שושנה ויג |"אִם הָאַהֲבָה שְׁחוֹרָה,אֲנִי כְּבָר שָׁחֹר": ראיון עם המשורר הניגרי אוואל אחמד איברהים



איש האהבה

המשורר אוואל אחמד איברהים, משורר ומחזאי

ריאיון עם המשורר

ערכה ותרגמה מאנגלית: שושנה ויג

אוואל אחמד איברהים נולד בשבט הווסה (Hausa) , במדינת קדונה שבצפון ניגריה (מחוז צפוני מתוך 36 מחוזות) בתאריך 16/11/1987. הוא למד במוסדות חינוכיים ואקדמיים רבים, ובהם: מכללת "אבו-בקר מחמוד גומי", אוניברסיטת באיירו, טכניון מלכותי בסוקוטו ולמד לימודי תעודה במרכז לפיתוח צוותים במינהל ציבורי – פקיד ממשל. אוואל הוא בעל תעודות מקצועיות ואקדמיות רבות: תעודה בחינוך להוראת אנגלית ולימודי מחשבים מטעם טכניון הממלכתי בסוקוטו; תעודה בתקשורת המונים מטעם אוניברסיטת באיירו; תעודה בתקשורת המונים; ובנוסף בעל תואר מדעי B.Sc.


המשורר מרצה במכללה בקדונה במחלקה לתקשורת המונים. אוואל כותב דעות ביומונים הלאומיים הניגריים שונים כגון: "Daily Trust Blueprint", "People's Daily", "Herald", "New Newspaper" ועוד. לפני עבודתו במכללת קדונה עבד במשרד החינוך הממלכתי של קדונה כמורה לאנגלית בבית הספר העל יסודי, בבתי ספר "לדיליג'נס" ובמכללת "שייח עבדאללה גוונדו." הוא מרצה אורח במכון לחינוך "שייח עבדאללהי גוונדו", מכון "חידאיה לחינוך ולמצוינות" ומתמחה בהוראת השפה אנגלית וספרות.



לדבריו העבודה בהוראה זמינה עבור בני מעמד הביניים בארצו אך השכר זעום והמורים בתחתית סולם השכר אף שהם שייכים למעמד המשכיל. לשאלתי מדוע הוא כותב שירה הוא השיב : "אני כותב כדי לעורר את העולם לחשיבה ופועל לשנות את תפיסת האנשים באמצעות מילים. אני רוצה שישתכנעו באמצעות ידע ואמנות. כמו כן, כוונתי לחנך ולהשפיע על המתלבטים, כדי שיבינו שלא כל הדברים שאנחנו חושבים הם מושלמים!"


התעניינתי בשבט שממנו בא אוואל והוא סיפר לי שאנשי השבט הם אנשים אוהבי שלום ומקיימים מערכת יחסי אנוש המושתתת על כבוד הדדי ותרבות עשירה. יש להם תלבושת שנראית כמו גלביה ארוכה צבעונית וכובע. דורבה הוא פסטיבל מסורתי שבו מנהיגים רוכבים על סוסים בשמלות יפות ומסתובבים בקהילה. מצאתי בשירתו של אוואל שירה רומנטית שיכולה להיכנס ללב והריני נרגשת להביא לעיון הקוראים י"ג שירים מתורגמים ממפעלו הספרותי אוואל אחמד איברהים .





י"ג שירים מתורגמים מאת שושנה ויג


רַק בִּשְׁבִילֵךְ!

