֹת

אֲשֶׁר יַפְלִיגוּ מִשָּׁם וּנְקַוֶּה,

נְחַכֶּה לַאֲחֵרִים בִּתְמוּרָה!


אֲחוֹתִי הָאֲהוּבָה,

אֲנִי לְמַטָּה, אַתְּ עַכְשָׁו שַׁיֶּכֶת לְגַן עֵדֶן!




יִשְׂרָאֵל


הוּא עוֹמֵד שָׁם

בֵּין הַמִּזְרָח שֶׁבּוֹ הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת לְמַעֲרַב הַשְּׁקִיעָה

בֵּין שְׁנֵי עוֹלָמוֹת

בֵּין שְׁתֵּי יַבָּשׁוֹת

בֵּין אֲדָמָה וּמַיִם

הָאֲבָנִים שֶׁהִפִּילוּ וְהֵרִימוּ אֶת הַצְּלָבִים

אֶל פְּסָגוֹת שְׁמֵימִיִּים

עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהָעוֹלָם קָרַס בְּדָם

וְהִתְנַשֵּׂא מֵעַל לַכְּאֵב

בָּעֵינַיִם הַמְּיֻסָּרוֹת שֶׁל אֱמוּנוֹת

כְּשֶׁהֵם נֶהֱנִים מִנִּצָּחוֹן מוֹחֵץ

בְּנִצָּחוֹן שֶׁנֻּקַּז בְּכֹחַ הַחֶרֶב

וַאֲבֵדוֹת שֶׁעָלוּ בִּכְאֵבֵי הַשַּׁיָּרוֹת.


הוּא עוֹמֵד שָׁם

בֵּין חִלּוּל הַשֵּׁם בְּעוֹלָם מִשְׁתַּנֶּה

בֵּין הַצְּלִיבוֹת כִּבִּבְרִיחָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה

וּמַסְתִּיר הַקֶּשֶׁר לַקַּרְקַע,

כְּהִשְׁתַּקְּפוּת דַּת הַנְּשָׁמָה מֵחָדָשׁ

וְאַלְפֵי פַּעֲמוֹנִים בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם

עַד הַסַּהַר הָאַחֲרוֹן מִתְנַגְּנִים

מֵהַחֲלוֹם וּמֵהַתִּקְוָה הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר

כְּמוֹ לֵדָה מֵחָדָשׁ שֶׁל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ

וְסִפּוּר עוֹלָם מֵעָלֵינוּ.


הוּא עוֹמֵד שָׁם

כְּמָגֵן דָּוִד שֶׁעוֹלֶה מִדֵּי בֵּקֶר

אֶלָּא גַּם כַּן כְּמוֹ הַגַּן הַנָּטוּשׁ שֶׁל עֵדֶן

כְּכַדּוּר הָאָרֶץ שנָסֹב סְבִיב הַתְּמִימוּת

וּמֵת כִּכְוִיָּה מִשֶּׁמֶשׁ.




הַפַּעַם

הַפַּעַם,

כְּשֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ אֶת הַגֶּשֶׁם

שֶׁיּוֹרֵד עַל הָעֵצִים הַחֲשׂוּפִים מִשָּׁמַיִם כְּמוֹ בְּרוֹנְזָה

וְשׁוּרוֹת הָעוֹרְבִים כֻּלָּן צְהֻבּוֹת

אַתָּה שׁוֹאֵל אֶת עַצְמְךָ

לָמָּה רַק עֵץ עוֹמֵד גָּבוֹהַּ?

בְּפַארְק רֵיק, נִרְקָב בּוֹדֵד מִיּוֹם לְיוֹם

לָמָּה אִכְפַּת לְךָ?

אוּלַי כִּי זֶה מַזְכִּיר לְךָ אֶת הַזְּמַן שֶׁחָלַף

וְאַתָּה מַרְגִּישׁ מְבֻגָּר מִתָּמִיד

כְּמוֹ צִפּוֹר בּוֹדְדָה שֶׁנִּנְטְשָׁה בְּבוֹא הַחֹרֶף

הִשָּׂרְדוּת הִיא הַסִּכּוּי הַיָּחִיד.

