משירה בכנסייה ללימודי מוסיקה באקדמיה. ראיון עם הזמרת והנגנית אדילה פדול לרגל צאת סינגל בכורה
לרגל ערב חג המולד שיחול הערב (24.12) מערכת כתב העת 'קול ההמון' נרגשת להביא לכם את סיפורה של הזמרת והנגנית הנוצריה, אדילה פדול, בת היישוב פסוטה שבגליל. אדילה החלה את דרכה המוסיקלית כזמרת וכנגנית בכנסייה, הושפעה ממוסיקה מערבית שהביאו עימם פרחי כמורה קתולים שהגיעו מאיטליה לכנסייה הלטינית בכורזים שבגליל, אך בה באותה עת ינקה גם מוסיקה מזרחית-ערבית, שספגה בבית משפחת אימה ביישוב פסוטה. אף על פי שבילדותה לא למדה באופן מסודר ורשמי נגינה ופיתוח קול, אדילה כיום היא סטודנטית מצטיינת בחוג למוסיקה במכללה האקדמית צפת ובקרוב מאוד צפויה להוציא סינגל ראשון בשם "אני מקווה שתסלח לי"
כיצד ילדותך השפיעה על אהבתך לשירה ולנגינה?
נולדתי בחיפה, אך עם מות אבי בהיותי רק בת שנתיים עברנו לבית משפחת אימי ביישוב פסוטה שבגליל. בגיל שלוש אימי הבחינה שיש לי קול יפה כאשר שרתי שירים של הזמרה הערבייה פיירוז, ומאז שרתי בבית ביחד עם אמא, עם הוריה ובכל מקום שנתן לי במה. בהתחלה אמנם שרתי שירי דת בבית הספר ובכנסייה, בעיקר במהלך החגים (חג המולד ופסחא), אך בבית נחשפתי באופן טבעי לענקיות המוסיקה הערבית והמזרחית - פיירוז, אום כולתום, מג'דה רומי ואחרות. חשוב לי לציין, שכמעט כל המשפחה שלי שרה. סבא וסבתא שרים, ויש להם קול יפה, וגם לאמא ולסבתא מצד אבא יש קול יפה. למעשה כל המשפחה מוסיקלית, אך הם אינם מופיעים בבמות גדולות, שרים בבית. השירה זורמת בד.נ.א המשפחתי.
האם את זוכרת מתי החלה להתפתח אצלך התודעה שאת זמרת ונגנית?
כשהבגרתי יותר, כאשר הייתי בת 13 התחלתי לשיר ולנגן בליווי של גיטרה. בתחילה נגינתי לפי שמיעה. הייתי שרה בליווי גיטרה בכנסייה, ומשלב מסוים מינו אותי לאחראית. הייתי שרה בכנסייה הלטינית בכורזים ושם לימדו אותי אקורדים פרחי כמורה מאיטליה שאיתם דיברתי איתם בערבית ובלטינית (שפה אותה למדתי במהלך פעילותי המוסיקלית בכנסיה). בימי נעורי התחברתי מאוד למוסיקה המערבית הכנסייתית שהביאו עימם פרחי הכמורה מאיטליה, אפשר שאפילו יותר מהמוסיקה המזרחית, שהיתה בעת ההיא בעיקר מקור השראה, ולא סגנון ששרתי - בעיקר כי לא היו לי במות שעודדו אותי ותמכו בי לשיר בסגנון מוסיקלי זה.
הזמרת והנגנית אדילה פדול מבצעת את השיר ״ مورانتا ״ לכבוד חג המולד ( 24.12.2022)
באדיבות אתר שיתוף הסרטונים ובהסכמת היוצרת
האם המשפחה שלך תומכת בקריירה המוסיקלית שלך?
נולדתי למשפחה מוסיקלית. אמא שלי, שגידלה אותי, השפיעה עליי הכי הרבה מבחינת ההעדפות המוסיקליות ובאופן טבעי היא זו שגם גילתה את הכישרון שלי ועודדה אותי ללמוד מוסיקה. אף על פי שהייתי תלמידה מצטיינת בתחומים נוספים ומעשיים יותר, היא לא הכריחה אותי ללמוד תחומים מעשיים או מדעיים, אלא נתנה לי ללכת עם הלב. אם לא היית מוסיקאית לבטח הייתי נרשמת ללימודי משפטים. למעשה אני עדיין שוקלת בשלב מתקדם בחיי ללמוד ללמוד משפטים. אך כאשר סיימתי את השירות הלאומי שלי, משהו בתוכי אמר לי לא לוותר על חלום המוסיקה, למרות שרציתי ללמוד משפטים, ושהייתי מצטיינת בלימודי אזרחות וחיבור.
