ניקולא יוזגוף אורבך| 'סלון דיזנגוף' מארח את המשוררים אריה רגב וסיליה קסטין
יליד צפת. משורר, מבקר תרבות, חוקר באקדמיה ומרצה לדמוגרפיה ולספרות. מתגורר בתל אביב. פרסם שבעה ספרי שירה ועשרות פרסומים מדעיים בתחומי הגאוגרפיה והדמוגרפיה. יצירותיו ומאמריו נדפסו בכתבי עת וביומונים רבים בארץ ובעולם.
מאהב, סכיזופרנית ומלאך חתולים
רשמים מאירוע ההשקה בסלון דיזנגוף למשוררים סיליה קסטין ואריה רגב
קרדיט: משה ויג
אמש התקיים ב'סלון דיזנגוף' שבקניון דיזנגוף סנטר בתל אביב, אירוע השקה למשוררים אריה רגב וסיליה קסטין בהנחיית המשוררת והעורכת, ציפי שחרור. באופן פורמלי, אירוע השירה בהנחיית שחרור הוא אמנם חלק מסדרת אירועי שירה המתקיימים ב'סלון דיזנגוף' בהנחיית ובניהול המשוררת חגית בת אליעזר, ברם לכל הנוכחים היה ברור עם פתיחת האירוע כי אמנם מבחינת רעיונית ותוכנית המדובר הוא בערב שירה כגון יתר הערבים, אך בכל הנוגע להיבטים ויזואליים, ארגוניים, קונספטואליים וטכניים- הערב בלט בייחודיותו ואלו ללא ספק הפכוהו, ללא פחות מערב שירה מפואר.
הנחייתה של שחרור באירוע המדובר, ובאירועים ספרותיים אחרים שהיא מפיקה ומארגנת, מאופיינת בליווי נוכח ומובהק (הנחייה צמודה), בעוד באירועים ספרותיים אחרים, ההנחייה היא לרוב מינורית, סמלית ואקלקטית, כלומר הנחייה שמאפשרת לקהל לשמש כמנחה נלווה או כמנחה מחליף למנחה הרשמי, כתלות בדינמיקה שמתפתחת בערב השירה. לכאורה, הרציונל מאחורי הנטייה בת זמננו להגמיש את ההנחייה הספרותית ולפצלה נובע מהרצון לאפשר לפרטים השונים בפאנל ובקהל להתבטא ולהתממש באופן ספונטני. עם זאת, נדמה כי בהנחייה הצמודה והנוכחת של שחרור, ההנחייה הקלאסית, היו עוצמה וסדר מופתי, שהעצימו את המשוררים רגב וקסטין והחמיאו לנוכחותם הבימתית, ובמקביל הצליחו לשמור על אינטראקציה פעילה בין הבמה לקהל, שגילה עניין וסקרנות, בדממה מופתית, שמזכירה כנסים ספרותיים מסוף המאה הקודמת.
מבחינה ארגונית, ערב השירה החל ב-20:00 והסתיים ב-21:20, כאשר בתחילתו ובסופו הוצע לנוכחים כיבוד מגוון ואפשרות לשוחח עם חתן וכלת האירוע. הערב כלל מספר אתנחתות מוסיקליות שהתבססו על שירים מקוריים של רגב וקסטין שהלחינה וביצעה הזמרת, המלחינה והמשוררת, רחלי וולשטיין בקולה המלאכי, הזך והכובש, שעדיין מהדהד באזני בנועם שטרם הכרתי. מלבד נעימת פעמונים שמיימית, אובזר חלל האירוע בציוד הגברה משוכלל ובצבא צלמים (חובבים) שהורכב מחברים ובני משפחה. אם טרם השתכנעתם בייחודיותו של הערב, הרשו לי להוסיף אגב אורחא שכל הנוכחים בסלון קיבלו מיד עם כניסתם לסלון עותק בחינם של שני הספרים, צעד אסטרטגי חכם ונדיב שאיפשר לכל הנוכחים שהגיעו לאירוע (והגיעו עשרות רבות) לעקוב אחרי השירים בקשב רב.
