עדי קוגלר| תותים דפוקים

ילידת 1993. אשת תוכן בחברה לשיווק דיגיטלי בתל אביב. בוגרת תואר ראשון בחינוך ותיאטרון-מחול וסטודנטית שנה שנייה לתואר שני בספרות, במסלול לכתיבה יצירתית באוניברסיטת בן גוריון. בשנת 2017 שיחקה בהצגה "כיצד להפטר מזה?" בתיאטרון צוותא, ובשנת 2019 פרסמה את המסה "אמנות תיקון השברים" בכתב העת "צריף" גליון 6.

תותים דפוקים

למשה השמן יש אוטו גלידה. אני תמיד מריח אותו 14 שניות לפני שומע את השיר המטומטם שהוא משמיע. הריח : חלב במיקרוגל כשיש גשם בחוץ. אני נועל את הסניקרס עם הסקוצ'ים ולובש מכנסיים שחורים של עובד באוטו גלידה. אני מחכה לשבע צפירות. אני יורד למטה.

למשה השמן יש אוטו גלידה אמיתי. לא של גומיגם וכל החרא הזה שמוכרים היום לילדים ומכיל ג'לטין שעשוי מעצמות מרוסקות של דגים. משה השמן מכין גלידות ממאה אחוז שמנת-פרה-אמיתית ופירות-ישר-מהשדה והוא אומר שהריח שאני מריח זה ריח של גלידת-איכות, אבל כל פעם שאני מבקש גלידת-איכות הוא אומר שכל הגלידות הן הגלידה הזו, ככה שאני לא בטוח לגבי הנושא הזה לגמרי.

לבנים בכיתה שלי יש שערות שחורות מתחת לאף ולבית השחי ויש להם כל הזמן את הריח שיש לי אחרי שאני גומר לרוץ מהם הביתה ביום שישי, אבל נותנים לי חופש מלהתקלח עד סוף יום שבת. אני מריח אותם 22 שניות לפני שאני שומע את הרגליים הענקיות שלהם דופקות על המדרכה, כמו האורנגאוטן הסומטרי מישקו שיש בספארי, רמת גן, ישראל. הם דופקים על האוטו גלידה אבל משה השמן בכל זאת מקבל מהם כסף ולא מכות. משה השמן אומר שהם מבינים רק שפה אחת- שפת הדפיקות. שהוא דופק להם מחיר וככה דופק את ההורים הדפוקים שלהם שדפקו אותם והפכו אותם לקופים דפוקים. אני מספר לו על מישקו הסומטרי, והוא צוחק ואומר שהוא כבר ילמד אותי לדפוק כמו שצריך.

בחופש הגדול הקודם הבנים המסריחים התחילו לעבוד. ראיתי אותם פתאום בכל מקום גם אחרי בית ספר - בפיצה, בקיוסק, דניאל המלך אפילו עבד בבריכה הלימודית. אמא חייכה אליו ושאלה מה שלומו ולה הוא דווקא לא הרביץ, הוא אמר לה שאמא שלו מוסרת לה ד"ש חמה אבל לא נתן לה שום דבר. רק אחר כך כשהיא כבר שתתה קפה במזנון הוא ירק למים. אבל הרוק עשוי מ - 98 אחוז מים, אז יכול להיות שהוא פשוט עשה את העבודה שלו וזהו. ככה שאני לא בטוח לגבי הנושא הזה לגמרי.

אז לפני שבועיים ושלושה ימים, כשפגשתי את משה השמן, אני חיכיתי 9 שניות אחרי שגמרנו להגיד גם שלום וגם מה נשמע וגם בסדר וגם מה חדש וגם שום דבר וגם יופי גבר, ושאלתי אותו אם אני יכול לעבוד אצלו והוא צחק צחוק שדמה גם קצת למישקו הסומטרי אבל הוא עדיין היה משה השמן ככה שזה בסדר. הוא אמר שאין בעיה ושהגיע הזמן באמת שהוא ילמד אותי לדפוק כמו שצריך. הוא אמר שאני צריך לבוא עם נעליים שלא עושות רעש ועם מכנסיים שיש בהם גומי ולא תיקתקים ושיהיו גם בצבע הכי כהה שאני מכיר. שזה שחור.

אמא שלי אמרה שזה טוב שאני אלמד מוסר-עבודה. אז לפני שבועיים ויומיים ירדתי למטה 14 שניות אחרי שהרחתי את החלב-במיקרוגל-כשיש-גשם-בחוץ ונעלתי את הסניקרס ולבשתי את המכנסיים של עובד באוטו גלידה, וירדתי למטה. משה השמן אמר לי לעלות, ופתח דלת ממש קטנה שנראתה כמו הדלת שיש בבית של סבתא שלי מעבר לים שהיא מיוחדת לחתול השחור שלה. שדומה קצת למישקו. שדומה קצת למשה השמן.