היכן גיבשת את היכולות המוסיקליות שלך מבחינת מקצועית ותאורטית?
בבית ספר לא היה מסלול מוסיקה ולא היתה תמיכה לתלמידים מוסיקאים. האופציה היחידה עבורי לשיר הייתה הכנסייה. במסגרתה צברתי את הניסיון הראשון שלי. למרות שיש לי יכולת שירית ומנעד קולי מגוון, לא למדתי פיתוח קול. למעשה, עד שנרשמתי ללימודים האקדמיים לא היתה לי כל תשתית מקצועית רשמית . אפילו המרצה שלי בלימודים האקדמיים, הזמר עימאד דלאל, הופתע מהאופן שבו אני שרה: בלי פיתוח קול, אך בצורה מכוונת ומדויקת.
כיצד את מסבירה את העובדה שהצלחת לפתח קריירה כזמרת וכנגנית מבלי ללמוד באופן מסודר ולמקצועי?
לדעתי זה כישרון מאלוהים. אלוהים העניק לי את המתנה הזאת מסיבותיו שלו. גם נגינה לא למדתי באופן רשמי ומקצועי, רק אקורדים וכך ניגנתי עד לגיל 19 על גיטרה ופסנתר. זה לא קל בכלל. אם הייתי לומדת בצורה מסודרת, לבטח הייתי פסנתרנית וגיטריסטית מחוננת. לא היה לי מי שיתמוך בפן המקצועי והתאורטי במהלך נעורי. לא היה מי שיתן לי את הרקע התאורטי, אמנם נתנו לי להופיע , אך לא פתחו מגמה מוסיקלית ולא תמכו בי מקצועית. תקופת הנעורים הייתה התקופה שבה הייתי צריכה ללמוד באופן מסודר מוסיקה ונגינה, וזה יצר אצלי פער גדול ביחס למוסיקאים אחרים שהגיעו עם רקע.
מדוע בחרת ללמוד לימודי מוסיקה באקדמיה?
כשהייתי בת 12, רציתי להיות עורכת דין והתנסחתי כמו עורכת דין, ואפילו חלמתי להיות עורכת דין, אך במקביל אני זוכרת היטב שהייתי עומדת מול המראה ושרה ומנגנת. הרגשתי שהמוסיקה זורמת לי בדם ולא אוכל לוותר עליה. כשהנחתי על המאזניים את המוסיקה מול המשפטים, הבנתי שבאמצעות המוסיקה אני יכולה לשנות החברה ולתרום הרבה יותר. דרך המוסיקה אוכל לחבר בין אנשים, ולגרום להם טוב, כשנגמרות לי המילים מתחילה המוסיקה. זו שפה שדרכה אני מתקשרת עם אנשים.
עם סיום לימודי בתיכון שרתתי בשירות לאומי במשך שנה שלמה בבית חולים נהריה. המדינה נתנה לי המון ואני רציתי להחזיר לה קצת ממה שהיא נתנה לי. אני אוהבת להתנדב. במהלך השירות הלאומי דיברתי עם חברה שלמדה במכללה האקדמית צפת והמליצה לי ללמוד מוסיקה. החברה אמרה לי שיש חוג כזה בצפת. התקשרתי למכללה וסיפרו לי על החוג והחלטתי ללמוד בו. אמרו לי שהמרצים מצוינים ותומכים. בשנת 2020 נרשמתי ללימודי האקדמיים במכללה והתחלתי באוקטובר 2020. כעת אני סטודנטית מצטיינת עם ממוצע 99.3 בחוג לספרות אמנות ומוסיקה. המרצים מעודדים אותי, והודות להם התחברתי יותר למוסיקה. בזכות הלימודים האקדמיים השתפרו היכולות התאורטיות שלי.
מה תוכניותיך לעתיד?
היום אני לא מנגנת ושרה בהופעות. בשנת 2023 אני צפויה להוציא סינגל ראשון בשם 'אני מקווה שתסלח לי'. ככה מתחילים כאן במדינה, בסינגל. אני מוציאה את השיר הראשון שלי בליווי המלחין דאוד איברהים, שהוא גם הלחין את השיר. עדיין לא הופעתי בפני קהל גדול שאינו דתי ובכנסייה, אבל בהחלט מדמיינת את עצמי עומדת מול במה גדולה. בעוד 10 שנים מהיום, אני מקווה להגשים את החלום ולהיות מוסיקאית, זה החלום הראשי שנמצא מעל כל החלומות. אין לי שאיפה או כוונה להיות כמו זמרת אחרות שקיימות כיום, אני רוצה להיות אדילה ולהביא את הייחודיות שלי לבמה.