הַפַּעַם,

כְּשֶׁהַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁלְּךָ הוֹלְכוֹת לְאִבּוּד

וְהַפָּנִים שֶׁלְּךָ לֹא מַרְאוֹת יוֹתֵר עַצְבוּת

נִשְׁאַר קַעֲקוּעַ בִּצְבָעִים חִוְּרִים עַל הָעוֹר הַמְּטֻנָּף שֶׁלְּךָ

אָז אַתָּה מַרְגִּישׁ אֶת מַגַּע הָעוֹנָה הָאַחֲרוֹנָה

זֶה מָה שֶׁמַּזְכִּיר לְךָ אֶת לֵילוֹת הַכּוֹכָבִים הָאֲרֻכִּים

כָּל זֶה הוֹפֵךְ אֶת רוּחֲךָ לַעֲצוּבָה

כְּשֶׁהַזְּמַן עוֹבֵר

אַתָּה יָכוֹל לִרְאוֹת רַק קֶשֶׁת שֶׁמַּבִּיטָה מֵעַל כְּנֵסִיָּה יְשָׁנָה

זְכוּכִית אַקְרִילִית

אַתָּה יָכוֹל לִשְׁמֹעַ רַק אֶת לְחִישׁוֹת הַנְּזִירִים כְּשֶׁהֵם הוֹלְכִים

אֲבָל אַתָּה לֹא יָכוֹל לִשְׁמֹעַ אֶת הַפַּעֲמוֹן

מָה זֶה אוֹמֵר?

אַתָּה מַרְגִּישׁ כְּמוֹ פֶּסֶל יָשָׁן שֶׁמִּתְעַלֵּל בִּזְרוֹעוֹת שְׁלוּבוֹת

אַתָּה מְחַכֶּה שֶׁיִּמְחֲלוּ לְךָ עַל חֲטָאֶיךָ

אִם רַק זֶה הָיָה כָּל כָּךְ קַל

אֲבָל לֹא, הַשֵּׁדִים שֶׁלְּךָ צוֹרְכִים אֶת נִשְׁמָתְךָ מִדֵּי יוֹם

הָעֵינַיִם הַמַּגְעִילוֹת שֶׁלְּךָ מַבִּיטוֹת רַק בְּדָבָר אֶחָד

הַיָּחִיד

הַקְּדוֹשָׁה הַתְּמִימָה מַגְדֶּלֶנָה .




אִשָּׁה

אַל תְּצַפֶּה מִמֶּנָּה לָלֶכֶת

בָּרְחוֹבוֹת הַקָּרִים כְּשֶׁהַצָּעִיף שֶׁלָּהּ עַל כָּתֵף אַחַת

אוֹ נוֹקֶשֶׁת בַּעֲקֵבֶיהָ עַל הַזִּכְרוֹנוֹת הַשְּׁקֵטִים

וְגַם שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּקֵּף דְּמוּתָהּ בַּחַלּוֹן הָרַאֲוָה

כִּי הַהִתְרַגְּשׁוּת שֶׁלָּהּ

הִיא חֲזָקָה יוֹתֵר מֵהַשֶּׁמֶשׁ

הִיא תְּחַמֵּם אֶת קֶרַח שֶׁיִּמַּס כְּנֵר,

וְיַחְדֹּר עַד לָעֲצָמוֹת

אֶת הַמִּיתוֹסִים שֶׁל הַחֹרֶף

שֶׁמֵּתִים בָּאֵרוּסִים וּבְכָל זֹאת,

קָמִים לִתְחִיָּה

וּמְחַבְּקִים אֶת הָאוֹר.

תְּמוּנָה הַמּוֹפִיעָה בְּזֹהַר הַכּוֹכָבִים

וְאִתָּהּ הָרוּחַ מוֹתַחַת אֶת הַשַּׁעַר

לַיַּעַר שֶׁבּוֹ הַצְּבָאִים יְשֵׁנִים

עִקְבוֹת פַּרְסוֹתֵיהֶם מֻדְפָּסוֹת בַּשֶּׁלֶג

כְּמוֹ קֶסֶם הַמַּחְבִּיא בְּרָקִים

עַבְדֵי גּוֹרָל וְרִקּוּד בְּעָיָתִי

כְּלַפֵּי הַתְּמוּנָה הַהִיא

שֶׁהָאֵל עַצְמוֹ יָצַר

קְדֻשָּׁה

בְּמַמְלָכָה שֶׁל כָּל נְשִׁימָה חַיָּה.

