עדן שפילמן| הסיפורים שמאחורי השירים ח'

בת 44 , אישה, אמא לשלושה בנים , ילדה בעצמה. לאחר עשר שנים של התבודדות ונתק רגשי, לומדת לחיות מתוך התבוננות, חקירה וגילוי. כותבת מילים ברגע פלאי בו הנפש השותקת כמהה לשורר את רגשותיה. הפלא נוצר בטבעיות של היצירה להעניק קול וניראות. בשירתה מתגלה ילדתה הפנימית, נחשפים ברכות סודות, פגיעות מיניות, חולי, כמיהות, כאב, ריפוי, קסמים, מוות וחיים. בשנת 2021 ראה אור ספר ביכוריה 'חיה בכל עונותיה' בהוצאת ארגמן-מיטב. יצירותיה ראו אור בבמות מקוונות ומודפסות.

מלנכולית

דמות המלנכולית בשיר היא דמות סוערת, דרמתית אשר הולכת עד הסוף עם הדחפים שלה. היא מרחיקה עד קצוות מסוכנים, מוחצת את הפחד השחור והסמיך באגרופיה, שמתנפץ לרסיסים המתפזרים על הרצפה. המלנכולית היא אישה יפה, ולא אכפת לה שרואים אותה. היא לבושה בצבעים נועזים, מאופרת בליפסטיק אדום התחום בקווים שחורים וחדים ועיניה מבריקות.

ומה היא רוצה? שתתני לה יד למען היא תוכל לצאת מהמקום הקשה ומההרס העצמי, שהיא תוכל לקום ולנקות את השברים.

היא רוצה שתראי את הפצעים, שתחבשי לה את החתכים, שתגידי לה ש"עוד רגע זה עובר" ו"הכל בסדר".

היא כמהה לחיבוק במקומות החולים והנסתרים, היא רוצה שתקבלי אותה עם כל השדים שמשתוללים בתוכה ומנפצים את חדר הטיפולים, שוברים כוסות ומסגרות במטבח של הקליניקה.

מוקדש לאותה מטפלת אמיצה, שידעה לתת לה אהבה ולאחוז את ידיה בידי ולראות אותי יפה.

מלנכולית

הַלִּיפְּסְטִיק מוּנָח עַל שְׂפָתֶיהָ הַיָּפוֹת

וְשַׂעֲרוֹתֶיהָ פְּזוּרוֹת עַל כְּתֵפֶיהָ הָרַכּוֹת,

שָׁם חֲרוּטִים קַעֲקוּעֵי הַצִּפּוֹרִים שֶׁלָּהּ.

צִיפָּרְנֶיהָ מְשׁוּחוֹת בְּצֶבַע אַרְגָּמָן,

אֶצְבְּעוֹתֶיהָ הַדַּקּוֹת קְפוּצוֹת וּמִתּוֹכָן

זוֹלֵג הַדָּם.

זוֹלֵג דָּמָהּ אֶל הַטֵּרוּף שֶׁבָּרִצְפָּה

שָׁם בִּרְכֶּיהָ חֲשׂוּפוֹת וְרוֹעֲדוֹת,

הִיא מְעוּכָה בְּגוּשׁ שֶׁל זְכוּכִיּוֹת

וּלְצִדֶּיהָ מֻשְׁלָכוֹת נַעֲלַיִם אֲדֻמּוֹת

וַאֲנִי מְדַבֶּרֶת אֶל דְּמוּתִי הַמֶּלַנְכּוֹלִית

אַךְ אֵינָהּ שׁוֹמַעַת מִלּוֹתַי,

גַּם אִם אֶצְעַק חָזָק הִיא לֹא תִּשְׁמַע אוֹתִי

גַּם אִם אֶצְרַח חָזָק הִיא לֹא תִּשְׁמַע,

הִיא כְּלוּאָה בְּתוֹךְ עַצְמָהּ,

עַכְשָׁו הִיא לֹא תּוּכַל

לָצֵאת.