אֲנִי כּוֹתֵב כְּדֵי לְהַגִּיד לָךְ,

לִגְרֹם לָךְ לְהַאֲמִין,

הַכֹּל קָשׁוּר בָּךְ

הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלִּי בִּשְׁבִילֵךְ,

הַשִּׁירִים שֶׁלִּי עֲבוּרֵךְ,

אֲנִי רוֹקֵד בִּשְׁבִילֵךְ,

מָה אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת בִּלְעָדַיִךְ

אֵין לִי שְׁנִיָּה אַחַת בִּלְעָדַיִךְ,

הַחֲלוֹמוֹת שֶׁלִּי הֵם עַל הַחִיּוּכִים שֶׁלָּךְ,

יָפִים הֵם

כְּשֶׁאַתְּ מִתְרַגֶּשֶׁת גַּם אֲנִי,

וּמָה עִם הַפָּנִים הַיָּפוֹת שֶׁלָּךְ

הַאִם אֲנִי יָכוֹל לַחֲלֹם

שֶׁאָנוּ בְּעוֹלָם שֶׁל פְּלָאוֹת,

אֲבוֹי! אֲנִי נוֹשֵׁם בִּשְׁבִילֵךְ,

לָאַהֲבָה אֵין גְּבוּלוֹת,

הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלִּי קָפְצוּ עַד אֵלַיִךְ,

חֲלוֹמִי שֶׁתִּהְיֶה לָנוּ קַיְטָנָה שֶׁל אַהֲבָה,

שִׁמְרִי עַל עַצְמֵךְ וְתִהְיִי מְאֻשֶּׁרֶת

לְעוֹלָם אַל תְּאַפְשְׁרִי כְּאֵב,

אַתְּ יְקָרָה מִפָּז אֲשֶׁר הַכֶּסֶף לֹא יִקְנֶה,

תִּהְיִי אַתְּ,

וְאֶהְיֶה אֲנִי,

בִּזְמַן שֶׁאֲנִי תָּמִיד אִתָּךְ!



חוֹשֵׁב עָלַיִךְ!

לַמְרוֹת שֶׁאַתְּ בְּלִבִּי,

קְרוֹבָה יוֹתֵר אֵלַיִךְ לְשׁוֹנִי,

אֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אֶת הָעוֹר שֶׁלָּךְ,

אַתְּ לְפָנַי כְּמוֹ מַרְאָה שֶׁלִּי,

אֲנִי רוֹצֶה אוֹתָךְ קָרוֹב!

לַמְרוֹת שֶׁאֲנִי בִּשְׁבִילֵךְ,

אֶרְצֶה לִחְיוֹת כְּמוֹ עַבְדֵּךְ,

אֶתֵּן לָךְ אֶת כָּל אוֹצָרִי,

אֶרְצֶה לָתֵת לָךְ יוֹתֵר!

לַמְרוֹת שֶׁאֲנִי אוֹכֵל רַק אִתָּךְ,

חִיּוּכִי רַק בִּשְׁבִילֵךְ,

הַזְּמַן נִשְׁחַק כְּשֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב עָלַיִךְ,

אֲנִי רוֹצֶה שֶׁנִּשָּׁאֵר כָּאן לָנֶצַח,

רַק אֶת שְׁמֵךְ אֲנִי יוֹדֵעַ לְבַטֵּא הֵיטֵב,

לְפָנַי אַתְּ,

הֵצֵל שֶׁלָּךְ הוּא אֲנִי,

אֲנִי רוֹצֶה לָגוּר בְּתוֹכֵךְ,

בָּעוֹלָם שֶׁלִּי,

אֶחְיֶה בִּשְׁבִילֵךְ,

הַיָּדַיִם שֶׁלִּי הַכָּרִית שֶׁלָּךְ,

הַבִּרְכַּיִם שֶׁלִּי הַמִּטָּה שֶׁלָּךְ,

לָנֶצַח תּוּכְלִי לִישֹׁן,

בְּלִי רַעַשׁ שֶׁיַּפְרִיעַ לָךְ,

אֵינִי מְאַהֵב מְזֻיָּף אוֹ רַמַּאי,

תִּחְיִי הֲכִי שְׂמֵחָה,

מַרְגִּישׁ אוֹתָךְ בְּבִטְנִי,

הַנְּחִירוֹת יִהְיוּ לְשֵׁנָה טוֹבָה יוֹתֵר,

אֲנִי לֹא אָעִיר אוֹתָךְ,

הֶחָזֶה שֶׁלִּי הוּא הַצַּעֲצוּעַ שֶׁלָּךְ!

לָאַהֲבָה אֵין שֵׁבֶט,

אֵין לְזֶה הַטָּיָה,

וְזוֹ לְמַעַן הָאֱמֶת,

זוֹ הָאַהֲבָה הֲכִי טוֹבָה,

אַהֲבָה מְדַבֶּרֶת בְּכָל הַשָּׂפוֹת,

זֶה קַיָּם לְלֹא גְּבוּלוֹת,

זֶה מְאַחֵד וְעוֹשֶׂה שָׁלוֹם,

הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלִּי לֹא יִגָּמְרוּ,

אִם כִּי פָּשׁוּט הִתְחַלְנוּ,

אֲבָל אֲנִי חוֹשֵׁב עָלַיִךְ,

חוֹשֵׁב עָלַיִךְ תָּמִיד!



