עדן שפילמן| הסיפורים מאחורי השירים י"ב

בת 45 , אישה, אמא לשלושה בנים , ילדה בעצמה. לאחר עשר שנים של התבודדות ונתק רגשי, לומדת לחיות מתוך התבוננות, חקירה וגילוי. כותבת מילים ברגע פלאי בו הנפש השותקת כמהה לשורר את רגשותיה. הפלא נוצר בטבעיות של היצירה להעניק קול וניראות. בשירתה מתגלה ילדתה הפנימית, נחשפים ברכות סודות, פגיעות מיניות, חולי, כמיהות, כאב, ריפוי, קסמים, מוות וחיים. בשנת 2021 ראה אור ספר ביכוריה 'חיה בכל עונותיה' בהוצאת ארגמן-מיטב. יצירותיה ראו אור בבמות מקוונות ומודפסות. בשנת 2023 צפוי לראות ספר שיריה השני 'בין תהום לכנפיים' (הוצאת פיוטית).

על אלוהים ופרפרים בין תהום לכנפיים

מה היא התהום ללא הידיעה שיש ממנה דרך חזרה?

למה היא הופכת עבורי כאשר אני מאמינה ששום דבר לא קיים מלבדה? מי אני בתוכה? לאן נעלמים החיים כאשר אני צוללת למעמקיה?

שם למטה (בתהומי תהומות) אני פוגשת את הפחדים והאמונות שאני מתפוררת בתוכם, עד להתרוממות ממנה – או אז אני יוצאת עם סימן של צמיחה, או אולי בכל זאת זו השגחתו של אלוהים?" ואפשר שאלו בכלל פרפרים שמתגלים ובעזרתם אני בוחרת את הדרך לחזור אל העולם החומרי, שיש בו מקום גם לרוח, לניסים, לאהבה וליופי וחוויתי לשמחתי גם מזה.

ויש עוד מקום שאין בו למטה ואין בו למעלה, אין טוב או רע, שהרי גם הסבל עשוי לקבל משמעות אחרת כשדולים מתוכו יהלומים. ואיזה יהלום אפשר למצוא במוות? איזה יהלום אפשר למצוא במעשה סדום? בכאוס? באי צדק? בחוסר שוויון?

אז אפשר לרגע להסכים ש"אין תהום ואין כנפיים, בין לבין יש שקט" (מתוך שיר בספר). אני אוהבת את השקט הזה, להיות בו, לשהות בו עם מה שיש. אך האם זה אומר שעליי לוותר על התהום או על הכנפיים?

האם זו בכלל בחירה?

התאמינו לי אם אומר לך שניתן לראות עננים ופרפרים גם מתוך תהום?

האמינו, והיופי יתגלה לפניכם גם בשעות הקשות והאפלות ביותר.

פרפרים

אִסְפִי פַּרְפָּרִים כְּמוֹ אָז בַּ'חֶדֶר עֶשְׂרִים' –

עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת שֶׁל שִׁגָּעוֹן,

יָשַׁבְתְּ על רצפה תַּחַת כִּיּוּר.

כָּל טִפְטוּף כְּיַד עֲנָקִים

כָּל טִפְטוּף כְּיַד עֲנָקִים.

אִסְפִי פַּרְפָּרִים כְּמוֹ אָז בְּאֵדִים –

עַל המַרְאָהּ בַּמִּקְלַחַת

בְּיָדְך הַקְּטַנָּה סִמַּנְתְּ.

סִמַּנְתְּ וְתָפַסְתְּ

סִמַּנְתְּ וְתָפַסְתְּ

פַּרְפָּרִים.

אִסְפִי פַּרְפָּרִים כְּמוֹ אָז עַל הַגַּג –

שָׁם, הָיָה מְסֻכָּן.

לֹא מָצָאת

לֹא מָצָאת

אַף

פַּרְפַּר .

אולי בכל זאת אלוהים

הַפַּעַם אֱלֹהִים בָּא וְשָׁמַר עָלַי

הִסְתַּנֵּן אֶל בֵּין הַסְּדִינִים

כְּשֶׁהָפַכְתִּי לְשֵׁדָה מְבֹעֶתֶת

נוֹטֶפֶת זֵעָה

וּגְנִיחוֹת הֲזָיָה.

וְשׁוּם סִימָן לֹא נָתַן אֱלֹהִים,

מִלְּבַד סִכּוֹת הֲדוּקוֹת עַל הַיָּד

שׁוּם סִימָן לֹא נָתַן.

וְאוּלַי

כְּבָר הָיִיתִי מֵתָה.

וְאוּלַי

בְּכָל זֹאת אֱלֹהִים

בָּא וְעָשָׂה.

לאהוב

הַנּוֹף מָסָךְ שֶׁל עֲנָנִים

הֵם כָּל כָּךְ רַכִּים –

נוֹסְעִים בַּשָּׁמַיִם.

הֵם כָּל כָּךְ רַכִּים –

מַסְתִּירִים קְצָת אֶת הַשֶּׁמֶשׁ.

אֲנִי אוֹהֶבֶת עֲנָנִים

אֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת הַשֶּׁמֶשׁ

וְלֹא אִכְפַּת לִי,

לֹא אִכְפַּת לִי

לֶאֱהֹב.