מרגו סטרומזה-אוזן (טור קבוע) | למראית ה- Déjà-vu

מרצה לאמנות באוניברסיטה הפתוחה ובמכללת אחווה. עוסקת במחקריה באמנות הרנסנס, בימי הביניים המאוחרים, בלימודי נשים ובאיורי תפילות. נשואה ואם לשלושה ילדים. מתגוררת ביישוב קציר. בשנים האחרונות מנהלת בין יתר עיסוקיה בלוג בנושא אמנות על היבטיה השונים: http://drmargoart.bloger.co.il

לתאר מוות בלי גופות:

בעקבות הודעתו המצמררת של מנכ"ל משרד הבריאות על אפשרות מותם של אלפים

בשלהי מלחמת העולם הראשונה המית וירוס השפעת הספרדית כ- 50 מיליון בני אדם בעולם (ויש גם אומדנים כפולים). המדינה שחוותה את אחוז מקרי המוות הקטן ביותר הייתה יפן, שהגבילה את הכניסה דרך הים לאיי יפן באופן נוקשה למדי. הבה נקווה שהסגר שלנו יהיה יעיל לא פחות, ושהווירוס יזקוף לעצמו הצלחות מעטות.

אגון שילה, המשפחה, 1918, שמן על בד, 152 X 162 סמ', בלוודרה, ווינה

אחד הנספים מן השפעת הספרדית היה אגון שילה (1918-1890), צייר צעיר ומבטיח בווינה הקוסמופוליטית של תחילת המאה העשרים. שילה הרבה לעסוק, באופן אובססיבי כמעט, בגוף המעוות, וצייר מספר רב של דיוקנאות עצמיים בעירום. בציור כאן הוא מתאר את משפחתו שטרם נולדה: הוא ואשתו אדית, לה נישא ב- 1915, וחבוק בין רגליה פעוט המסמל את ילדם שלא ייוולד. אדית הייתה בחודש השישי להריונה כשנפטרה מן השפעת הספרדית ב- 28 באוקטובר 1918. שילה נפטר שלושה ימים אחריה.

ישיבתם בעירום זו בחיקו של זה, הגרביים שלרגלי אדית, מבטה המופנה הצידה ומבטו של אגון הבוהה בחלל הרחק מעיני הצופה, הקמטים במצחו, כל אלה על הרקע הכהה שמאחוריו והספק כורסה העוטפת את השלישייה, מעניקים לציור אווירה קודרת וחסרת מוצא.