מַשְׁמָעוּת אַהֲבָה

אַהֲבָה הִיא פְּשׁוּטָה,

אֵינָהּ מִתְכַּוֶּנֶת לְבַלְבֵּל,

הִיא תִּתְמַלֵּא עִם מָה שֶׁיֵּשׁ,

כְּדֵי לְסַפֵּק אֶת הַלְּבָבוֹת,

בְּחִבָּה יְקָרָה.

כְּאֵב אֶחָד הוּא לְאַחֵד,

שְׁנַיִם זֶה הוֹ, אֶחָד,

וּשְׁנַיִם מִתְכַּוְּנִים לַכֹּל,

הִיא מְשַׂמַּחַת לְבָבוֹת,

בְּמִלִּים וּבְחִיּוּכִים,

לְאַחְדוּת וּלְהִתְקַדְּמוּת.

טִירַת שִׂמְחָה,

בְּלִי לֹא,

אַף אֶחָד לֹא נִמְצָא בַּמִּפְרָץ,

כְּמוֹ רוֹמֶיאוֹ וְיוּלִיָה,

אֶחָד בִּשְׁבִיל אֶחָד בֶּאֱמֶת,

לַטּוֹב וְלָרַע.

אַהֲבָה אֵינָהּ קָרְבָּן,

הִיא רְגָשׁוֹת,

מֵהַלְּבָבוֹת,

מִשְׁתַּהָה כְּמוֹ נְהָרוֹת,

מַעֲסִיקָה אֶת כָּל הָעִנְיָנִים,

לָךְ יֹפִי שֶׁל פָּנִים,

לָךְ צֶבַע מַקְסִים,

כְּקֶשֶׁת בֶּעָנָן מְפֹאֶרֶת,

אַתְּ מַקְסִימָה עַד לַשָּׁמַיִם.

אַהֲבָה הִיא לַלֵּב וְלַנֶּפֶשׁ,

וְזֶה אַף פַּעַם לֹא נִמְכָּר,

לֹא מְשַׁנֶּה הַסְּכוּם.




אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ

הִתְכַּוַּנְתִּי לְזֶה כְּשֶׁאֲנִי אוֹמֵר,

אַתְּ בְּלִבִּי,

אַתְּ הַגַּאֲוָה שֶׁלִּי,

אַתְּ הַכֹּל בִּשְׁבִילִי!

הִתְכַּוַּנְתִּי לְזֶה כְּשֶׁאֲנִי אוֹמֵר,

אֲנִי תָּמִיד חוֹלֵם עָלַיִךְ,

אֲנִי יָשֵׁן כִּי אַתְּ אוֹמֶרֶת לִי לַיְלָה טוֹב,

אֲנִי מְחַיֵּךְ רַק בִּשְׁבִילֵךְ!

הִתְכַּוַּנְתִּי לְזֶה כְּשֶׁאֲנִי אוֹמֵר,

הָאַהֲבָה שֶׁלָּנוּ הִיא אֵינְסוֹפִית,

הַיַּחַד שֶׁלָּנוּ הוּא לָנֶצַח,

לִבּוֹתֵינוּ נוֹעֲדוּ לִנְשֹׁם יַחַד.

הִתְכַּוַּנְתִּי לְזֶה כְּשֶׁאֲנִי אוֹמֵר,

הִנֵּה אֲנִי בִּשְׁבִילֵךְ,

כָּאן אֲנִי אֶשָּׁאֵר לְחַכּוֹת לָךְ,

הִנֵּה בִּשְׁבִילֵךְ!

הִתְכַּוַּנְתִּי לְזֶה כְּשֶׁאֲנִי אוֹמֵר,

יָפֶה הוּא הַחִיּוּךְ שֶׁלָּךְ,

יָפוֹת הַפָּנִים שֶׁלָּךְ,

יָפָה הַהֲלִיכָה שֶׁלָּךְ.

הִתְכַּוַּנְתִּי לְזֶה כְּשֶׁאֲנִי אוֹמֵר,

אֵין אַחַת כָּמוֹךְ,

אַף אַחַת לֹא תָּסֵב לִי אֹשֶׁר יוֹתֵר מִמֵּךְ,

לְאַף אַחַת שִׂמְלָה מַדְהִימָה כְּשֶׁלָּךְ.

אֲנִי מִתְכַּוֵּן לְזֶה כְּשֶׁאֲנִי אוֹמֵר,

אֲנִי אֶבְכֶּה אִתָּךְ,

אֲנִי אֲחַיֵּךְ אִתָּךְ,

לָנֶצַח אֶהְיֶה אִתָּךְ, יַקִּירָתִי!





