עדן שפילמן | שעה
בת 42 , אישה, אמא , ילדה בעצמה. לאחר עשר שנים של התבודדות ונתק רגשי, לומדת לחיות מתוך התבוננות, חקירה וגילוי. כותבת מילים ברגע פלאי בו הנפש השותקת כמהה לשורר את רגשותיה. הפלא נוצר בטבעיות של היצירה להעניק קול וניראות. בשירתה מתגלה הילדה הפנימית שבה, ונחשפים ברכות סודות, פגיעות מיניות, חולי, כמיהות, כאב, ריפוי, קסמים, מוות וחיים.
שָׁעָה
הַיּוֹמָן שֶׁלִּי
עָמוּס
בְּשָׁעוֹת שֶׁל בֶּכִי
וַאֲנִי רַק מְחַכָּה
שֶׁתִּתְפַּנֶּה לָךְ שָׁעָה
אַחַת
כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה לִי
סִבָּה טוֹבָה
לְהַפְסִיק לִבְכּוֹת.