נבּיל נאסר אלדין| הגלגול הקודם

סופר, משורר ומתרגם. מרצה בנושא העדה הדרוזית מורשתה ותרבותה וברית החיים בין יהודים לבין הדרוזים בישראל . בשנת 2015

נביל קיבל את פרס אות קסת הזהב מטעם אגודת הסופרים העברים בישראל על תרומתו לספרות הילדים והנוער בישראל. פרסם תשעה ספרים בעברית ובערבית פרוזה ושירה .בקרוב צפוי לפרסם עוד ארבעה ספרי שירה. תרגם לעמיתים מאגודת הסופרים העברים שירים מעברית לערבית מעל ל- 500 שירים .

הַגִּלְגּוּל הַקּוֹדֵם

זוֹכֵר אֲנִי אֶת פָּנַי אֶת עֵינַי

כְּמוֹ בְּנָהָר.

קוֹמָתִי צוּרָתִי מֵהַגִּלְגּוּל שֶׁעָבַר

אֵי שָׁם בָּהָר וְכָעֵת בְּעוֹד הַר.

זוֹכֵר אֲנִי אֶת חַרְבִּי, נִשְׁקִי הָאִישִׁי

עָלָיו חָרַט סָבִי רַק אֶת שְׁמִי...

זוֹכֵר אֶת סוּסִי הָאָדֹם שֶׁגִּדַּלְתִּיו בְּחֹם

וְהוּא מוֹפִיעַ לִפְעָמִים בַּחֲלוֹמִי.

זוֹכֵר אֲנִי אֶת אִשְׁתִּי רַדִּיָּה

יָפָתִי הַחִנָּנִית עִם הָעֵינַיִם הַיְּרֻקּוֹת

אֶת בְּנִי חַסּוּן הָאֹשֶׁר בְּעֵינוֹ

אֶת אֶצְבְּעוֹתָיו הַמְּלַטְּפוֹת אֶת פָּנַי רַכּוֹת.

כָּל בֹּקֶר מַמָּשׁ כְּמֶשִׁי, כְּטַל הַמְּטַפְטֵף

עַל לְחָיַי, עַל רֹאשִׁי הַמִּתְכּוֹפֵף.

זוכֵֹר אֲנִי לַמְרוֹת הַזְּמָן

הֵיכָן הֶחְבֵּאתִי אֶת אַרְנַק הָעוֹר

הַמָּלֵא בְּזָהָב, שָׁם מִתַּחַת לעְֵץ הַזַּיִת

הַזָּקֵן בְּשָׁנִים, הַנֶּאֱמָן.

זוֹכֵר אֲנִי הֵיכָן יָרָה בִּי הַבּוֹגֵד

וְנָפַלְתִּי בֵּין הטֵּרָסוֹת הַשְּׁחוֹרוֹת

שָׁם בְּהַר חוֹרָאן הָרָחוֹק...

וְהִנֵּה כַּחֲלוֹם בַּלָּהוֹת אֲנִי כָּאן

וּפִתְאֹם הַחֲלוֹם מָתוֹק:

בֵּן לְמִשְׁפָּחָה, לְאִמָּא שׁוֹנָה

אַךְ אוֹהֶבֶת אוֹתִי מְאֹד.

שַׁבְתִּי מַהֵר

אַךְ בְּצוּרָה וּבִלְבוּשׁ אַחֵר

תִּינוֹק וָלָד גָּדוּשׁ מִטְעַן זֶהוּיוֹת

שֶׁל זִכְרוֹנוֹת וְהִתְלַבְּטוּיוֹת.

אֲנִי כָּאן אֲנִי שָׁם בְּהַרְרֵי אֵל

אֲנִי בֵּן לְמִשְׁפָּחָה בַּכַּרְמֶל.

אַךְ תָּמִיד אֶזְכֹּר בְּגַעְגּוּעִים

אֶת חַיַּי הַלֹּא נִרְאִים.

אֲנִי גַּם בֵּן לְמִשְׁפַּחְתִּי הָרוּחָנִית

בִּכְפָר קָטָן בַּחוֹרָאן.

זוֹכֵר אֲנִי אֶת הַכֹּל

מִתְגַּעְגֵּעַ רוֹצֶה לחֲַזֹר בַּזְּמָן.

אַךְ אֵינִי יָכוֹל

קָצְרוּ יָדַי

וְהַזְּמָן תָּמִיד מֵאֲחוֹרַי.

מתוך: מילים צומחות בהר הירוק (שירים), 2001

هواجس الروح

الكاتب الشاعر نبيل نصرالدين 2010 في حنايا روحي تهب نسائم غريبه تلوح لي باشراقات قديمه تظهر وتختفي دون انذار مخترقه احلامي ويقظتي بلا اعتذار. اسافر بمخيلتي معها ازور ارضا تربتها سوداء وحجارتها بازلتيه قربها قريه جبليه على المنحدر منها مبنيه في ثرى حوران هناك لي دار. الان اتذكر اسمي ورسمي سيفي وفرسي رحلت وهاجا كالبرق تاركا بيتي وربعي جئت من جبلي الى هنا في جبلي ثوب جديد في ثاني مسار. .