עדינה בן חנן| מחשבות בסיום עריכת האנתולוגיה בנושא "השואה במרוצת הדורות"
מחשבות בסיום עריכת האנתולוגיה
"ראשון, שני, שלישי: השואה במרוצת הדורות"
צילום מהמפגש הספרותי-אמנותי שהתקיים ב-ZOOM
באדיבות עדינה בן חנן
עריכת אנתולוגיה בנושא השואה הייתה חלום של ד"ר ניקולא יוזגוף-אורבך ושלי כבר מספר שנים, אך רק עכשיו עם הקמת כתב העת "קול ההמון" נוצרה עבורנו במה להגשים את החלום.
פרסמנו קול קורא ביום המימונה והתרגשנו מכך שתוך יום וחצי הגיעו 50 פניות להשתתף באנתולוגיה, אך עד מועד ההגשה האחרון הגיעו עוד 90 פניות, וכמה הגיעו גם אחרי מועד ההגשה. ארבעה ימים קראתי את היצירות שנשלחו, גם את אלו שהגיעו לאחר המועד. הבחירה הייתה טיב היצירה ונקודת המבט שממנה נכתבה.
היה עבורי מעניין לראות מאיזה דור הגיעו היצירות: דור ראשון- משתתף אחד, דור שני- המסה המרכזית של היצירות, דור שלישי- כמחצית מכמות היצירות של דור שני. אם לשפוט על פי היענות זו ל"קול קורא", ניתן לומר שהיום הדור השני הוא הדור המרכזי הנושא את הזיכרון.
היבט נוסף שאני רוצה לציין שהגיעו יצירות גם מתחום הספרות וגם מתחום הציור, כשהמסה המרכזית של היצירות היו מתחום הספרות, ומתוך הספרות יש באנתולוגיה מגוון ז'אנרים: שירה, סיפור קצר ודרמה, וגם הגיוון הזה מאוד שימח אותי.
ארבעה ימים עסקתי בקריאת שירים וסיפורים על השואה או בעקבותיה. היו יצירות שהלכתי איתן לישון וקמתי איתן ביום למחרת, היו יצירות שבכיתי איתן וגם כאלו שצחקתי איתן. ארבעה ימים מאוד עמוסים מבחינה רגשית, אך חשתי זכות גדולה להתעשר בכל כך הרבה סיפורי חיים.
צילום מהמפגש הספרותי-אמנותי שהתקיים ב-ZOOM, מוצאי שבת 25.04.2020
באדיבות עדינה בן חנן
אני מודה לכל מי ששלח יצירות, גם לאלה שלא נכנסו לאנתולוגיה, כולם אחים ואחיות עבורי להמשיך לשאת את קרונות המשא הכבד הזה על מסילות הזיכרון הארוכות.
בנוסף, תודה מקרב לב לשותפי לדרך ד"ר ניקולא יוזגוף-אורבך, מייסד ועורך כתב העת "קול ההמון", על התמיכה, על העזרה ועל הבמה המכובדת.
עדינה בן חנן
עורכת האנתולגיה