פתאום ראיתי את המאחורה של דברים. גלידת-איכות עם מאה-אחוז-שמנת-פרה-אמיתית וגם גלידת פירות-ישר-מהשדה הן בכלל בתוך קופסאות פלסטיק כמו שאמא מביאה מהסופר. על שולחן פלסטיק סודי בצד עמד קומקום פלסטיק גם כמו בבית של סבתא - משה השמן אמר שלמרות שיש לו גלידות הוא בכלל שותה קפה שחור, שזה לא מיץ ולא שוקו אלא משהו באמצע, אבל לי זה נראה כמו בוץ. ככה שאני לא בטוח לגבי הנושא הזה לגמרי.

משה השמן ואני עשינו את הסיבוב של השכונה, מארבע עד שש. הפעם הבנים הדפוקים דפקו על האוטו הדפוק, וכשהם ראו אותי הם אמרו למשה השמן שעכשיו יש לו גם עובד דפוק. משה השמן צחק ואמר בדיוק את מה שאני חשבתי - שאם ככה, עכשיו אני דפוק בין דפוקים. חשבתי על זה שאולי מחר בכיתה אני אוכל להביא גלידה, כמו שדניאל שעובד בפיצה הביא פיצה לכולם בהפסקה. משה השמן אמר שאם אני אגמור את הסיבוב כמו-שצריך, אני אוכל לקבל כמה גלידה שאני רוצה ולתת חינם לבנים הדפוקים בהפסקה.

בחמש וחצי משה השמן אמר שאנחנו נסיים את הסיבוב בחלק הכי יפה בעיר. הוא נסע עם האוטו גלידה שלו לאיפה שאמא שלי הולכת לצעוד עם החברות שלה, בשביל של השדות של התותים. הפעם דווקא אני הסכמתי איתו לגבי העניין הזה. אני אוהב את הריח של התותים, אז אמרתי את זה למשה השמן וגם אמרתי שהתותים דפוקים. הוא חייך אליי חיוך של מישקו הסומטרי ואמר שאם ככה, אני בטוח אוהב את המקום שהוא הכי אוהב, שהוא סודי כי הוא מצא אותו ראשון.

משה השמן ואני נסענו לנקודה הכי סודית ברמתשרון. יש בה בקתה תאילנדית וערוגות נענע ובקבוקי פלסטיק בין השורות של התותים, ומשה השמן אומר שאם מחכים בשקט אז רואים איך השמש עולה באש לפני שהיא שוקעת. ושאם מחכים ממש בשקט, אפילו מרגישים אותה רותחת בכל הגוף. אני דווקא זוכר שהשמש בכלל לא בוערת, אלא שהאטמוספירה שוברת את הקרניים שלה, ואז היא מתעקמת ונעלמת מעצמה. אבל משה השמן אמר שהיא כן, ככה שאני לא בטוח לגבי הנושא הזה לגמרי.

אז לפני שבועיים ויומיים משה השמן חנה את אוטו הגלידה שלו בנקודה הכי סודית ברמת השרון, 187 שניות אחרי שהוא כיבה את השיר המטומטם שלו. הוא נתן לי גלידת-איכות חינם ואמר שזה הפרס שלי שבאתי איתו לסיבוב למרות שהוא לא נתן לי לעשות שום דבר חוץ מלשים מפיות נייר על הגביעים של אנשים. אחר כך הוא אמר שיש לי גלידה על המכנסיים. על השרוול הימני שלהם הייתה גלידת-פירות-ישר-מהשדה, שאני לא זוכר איך היא בדיוק הגיעה לשם אבל היא כנראה הגיעה. משה השמן אמר שחבל לבזבז אותה ושבא לו כזו, וליקק אותה מהמכנסיים שלי.

אחר כך ראיתי גם את המאחורה של משה השמן.

הוא עשה דברים שהוא אמר שהם חלק מסודות-המקצוע.

כשהשמש נשברה, הייתי בשקט. משה השמן היה מאחוריי, ולמרות שלא ראיתי אותו דווקא חשבתי שהוא צודק לגבי דבר אחד - בגלל שהייתי ממש בשקט, הרגשתי אותה, רותחת בכל הגוף. בחזה, ברגליים, בכלוב הצלעות שמקיף את הלב, בין הרגליים. היא פיזרה בתוכי את הקרניים העקומות שלה, ככה שהרגשתי שאני נשרף.

מאז אני חוזר כל יום. אני תמיד מריח אותו 14 שניות לפני שומע את השיר המטומטם שהוא משמיע. הריח : חלב במיקרוגל כשיש גשם בחוץ. אני נועל את הסניקרס עם הסקוצ'ים ולובש מכנסיים שחורים של עובד באוטו גלידה. אני מחכה לשבע צפירות. אני יורד למטה.