המלחינה והזמרת רחלי וולשטיין שרה ומנגנת
קרדיט: משה ויג
אירוע השירה המשותף לרגב וסיליה נפתח בסקירה ביוגרפית, שלאחריה שחרור ברגישות ובאלגנטיות ביצעה "פילינג ביוגרפי" נוסף , יסודי מקודמו, שאיפשר לקהל להעמיק בתפיסות ובקורות המשוררים, שהיו חשופים, כנים ובהירים בתיאוריהם. האינטראקציה בין רגב וקסטין לשחרור, שהיא גם עורכת של ספריהם במסגרת סדרת 'דלת' בהוצאת 'ספרא', היתה הרמונית ונעימה.
במהלך האירוע קראו המשוררים מספריהם החדשים, לפי תימות שונות ומשותפות שהועלו על ידי המנחה: אלוהים, אמא, טבע, שירת הייקו וכו'. במקביל להעמקה הפואטית, ניסתה שחרור להתחקות אחר בחירתם בשמות הספרים החדשים, אחר הדומה והשונה ביניהם, ובדעת האחד.ת על ספרו של האחר.ת.
אריה רגב, שעבד במשך כארבעה עשורים במשרד החקלאות בתפקידי הדרכה וניהול, קרא מתוך ספרו החדש (והשני במספר) 'אלוהי הלב' (ספרא, 2021) מבחר עשיר ומגוון של שירים. שניים מהם טלטלו את הקהל במיוחד והביאוהו לידי הרהור וערעור. שיר ראשון מסוג זה מופיע בעמוד 9 ושמו 'לפני עשרים ושתיים שנה'. השיר עוסק באופן שבו המשורר מבקש לזכור את אימו, עם היוודע לו דבר מותה. השיר מתכתב פילוסופית עם הרעיון הדקרטי שנקרא 'הכוח המדמה', ולפיו אין אנו מסוגלים לזכור את כל ההתממשויות הסנסואליות של יקירנו ושל סביבתנו, ועל כן אנו בוחרים במספר אימג'ים בודדים, וכך אנו שומרים אותם בזיכרוננו כאשר אנו חושבים עליהם. רגב מבקש בשיר לזכור את אימו כאשר בשיא תפארתה ולא כאשר היא על ערש דווי 'ואיני רוצה לראות את מי שכבר איננו/ אף, אם זאת אימי'.
אריה רגב| לפני עשרים ושתיים שנה
באדיבות המחבר
השיר השני של רגב שהביא את הקהל לכדי התרגשות של ממש הוא הוא שיר 'מלאך החתולים' (עמ' 40), בו מגולל המשורר ברגישות ובאסתטיות מחוננת את סיפורו של רווק בוגר וערירי, שחווה פרידה, ומני אז התמסר לגידול ולטיפול בחתולים, במקום להעמיד צאצאים ולנסות לפתח קשרים רומנטיים חדשים. בתום דברי ההסבר על 'מלאך החתולים' הזמרת והמלחינה, רחלי וולשטיין, שרה את השיר ופרשה את כנפיו האסתטיות וכך נסק (ביחד עם הקהל) אל על, לגבהים שרק טייס או משורר, שהוא גם זמר ומלחין יכולים להביא.
אריה רגב| מלאך החתולים
באדיבות המחבר
רחלי וולשטיין שרה את השיר 'מלאך החתולים' למשורר אריה רגב
צילום: ניקולא יוזגוף אורבך ובאישור הזמרת
סיליה קסטין, מתמטיקאית, פיזיקאית ותוכניתנית, ילידת ברזיל ובעלת מבטא ממכר וענוג, קראה אף היא שירים רבים ומגוונים מתוך ספרה החדש 'נבטי חמלה' (ספרא, 2021) וחשפה את סיפורה האישי כבת לאם סכיזופרנית, והרחיבה גם על קליטתה בקיבוץ געש - מקום מגוריה. שירתה הלירית והמפוכחת של קסטין ריגשה מאוד את הקהל, שהתחבר לסיפוריה על המאהב שחיזר בימי ילדותה אחרי אימה ולשיר הסטירי 'בסופרמרקט' (עמ' 23) שבו מתייחסת המשוררת בתחכום מעודן לאנשים שמתחילים פרק ב' (וג') בחיי הזוגיות שלהם, ולקשיים שיש בתיחזוק זוגיות בשלב זה.
סיליה קסטין| בסופרמרקט
באדיבות המחברת