ריקי בלו| כל אחד צריך להכיר את הז'אנר שלו
אשת ספרות, סופרת, משוררת ויזמית תרבות. מתגוררת במרכז הארץ. נשואה, אמא וסבתא. אוהבת את החיים. זהו פרסומה הראשון בכתב העת המקוון 'קול ההמון'.

כל אחד צריך להכיר את הז’אנר שלו
כשרמי זיין אותה הוא פתח סחר חליפין ״את תכיני לי ספר ואני אזיין אותך.״ אף אחד לפניו לא הציע לה זיון תמורת ספר, הוא הבטיח זיונים, חזר על דבריו תוך כדי שהוא מקפל אותה. הוא הבטיח שיזיין אותה שוב ושוב, והיא תהתה איך הוא מצליח תוך כדי זיון לחשוב על הספר שהיא תכין לו. והוא היה זיון מעולה. זו פעם ראשונה שפגשה אותו.
כשקדח בה מכל כיוון ובכל חור, וסובב אותה מצד לצד, נעתקה נשמתה. ״תהרוג אותי״ היא צרחה מהנאה. הוא תקע לה את הזין באיברים שהיא לא זכרה שהם מתאימים לקדיחות כאלה. אבל מתוך הנהמות שלו והבקשות שלו נזכרה במי ששגל אותה בראשית דרכה כסופרת. היא נזכרה במוציא לאור זה שהזמין אותה אליו לאחר שקרא את כתב היד הראשון שלה שבו היא התחננה למאהב. הוא ביקש ממנה שתבוא אליו בדחיפות לפגישה. לא היה לה ניסיון רב, יותר מכל רצתה שיפרסם לה את הספר. הוא היה חביב לכל אורך הכנת הספר, שיבח אותה על כתיבתה עד שהספר יצא לחנויות והיא הייתה אסירת תודה לו. אף אחד לא האמין בה כמוהו. הוצאות ספרים רבות דחו אותה, אבל הוא מיד צלצל אליה כשקרא כיצד היא כותבת על התאהבויות וייאוש. כשהופיעה אצלו במשרד היא כבשה אותו בחיוך הביישני. אישה צעירה שמחפשת ריגושים אמר לעצמו. זה לא קרה עד שהספר יצא לאור. מעולם לא שכבה עם מישהו אחר מלבד בעלה. הייתה נשואה שנים רבות ותשמיש המיטה הפך שגרתי. והנה כשיצא הספר חיזר אחריה אותו מוציא לאור בלהט שלא הכירה. צלצל אליה לנייד והיה מרגש אותה. צריך לחגוג את הוצאת הספר, אמר לה. היא לא כל כך הבינה כיצד חוגגים, היא חלמה על השקה יפה שבו יוזמנו קוראים. קוראים היו בחנויות, הספרים התפזרו בארץ ושיחות טלפונים ממעריצים הגיעו לביתה. נשים חיפשו אותה והטלויזיה המקומית ראיינה אותה. אפילו מרבקה מיכאלי בתוכנית הבוקר התעניינו הכול היה כמעט. איזה מין מורה זעקה כתבה בעיתון ידיעות. והוא בשלו. בעיתון מעריב במדור הספרות קטל המבקר את הספר, היא נסערה מאותה ביקורת ומוציאה לאור הרגיע אותה ואמר, עדיף שיכתבו עלייך מאשר יתעלמו ממך, מטוב ועד רע. רומן למשרתות כתוב גרוע, היא לא בונה עלילה. סתם משועממת אחת, זעקו הכותרות.
חלפו שעתיים מאז שנפגשנו ממש. והנה הם שניהם עירומים במיטה הענקית שלה. הוא קרא לה סקסית בהודעות בפייסבוק ובווטאצפ. בחיזור מוזר שלח לה הודעות שלא הבינה מה הן ומדוע הוא כותב כך. ממממ כמה פעמים ביום, סקסית, מסמן לייק על התמונות שלה בפייסבוק. בחור גבוה, שערו האפיר משולב ג’ינג’י. מיד כשראתה אותו נדלקה. המציאות עלתה על הדימיון.
הוא נענה להזמנה שלה לבוא למסיבת חברים, זו הייתה הזדמנות עבור שניהם להיפגש. הסבה לפגישה נופך של חברים. לפני כן הוא רצה שייפגשו באיזה צימר אבל התחרטה ולא נפגשו. כשהזמינה שיבוא אליה הביתה למסיבת חברים הפתיע אותה לטובה אגיע, השיב לה.