לְיַד נְהַר הָאַהֲבָה

שׁוֹקוֹלָדִים בְּכָל מָקוֹם,

רֵיחַ נִיחוֹחַ.

בְּגִנָּה יָפָה,

מָקוֹם לְכָל אָדָם מְאֻשָּׁר.

מָקוֹם שֶׁבּוֹ הָאֹשֶׁר אֵינוֹ יָקָר,

מָקוֹם לָאַהֲבָה בְּלִי שֶׁנַּחְשֹׁב.

עָמֹק בִּפְנִים אֲנִי מִתְנַדְנֵד,

שִׁירִים יָפִים אֲנִי שָׁר.

בְּלוּז קֶצֶב אֲנִי מְחַקֶּה,

צְלִיל מְרַגֵּשׁ כְּמוֹ חָלָב.

אַבִּיט בְּעֵינַיִךְ בִּתְשׁוּקָה,

כָּאן לְבַד אִתָּךְ בָּאֲחֻזָּה הַזּוֹ.

בֵּינֵךְ לְבֵינִי לְבֵין הַנָּהָר,

אֲנִי מַעֲדִיף לְהִסְתַּכֵּל עַל הַפָּנִים שֶׁלָּךְ לָנֶצַח.

הַמִּשְׂחָק מַדְהִים בְּשַׁעֲרֵךְ,

לְהַחֲזִיק וּלְסָרֵק אוֹתָךְ.

אֶת מִי אוּלַי אֶשְׁאַל?

מְשָׁרֵת אַהֲבָה שִׁכּוֹר אֲנִי.

הַחַיִּים חַסְרֵי עֵרֶךְ בְּלִי אַהֲבָה,

הַחַיִּים הֵם הַכֹּל בָּאַהֲבָה.

כָּאן קָרוֹב לַנָּהָר אִתָּךְ,

הַחַיִּים הֵם הַכֹּל אִתָּךְ!




מַאֲמִין בָּאַהֲבָה


כְּשֶׁאַתָּה מַאֲמִין בָּאַהֲבָה,

אַתָּה מַשִּׂיג אֶת הַמֵּיטָב מִזֶּה,

אַתָּה מְקַבֵּל אֶת בֵּן הַזּוּג הַנָּכוֹן לְעַצְמְךָ,

אַתָּה הוֹפֵךְ לִהְיוֹת הָאַהֲבָה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר,

אַף פַּעַם לֹא פָּגַעְתָּ מֵאַהֲבָה,

אַתָּה אַף פַּעַם לֹא תִּתְמוֹדֵד עַל טִפְּשׁוּת,

אַתָּה אַף פַּעַם לֹא תִּפְגַּע בָּאֲחֵרִים,

אַתָּה אַף פַּעַם לֹא מְפַקְפֵּק בַּהַצְלָחָה שֶׁלְּךָ,

מֵעוֹלָם לֹא הִפְסַדְתָּ אֶת הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה,

אַתָּה אַף פַּעַם לֹא הוֹפֵךְ לְחוֹלֵם,

כְּשֶׁאַתָּה מְאֹהָב,

הֱיֵה אָדָם לֹא נוֹדֵד,

הֱיֵה מְאַהֵב וְלֹא רַמַּאי,

הֱיֵה נוֹתֵן זָהָב וְלֹא חוֹפֵר זָהָב,

הֱיֵה אָדָם נִלְהָב וְלֹא לוֹחֵם,

הֱיֵה בַּעַל לֹא זְוָעָה,

הֱיֵה מַלְאָךְ לֹא נֶשֶׁר,

הֱיֵה אָדָם רַךְ לֵב וְלֹא סֶלַע לֵב,

הֱיֵה עוֹזֵר וְלֹא מְקַפֵּץ,

הֱיֵה אֶמְפָטִי לֹא סוֹעֵר,

כְּשֶׁאַתָּה לֹא מְאֹהָב,

אַל תִּשְׂנָא אוֹהֲבִים,

אַל תַּחְשֹׁב שֶׁזֶּה זֶבֶל,

אַל תַּחְשֹׁב שֶׁזֶּה בִּזְבּוּז,

אַל תַּחְשֹׁב שֶׁהַכֹּל שְׁקָרִים,

אַל תַּחְשֹׁב שֶׁהוּא סוֹבֵל,

אַל תַּחְשֹׁב שֶׁזֶּה הוֹנָאָה,

אַל תַּחְשֹׁב שֶׁזֶּה קֶסֶם,

אַל תַּחְשֹׁב שֶׁזֶּה מְהוּמָה,

אַל תַּחְשֹׁב שֶׁהוּא מֻפְרָךְ,

כִּי תִּתְאַהֵב!




