עדן שפילמן| לָךְ, אוֹתָךְ וְעָלַיִךְ

בת 42 , אישה, אמא , ילדה בעצמה. לאחר עשר שנים של התבודדות ונתק רגשי, לומדת לחיות מתוך התבוננות, חקירה וגילוי. כותבת מילים ברגע פלאי בו הנפש השותקת כמהה לשורר את רגשותיה. הפלא נוצר בטבעיות של היצירה להעניק קול וניראות. בשירתה מתגלה ילדתה הפנימית, נחשפים ברכות סודות, פגיעות מיניות, חולי, כמיהות, כאב, ריפוי, קסמים, מוות וחיים...

שֶׁמֶשׁ

קֶרֶן שֶׁמֶשׁ

אֲשֶׁר חִמְּמָה גּוּפֵךְ

כְּשֶׁיָּשַׁבְנוּ יַחַד בַּשְּׂדֵרָה

מְחַמֶּמֶת אֶת גּוּפִי

כְּשֶׁאַתְּ בָּאָרֶץ רְחוֹקָה.

כָּכָה

אַף אַחַת

לֹא אָהֲבָה אוֹתִי כָּמוֹךְ

אֵין הַכַּוָּנָה לְיוֹתֵר אוֹ פָּחוֹת,

אַף אַחַת

לֹא אָהֲבָה אוֹתִי כָּמוֹךְ

כָּכָה כְּמוֹ שֶׁאֲנִי

פָּשׁוּט לֶאֱהֹב

חֲלוֹם

אֲנִי מְקִיצָה מֵחֲלוֹם

שֶׁבּוֹ אֲנִי מְחַבֶּקֶת אוֹתָךְ

כְּשֶׁאַתְּ חוֹלֶמֶת עָלַי,

אֲנִי מִתְבּוֹנֶנֶת בָּךְ בִּשְׁנָתֵךְ

וְתוֹהָה

הַאִם עֵרָה אֲנִי

אוֹ עֲדַיִן

חוֹלֶמֶת

חֲלוֹם?