כשהוא הופיע בשביל ליד ביתה נישק אותה בתאווה. רצתה את המגע הזה, זה היה מבלבל הייתה מאוהבת כבר שנה במישהו אחר אהבה וירטואלית, חצי שנה התמזמזה עם עצמה חושפת את גופה בפני מאהב שלא פגשה. בונה לעצמה סיפור פנטסטי שהוא מאוהב בה עד קצה שערותיו. למעשה היה איתה בשיח אינטרנטי הדוק, נעתר לה ולפעמים אמר לה שהיא מגזימה שהיא לא נותנת לו לנשום. האשים אותה שהיא רוצה שיעזוב את כל עיסוקיו ויהיה רק איתה בשיח הוירטואלי הזה. כשכעסה עליו מחקה אותו מהמסנג׳ר. הקשר היה רק כשהוא חופשי אבל מה שהפריע בקשר היה שהוא כבול בחוקים אחרים שהיא לא רצתה להכיר. הוא סיפר בהתחלה שהוא גרוש אבל במהלך הזמן הפסיק לאונן וכנראה אונן עם אישתו כי היא רצתה לבוא לגור איתו גרה באלבניה ורוצה חיים אחרים איתו ועם בתם פתאום החיים שהיו גרועים לו נהיו מתוקים גם אישתו חוזרת אליו כעבור עשר שנים של חיים בנפרד, הוא רצה להיות בעל מושלם אבא מהסרטים משרת של נשותיו פליט בבלגיה. והיא שחשבה שהיא מאוהבת בו הייתה מדי פעם משדלת אותו לשפיכה. זה היה הניצחון שלה עליו. כלל לא נהנתה, זו הייתה הצגה, היא רצתה לשלוט ממרחק באיש הזה וחשבה שזו אהבה, והייתה מתיקות בקשר הזה, התמכרות למילים שסתם אומרים, ״מתוקי שלי״ בלי לדעת אם באמת הוא מתוק. בלי לדעת אם יוכל לערסל אותה כמו שהיא רוצה. אבל כשרמי התחיל לחזר במרץ בהתחלה דחתה אותו, אפילו חסמה ובדקה עם עצמה אם להמשיך. ״למה סגרת אותי״ כעס עליה בווטאצפ, ״מה זה? מה ההתנהגות הזאת?״ אבל היא רצתה לדעת אם הוא חוזר והוא חזר הייתה לו מטרה. ״תלבשי בגדים סקסיים ותראי לי איך את מאוננת״ ביקש. ובערב החליפה תחפושות כמו זיקית. משכה ממגירת הלבנים סטים של בייבי דול בצבע שחור ואדום. והוא עשה לה הצגה שהוא אוהב את זה. צעיר ממנה כמעט בשבע עשרה שנה. הגוף שלה לא מה שהיה. אבל הוא אהב לאונן מולה וצעק למה באת חרמנית. את חרמנית אש. והוא עמד במבחן הטעם והריח מיד במגע הראשון.
היא אוהבת לכתוב ברכבת במרחקים הללו של שלוש שעות יוצאים לה מילים. אין קשר ואין ווטאצפ ואין פייסבוק ואין מיילים. היא תיסע ברכבות עד שיהיה לה ספר.
ברכבת ללוקסמבורג שלוש שעות נסיעה הלוך וחזור וגם ברכבת לאנטוורפן ככה היא כותבת הכול, כל אחד צריך להכיר את הז׳אנר. היא לא יודעת אם היא יודעת הרבה עליו. היא מכירה אותו מהפייסבוק, היא אוהבת להכיר אותם בפייסבוק. כשביקש ממנה חברות לא התלהבה משיריו. היו סכרינים כמו סוכריות מתוקות אבל לא טעימות לחיך שלה. השירים היו חומרי גלם וככל שהתקרבה אליו חשף לפניה את הסוד שלו. אביו היה מכה אותו ומעניש אותו לחומרה בהיותו ילד ונער. כשהיא עטפה אותו התרכך והחל חושף בפניה את סודו, אבל היא אינה יודעת מהם סודות. היא רוצה שיחשוף בפניה הכול.