מָה זֹאת אַהֲבָה בִּשְׁבִילְךָ?

אֵם אַהֲבָה הִיא טָבּוּ,

אֲנִי חוֹטֵא,

אִם אַהֲבָה הִיא פֶּשַׁע,

אֲנִי עֲבַרְיָן,

אִם אַהֲבָה הִיא טֵרוּף,

אֲנִי מְטֹרָף לָנֶצַח,

אִם הָאַהֲבָה שְׁחוֹרָה,

אֲנִי כְּבָר שָׁחֹר,

אִם אַהֲבָה מְשַׁכֶּרֶת,

אֲנִי הָזוּי,

אִם אַהֲבָה הִיא גַּן עֵדֶן,

אֲנִי בְּגַן הָעֵדֶן,

אִם אַהֲבָה הִיא גִ'יבְּרִישׁ,

אֲנִי תֻּכִּי,

אִם אַהֲבָה הִיא בְּרָכָה,

אֲנִי מְבֹרָךְ,

אִם אַהֲבָה הִיא הוֹנָאָה,

טְעִיתֶם,

אִם אַהֲבָה הִיא רִשְׁעוּת,

אֲנִי רַךְ וּמְלֵא רֹךְ,

אִם הָאַהֲבָה הִיא אַתְּ,

אֲנִי אֶהְיֶה אַתְּ!

אִם אַהֲבָה הִיא גֶּשֶׁם,

אֲנִי קֶשֶׁת!

אִם אַהֲבָה הִיא שֶׁמֶשׁ,

אֲנִי אֶקַּח אוֹתָךְ לְשָׁם!




הָעֵרֶךְ שֶׁלָּךְ

מִמֵּךְ אֵלַיִךְ,

מֵהַלֵּב אֶל הַנְּשָׁמָה שֶׁלָּךְ,

הַשֶּׁמֶשׁ מְקַנְּאָה,

הַיָּרֵחַ נוֹצֵץ בְּדִיּוּק בִּשְׁבִילֵךְ,

אַתְּ מְאִירָה,

כְּמוֹ יַהֲלוֹם,

אַתְּ לֹא תְּסֻלְּאִי בְּפָז,

אַתְּ יְפֵיפִיָּה

אִישׁ לֹא יָכוֹל לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמוֹ,

כִּי אַהֲבָה לֹא תְּסֻלָּא בְּפָז,

אַהֲבָה הִיא חִנָּם,

שִׁדּוּךְ מִשֶּׁלָּהּ.

יֵשׁ לִי רַק אוֹתָךְ,

לֹא בִּגְלַל שֶׁאֲנִי לוֹחֵם,

לֹא בִּגְלַל שֶׁאֲנִי מְנַצֵּחַ,

לֹא בִּגְלַל שֶׁאֲנִי עַל טִבְעִי,

לֹא בִּגְלַל שֶׁהִתְחַנַּנְתִּי לְזֶה,

רַק בִּגְלַל הַגּוֹרָל.

מָה אֲאַחֵל,

אַתְּ כָּאן,

מַחֲזִיקָה אוֹתִי חָזָק,

יוֹשֶׁבֶת עַל בִּרְכַּי,

אַבִּיט בְּעֵינַיִךְ,

אֹמַר לָךְ שֶׁאֲנִי שֶׁלָּךְ.

תַּגִּידִי לִי מָה לוֹמַר,

מָה אֲדַבֵּר לָאָזְנַיִם שֶׁלָּךְ,

אָזִין אוֹתָךְ כְּמוֹ תִּינוֹק שֶׁנּוֹלָד,

יָדַי עֲדִינוֹת מֵעָלַיִךְ,

שְׂפָתַיִם רַכּוֹת רוֹחֲפוֹת,

אַרְגִּישׁ אֶת הַשָּׁמַיִם אִתָּךְ,

אֲנִי לֹא יָכוֹל בִּלְעָדַיִךְ,

אֲנִי חֲסַר אוֹנִים בְּהֵעָדְרֵךְ,

תַּעֲשִׂי מִמֶּנִּי גֶּבֶר,

אִישׁ אַהֲבָה בֶּאֱמֶת,

אָדָם שֶׁיִּתֵּן לָךְ אַהֲבָה,

אַהֲבָה לֹא מֵהָעוֹלָם הַזֶּה!




