עדנה אפק| מן העבר - ספרים, אנשים, חוויות ותמונות

ילידת חיפה, משוררת וסופרת. מרצה וחוקרת בתחומי הספרות, הלשון והחינוך. עדנה כותבת בעברית ובאנגלית ופרסמה ספרי שירה ופרוזה לילדים ולמבוגרים. שיריה וסיפוריה התפרסמו בכתבי עת ובאנתולוגיות רבות, בעברית ובאנגלית. עורכת -שותפה לכתבי-עת דיגיטאליים: צמדים, צמדים צעיר, רסיסים ואחריך נרוצה.

עידן הקרח, האבן, הנייחות והנייר

אני שייכת לעידן הקרח. לעידן שבו לא היו מקררים חשמליים בבתים.

היה לנו "ארון קרח" ו"איש הקרח" היה עובר ברחובות, מכריז על קרחו, ומוכר בלוק או חצי בלוק קרח, שהיינו מעלים הביתה בשק יוטה, כשאנו אוחזים בשק בשני קצוותיו.

היינו מעלים את "האוצר" הקפוא, ושמים אותו בארון הקרח וכך דואגים שהאוכל יהיה בקירור.

אני שייכת גם לעידן האבן. בילדותי שיחקתי חמש אבנים, ופיסות אבן שיש שימשו אותי ואת חברי, במשחק הקלס.

אני שייכת גם לעידן הנייחות. לטלפון מקובע , קשור ב"חבל" לתקע שבקיר ולשפופרת הקשורה לבסיסו של הטלפון, ובו גם חוגה.

יותר מכל אני שייכת לעולם הנייר. למחברת ולספר המודפס.

מדור זה יעסוק בספרים, אנשים חוויות ותמונות מ"עידן הקרח" ואפילו מעידנים שקדמו לו.

ובפתח המדור: אנציקלופדיות

אני אוהבת אנציקלופדיות.

תמיד אהבתי לעלעל ולעיין בהן.

כשהכרתי את בן זוגי הראשון, נהגנו לבלות ערבים שונים בקריאת ערכים באנציקלופדיה .

נשמע הזוי? נהנינו מאד.

האנציקלופדיה שעליה אספר הפעם זאת האנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, שחיבר דוד תדהר. דויד תדהר, 1970-1897 ,כדורגלן, קצין משטרה ( מנדט), הבלש הפרטי הראשון, סופר, פעיל בהקמת ארגון הספורט "מכבי", ידוען של פעם, שמככב ב28 חוברות שבכל אחת מהן סיפור בלשי[1], וחוקר תולדות היישוב.[2]

אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו

צילום: ויקיפדיה (רישיון חופשי)

תדהר הקדיש מזמנו ממרצו לשימור המורשת של החלוצים ובוני הארץ. הוא לקח על עצמו לבצע משימה מונומנטאלית ויצר וערך אנציקלופדיה של חלוצי היישוב ובוניו, ממחצית המאה ה19.

האנציקלופדיה בת 19 כרכים ו6000 ערכים.

ללא מחשב, ללא אינטרנט, ללא אמצעי תקשורת אחרים המוכרים לנו היום וללא משאבים רבים, אדם מתמסר לרעיון ולביצועו.

וכך סיפר תדהר על עבודתו:

את החומר שאבתי, בעזרת חבר-עובדים חרוץ ונלבב*). ממקורות שונים: מתוך אלפי שאלונים, שנשלחו לצאצאי החלוצים הראשונים; מעל מצבות בבתי-הקברות של הישוב הישן; מתוך ספרים על קירות הישוב ובוניו, פרי עטם של חוקרים וסופרים שונים ,ואחרון אחרון חומר חי וחיוני שאבתי משיחות פא"פ עם זקני הדור. נושאי הזכרונות ועדי הראיה והשמיעה למעשים ולעושים.[3]

הכרך הראשון יצא ב1947 ולווה בתמונות של החלוצים הבונים.

המפעל העצום הזה הוא מפעלו של איש אחד. מפעל אדיר, שאסור שיישכח.

את ההקדמה למפעלו "הפרי המיוחל", חתם תדהר במילים הבאות:

הפרי המיוחל: הפצתה של דעת קורות ההתישבות ועושיה בדורנו :ומן הדעת תצמח האהבה, ומן האהבה יגבר המרץ להמשיך לינוק מאמונתם של אותם חלוצים ראשונים, [4]

אדם דואג לכך שמידע היסטורי חשוב לא יישכח ומנציח את האנשים שתרמו ועשו והקימו ובנו והניחו יסודות למה שאנחנו, היום, מקבלים כמובן מאליו.

19 כרכים !

כשעלעלתי באנציקלופדיה המרתקת הזאת, גיליתי שגם בני משפחתי מופיעים בה.

גיליתי את סבה של אמי, הרב שמואל הומינר, שעלה ארצה ממינסק בתרל"א 1870. למדתי שהסבא רבא שלי היה ממייסדי מאה שערים, שכונת בית יעקב ובית היתומים דיסקין[5]

ועוד פגשתי שם, באנציקלופדיה החשובה הזאת , את הוריה של אמי, סבי וסבתי. סבי, שלא זכיתי להכירו, עזב בהשפעת קרוב אשתו של סבי, יחיאל מיכל פינס, את מאה שערים ויצא להיות עובד אדמה, בגדרה, ברחובות וברמת גן.[6] אגב, סבי, כך סיפרו לי, האמין שנשים צריכות להיות משכילות ואת בנותיו שלח ללמוד באוניברסיטה ובסמינרים למורות.

יצאתי לכתוב על מפעלו של תדהר ופגשתי את קרובי.

אני מזמינה אתכם לשוטט בין ערכי האנציקלופדיה המופלאה הזאת ולהתרשם ולהתרגש ממפעלו של תדהר .

http://www.tidhar.tourolib.org אתר האנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו

הערות שוליים

[1] https://no666.wpcomstaging.com/2006/04/28/%D7%94%D7%91%D7%9C%D7%A9-%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%9C-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%AA%D7%93%D7%94%D7%A8/ [2] https://blog.nli.org.il/chov-tidhar-detective-story/ [3] http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/13 [4] שם,שם [5] שם599-600 [6] http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/10/3569