אַל תְּצַפֶּה שֶׁהִיא תֵּחָלֵשׁ

כִּי הַכְּאֵב זוֹרֵם עִם הַדָּם שֶׁלָּהּ

וְהַדָּם בִּתְחוּשַׁת נֶצַח

כְּמוֹ הָאֱלֹהוּת

שֶׁל הַכֹּחַ שְׁמָרִים אֶת הָאֵלִים עַל הָרַגְלַיִם,

הַמַּלְאָכִים, כָּל יוֹם,

לְהָבִין אֶת הַשֶּׁקֶט

שֶׁל תְּחִלַּת הַמֵּאוֹת

כִּי הַחַיִּים הֵם יוֹתֵר מִנִּסָּיוֹן אֶחָד

שֶׁעוֹבֵר בְּשַׁעֲרֵי הַקֶּשֶׁת

וּפוֹתֵחַ אֶת דְּלָתוֹת הַחַיִּים

לַחִיּוּךְ שֶׁל אִשָּׁה!


שֶׁבִי שֶׁל מַאֲרָג!


מָה יוֹתֵר מִזֶּרַע מִנְּשָׁמָה אַחַת

לְמַעֵט צֶבַע שֶׁמּוֹשֵׁךְ אֶת עֵינַי לַשָּׁמַיִם

וְהוֹפֵךְ אוֹתוֹ לֶעָצוּב

כְּדֵי שֶׁיִּתְפַּזֵּר הַכְּאֵב מִמֶּנּוּ

בְּמַאֲרָג שֶׁקָּרַס וְעָלָה לָעֲנָנִים

וְאָז

בְּכֹחַ הַתִּקְוָה הוּא מַאֲמִין

שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה יַגִּיעַ מָחָר

וְהוּא

רַק תְּפִיסָה

לְמָה שֶׁקָּרָה פַּעַם.

זֶה לֹא קוֹל פְּנִימִי

וְגַם לֹא הַקּוֹד שֶׁפּוֹתֵחַ אֶת תֵּבַת פַּנְדּוֹרָה

וְגַם לֹא הַלֶּהָבָה שֶׁתִּכְבֶּה בְּרֶגַע אֶחָד

אֶלָּא אַגָּדָה

מִמָּה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ

כְּמוֹ רַף הֶחָזוֹן שֶׁל הַשּׁוֹשָׁן בָּאֲגַם,

שֶׁנּוֹלַד מִתּוֹךְ אוֹפְלִיַָּה הַיָּפָה וְהֵמֵס לָנֶצַח אֶת הַטֵּרוּף שֶׁל בִּיאַטְרִיס.

כַּמָּה אֶפְשָׁר לְהִתְוַדּוֹת

הָעוֹלָם הָאֱנוֹשִׁי הַפָּשׁוּט

עָבַר דֶּרֶךְ הַצְּרִיף שֶׁהוּקַם בְּשֵׁרוּת כַּדּוּר הָאָרֶץ,

אוֹ גּוֹלַת אַרְמוֹנוֹת מְלוּכָה

שֶׁנָּדַד מִפַּחַד הַכֶּתֶר

תְּכָכִים שֶׁל צָמֵא

וְקָרְבְּנוֹת הַנְּסִיכִים שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא רָצוּ.

כֻּלָּם יִישְׁנוּ יוֹם אֶחָד

מִתַּחַת לְגַג שֶׁל כּוֹכָבִים שֶׁכָּבוּ

וְרַק הֵדִים מַגִּיעִים, כְּזִכָּרוֹן

מִמָּה שֶׁזִּהָה אֶת קֶסֶם

הַשִּׂמְלָה שֶׁאָבְדָה בְּאֶמְצָעוּת הָרוּחַ

וְהַדִּמְיוֹן שֶׁהוֹפֵךְ אוֹתוֹ לָנֶצַח