מְאַהֵב אָבוּד

אֲנִי אָבוּד,

הַאִם הִתְגַּעְגַּעְתִּי אֵלַיִךְ?

הַדֶּרֶךְ כֹּה רֵיקָה,

צַר וְצִינוֹק,

מַפְחִיד וְקוֹדֵר,

מָלֵא אֲבֵדוֹת וּמִלְחָמוֹת

מִי יַרְגִּיעַ אֶת הָעֲצַבִּים שֶׁלִּי?

הִיא זָרְקָה אוֹתִי,

הִיא אָסְפָה אֶת נְשִׁמָתָהּ,

הִיא הִפְסִיקָה אֶת הַחַמְצָן,

אֲנִי נוֹדֵד,

מְחַפֵּשׂ מָקוֹם,

מַחְצֶלֶת לַשֶּׁקֶר,

אִבַּדְתִּי אֶת הַנּוֹחוֹת שֶׁלִּי,

הַבַּיִת שֶׁלִּי הִתְרַסֵּק,

רִסַּקְתִּי הַכֹּל,

מִי יִמְחֶה אֶת דִּמְעוֹתַי הַחַמּוֹת?

אֲנִי בּוֹכֶה כְּמוֹ נָהָר,

דְּמָעוֹת זוֹרְמוֹת כְּמוֹ זֶרֶם,

עֵינַי הֶאֱדִּימוּ וְהִתְיַבְּשׁוּ,

מִשְׁתּוֹלֵל וְצוֹעֵק,

אֲנִי מְצַיֵּר,

תַּחֲזִיקִי אוֹתִי,

תַּצִּילִי אוֹתִי,

הַצִּילִי אֶת חַיַּי הַיְּחִידִים,

הַטָּעֻיּוֹת שֶׁלִּי?

הַאִם נִתַּן לִסְלֹחַ לָהֶם?

הַאִם תּוּכְלִי לִמְחֹק אוֹתָם?

מִי יְרַחֵם עָלַי?

מֵי יִקַּח אוֹתִי אַחֲרֶיהָ?

אוּלַי אֲנִי קָדוֹשׁ?

הִיא נָתְנָה לִי אֶת הַכֹּל,

אֲבָל דָּחִיתִי הַכֹּל,

וְעַכְשָׁו אֲנִי מִתְחָרֵט,

הָאַהֲבָה שֶׁלִּי מִתְנַפֶּצֶת

בִּגְלַל שֶׁאֲנִי שַׂחְקָן,

יָמַי סְפוּרִים,

בִּגְלַל שֶׁאֲנִי פַּחְדָן,

לְאַבֵּד זֶה לאַבֵּד אֶת חַיַּי,

אֵיךְ אוּכַל לְהַשִּׂיג אוֹתָהּ שׁוּב?

הַלֵּב שֶׁלִּי לֹא יָכוֹל בִּלְעָדֶיהָ,

הִנֵּה אֲנִי בּוֹכֶה לָנֶצַח,

הַאִם לֹא תִּסְלְחִי לְחֶטְאִי?



קְחִי אֶת לִבִּי

קְחִי אֶת לִבִּי,

קְחִי אֶת הַמַּנְעוּל שֶׁלּוֹ,

תִּנְעֲלִי אוֹתוֹ,

בְּלִבִּי,

אֵינֵךְ לְבַד,

תִּשְׁנִי בִּפְנִים,

בו הַנּוֹחוֹת שֶׁלְּךָ,

לְעוֹלָם לֹא אֶטֹּשׁ,

הַלֵּב שֶׁלִּי הַמִּטָּה שֶׁלָּךְ,

עִם כָּרִיּוֹת רַכּוֹת לִמְנוּחָה,

קִרְאִי לִי הָאִישׁ שֶׁלָּךְ,

הִתְקַשְּׁרִי אֵלַי שֶׁאָגֵן עָלַיִךְ,

אֲנִי תָּמִיד אָצוּר עָלַיִךְ,

כְּמוֹ אֵם לִבְנָהּ,

הִתְקַשְּׁרִי אֵלַי כְּשֶׁצְּמֵאָה,

שֶׁאֶהְיֶה נְהַר מַלְכוּתֵךְ,

כִּי בַּלֵּב אֵין עָגָה,

הַחַיִּים קְשׁוּרִים אֵלַיִךְ,

הַלֵּב שֶׁלִּי הוּא בִּשְׁבִילֵךְ,

לֹא מַזִּיק, לֹא כְּוִיוֹת שֶׁמֶשׁ,

הַאִם אַתְּ אוֹהֶבֶת נוֹחוֹת?

זֶה הַנָּמֵל שֶׁלָּךְ,

שָׁמַרְתִּי לָךְ הַרְחֵק מֵהַשֶּׁמֶשׁ,

בְּלִי רְצוּעָה,

שֶׁתּוּכְלִי לְהֵרָגַע,

תֵּהָנִי וְתֵהָנִי,

הַלֵּב שֶׁלִּי הוּא הַשְּׂמִיכָה שֶׁלָּךְ,

הִשָּׁאֲרִי בִּנְשִׁימָה רְגוּעָה וּקְרִירָה,

אַל תְּפַחֲדִי, אַל תְּפַחֲדִי אַף לֹא מִדְּרָקוֹן!

אַתְּ בְּטוּחָה מִפְּנֵי פְּגִיעָה,

גְּבֶרֶת מוּגֶנֶת,

כְּנֶגֶד כָּל סִימָן.



הַקֶּצֶב הָרוֹמַנְטִי

לְבַד בַּטַּנְגּוֹ הַזֶּה, רוֹקֵד כ עָף,

קוֹרֶה כָּאן נֵס,

לְצִדֵּךְ וּבַמָּקוֹם הַזֶּה,

מַרְאֵה הַנֵּס נִרְעָד,

קַשְׁתִּי וְגוֹעֵשׁ גּוּפִי,

הַכֹּל מְכֻוָּן שֶׁלִּבֵּנוּ

יַרְגִּישׁ אֶת הַתְּחוּשָׁה כְּמוֹ רַעַם,

צְעָדִים בְּמַצַּב הָרוּחַ שֶׁל הָרוֹמַנְטִיקָה,

דּוֹהֵר בְּרִקּוּד הַטַּנְגּוֹ,

הִתְנַשַּׁמְתִּי לֹא בִּגְלַל עֲיֵפוּת,

רַעֲשָׁן שֶׁל לְבָבוֹת כְּמוֹ תֹּף,

מַכִּים אֶת הַלִּירִיקָה,

הַחְזִיקִי אוֹתִי קְשׁוּרָה, אַל תִּפְּלִי,

הָעֵינַיִם שֶׁלָּךְ רוֹקְדוֹת,

גּוּפֵךְ רוֹעֵד,

זֶה רִקּוּד אַהֲבָה,

בַּיָּדַיִם וּבַגּוּף,

כְּמוֹ שֶׁהָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת,

רוֹצֶה לָטוּס,

אֲבָל אֵין כְּנָפַיִם לָעוּף לַשָּׁמַיִם,

רַעַשׁ הַנַּעֲלַיִם שֶׁלָּךְ,

רָגִישׁ לִתְּשׂוּמַת לִבִּי,

אֲנִי לֹא רוֹצֶה לְהַפְסִיק אֶת הָרִקּוּד הַזֶּה,

הַנַּדְנֵדָה שֶׁלָּךְ כְּמוֹ רוּחַ,

רוֹקֵד כְּמוֹ תֹּף,

פּוֹרֵשׂ כְּמוֹ דָּגִים,

אֲבָל אֲנִי חַיָּב לְהַמְשִׁיךְ בָּרִקּוּד הַזֶּה,

אִתָּךְ יֵשׁ לִי אֶת הָעָצְמָה,

לִרְקֹד בְּמֶשֶׁךְ יָמִים,

בְּלִי אֹכֶל וּמַיִם,

שַׁנִּי אֶת הַצְּעָדִים וְתַנִּיחִי לָנוּ לִרְקֹד!



אַתָּה לֹא אוֹהֵב אַף אֶחָד

אַתְּ הָאַחַת,

זֹאת עִם הַקּוֹל הַמָּתוֹק הַזֶּה,

בְּעֵינֵי הַזָּהָב,

עִם הַפַּרְצוּף הַיָּפֶה הַזֶּה,

עִם הַצּוּרָה הַיָּפָה הַזּוֹ,

עִם הַשִּׂמְלָה הַלְּבָנָה הַהִיא,

עִם הַצַּוָּאר הַנָּאֶה שֶׁלָּךְ,

בַּהֲלִיכָה מְפֹאֶרֶת כְּמוֹ חָתוּל,

עִם אַף מְחֻדָּד כְּמוֹ עֵט,

עִם הַמִּלִּים שֶׁלָּךְ מְעוֹרְרוֹת הַהַשְׁרָאָה,

הַחַיִּים רֵיקִים בִּלְעָדַיִךְ,

הַחַיִּים מְשַׂמְּחִים אִתָּךְ,

הַחַיִּים הֲכִי גְּרוּעִים בִּלְעָדַיִךְ,

הַחַיִּים אִתָּךְ אֹשֶׁר,

הַחַיִּים חֲשׁוּכִים כְּשֶׁאַתְּ הוֹלֶכֶת,

הַחַיִּים בְּהִירִים לְצִדֵּךְ,

הַחַיִּים חַסְרֵי צֶבַע בְּלִי הַחִיּוּךְ שֶׁלָּךְ,

הַחַיִּים צִבְעוֹנִיִּים אִתָּךְ לְצִדִּי,

הַחַיִּים הֵם אַתְּ וְאַתְּ בִּלְבַד,

הַחַיִּים הֵם הַכֹּל אִתָּךְ,

תִּהְיִי אִתִּי וְאֶשְׂמַח,

לְעוֹלָם אַל תְּוַתְּרִי עָלַי,

אֲנִי אֲחַבֵּק אוֹתָךְ לָנֶצַח,

אַמְשִׁיךְ לוֹמַר לָךְ מִלִּים מְתוּקוֹת,

אַתְּ בִּלְתִּי נִתֶּנֶת לְהַשְׁוָאָה,

אַתְּ יִחוּדִית,

אַתְּ שׁוֹנָה,

אַתְּ כָּל הַיֹּפִי שֶׁאֲנִי מַכִּיר!

בִּשְׁבִילִי אַתְּ הַשָּׁלֵם,

אֵין לִי מָה לִדְאֹג לָךְ,


מַרְאַת הָאַהֲבָה

אַהֲבָה לְכָל הַחַיִּים,

הַלֵּב שֶׁלִּי בִּשְׁבִילֵךְ,

הַנְּשִׁימָה הַזּוֹרֶמֶת בִּי עֲבוּרֵךְ,

אֶת מִי אֲנִי

מְשָׁרֵת אַהֲבָה,

לָנֶצַח אִתָּךְ עַד הַמָּוֶת,

אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָךְ,

אֲנִי מְחַבֵּב אוֹתָךְ,

בְּמַרְאֵה לִבִּי,

אַתְּ חֲבֵרָה,

בַּת זוּג לַחַיִּים הָאֵלֶּה,

אֲנִי נֶאֱחַז בָּךְ בַּדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר,

שִׂמְחָתִי שִׂמְחָה,

הַצְּחוֹק בִּגְלָלֵךְ,

רַק בִּגְלַל שֶׁמָּצָאתִי אֶת הָאִשָּׁה שֶׁלִּי,

אֲנִי בָּאַהֲבָה הַזֹּאת,

לֹא אָרוּץ,

אֲנִי הַצֵּל שֶׁלָּךְ,

הַסְתִּירִי אוֹתִי,

בְּקִרְבָתֵךְ

אֲרְגִּישׁ טוֹב יוֹתֵר,

אַהֲבָה מוּזָרָה,

תַּרְגִּיז רַבִּים

וּקְדוֹשִׁים,

הַדָּם שֶׁלִּי כַּדָּם שֶׁלָּךְ,

זוֹרֵם מֵאוֹתוֹ וְרִיד,

מִמֶּנִּי אֵלַיִךְ,

מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ,

מְכֻסֶּה עַל יְדֵי אַהֲבָתֵךְ,

מְקִלָּה עַל הָעֲצַבִּים שֶׁלִּי.

הֵרָשְׁמוּ לִרְשִׁימַת הַתְּפוּצָה לְקַבָּלַת עִדְכּוּנִים

ועדת מומחים מקצועית

אודליה יהודין

מדיחה דגש

ענת אורפז

דמטרי גישפלינג צ'רנוב

עדינה בן חנן 

סאוסן מוסא - עורכת ספרות ערבית

חגית בת אליעזר

אמנה עריאן

מועצה אקדמית

ד"ר ניקולא יוזגוף אורבך 

ד"ר רתם לוז

ד"ר אנטון ברקובסקי

פרופ' אסיקה מרקס

ד"ר מרגו סטרומזה-אוזן

ד"ר שחר מרנין דיסטלפלד

פרופ' רוג'ר קפלן

ד"ר נורית צדרבוים

וויקסר בניית אתרי וויקס מתקדמים