חייה ויצירתה של המשוררת הבנגלדשית Shanta Farjana

בנגלדש האחרת

שאנטה פרג'נה, צעירה פמיניסטית שלוחמת למען עתיד טוב יותר

ראיינה, כתבה ותרגמה: שושנה ויג

שאנטה פרג׳נה היא משוררת ופעילה חברתית בת 31 אשר מייצגת דור חדש בפוליטיקה בבנגלדש בשאיפה לעולם טוב יותר. היא משכילה בתחומים רבים: חינוך, ספרות ותרבות. לאחר שסיימה לימודי תואר ראשון בדאקה סיטי נסעה ללונדון. שם למדה תואר שני בניהול מאוניברסיטת סנדרלנד, לונדון, כששבה לבנגלדש היא ייסדה בית הספר ומכללה ולמדו בה רוב הזמן 300 ילדים כשהיא תומכת בהם והם ממנים חלק קטן משכר הלימוד. שאנטה מאמצת את הסיסמה 'חינוך אינו עסק / אנו נפיץ ידע ונשיג הצלחה'. שאנטה פרג'אנה ידועה גם בתחום הפוליטיקה; עובדת כסגנית יו"ר בכיר בנתונדהארה בנגלדש.

שאנטה פרג'אנה מארגנת ומשתתפת בפעילויות שונות, כולל כמנכ"ל סאונד בנגלה, מזכ"ל הארגון החברתי Save The Road, חברה במועצת עורכי המשנה של דאקה. שאנטה פרג'אנה היא העורכת של banglareport24.com, פורטל החדשות המקוון הראשון של המדינה בנושאי חינוך, ספרות, תרבות, פוליטיקה חברתית ודיור. סיפורה הקצר הראשון פורסם בשנת 2006 בעיתון "פרותום אלו". פרסמה 22 ספרים בלשון הבנגלדשית. תרגמה 18 ספרים שפורסמו ובהם: "גשם הוא המאהב הרחוק" מאת המשורר חסן חאפיז, "חלום כל יום" מאת המשורר מאניק צ'קרבורטי, "הגווייה שלי" מאת רוחול אמין באצ'ו, "הבחירות הלאומיות, 2018" מאת הטור טיימור עלם כנדאקר.

שאנטה ביקרה במדינות שונות בעולם כולל אנגליה, דנמרק, כווית וטורקיה. כהוקרה על עבודתה, היא קיבלה הצטיינות ופרסים שונים, ביניהם 'פרס החינוך' (2014), 'פרס האם תרזה' (2015), 'מדליית זהב מהטמה גנד'י, פרס הספרות הספרותית של 'נתיצ'ריה סלים אלדין' (2016), פרס הזיכרון לשוייד נור הוסיין (2017) ) 'פרס שעון החינוך' (2018). היא חולמת להקים בית ספר והכשרה לאנשי 'המגדר השלישי'; כפי שהם מקופחים בבנגלדש.

המשוררת שאנטה פרג'נה

באדיבות המשוררת

Shanta Farjana

4 selected poems

Translated from English into Hebrew by Shoshana Vegh

תרגמה מאנגלית לעברית: שושנה ויג

SMOKED RICE

Subid is running...

"Vegetables ,,, vegetables?"

Pumpkin, eggplant, gourd, radish and

The green tip of the spinach

Is peeping from the bend of the basket.

In the very early morning,

Subid leaves home having some puffed rice and molasses.

Comes to the front of the primary school;

Sitting with his basket,

Arranging green yellow vegetables.

In the last afternoon,

the sky draws the design of the vermilion light.

On the golden path, Subid sets exhausted foot on the way home.

Two hot peppers with smoked rice and pulses are waiting for him.

It's the happiness of contentment in the minds of hungry people …

אורז מעושן

סוביד ממהר...

"ירקות ,,,ירקות?"

דלעת, חצילים, דלעת, צנון ו

קצה התרד הירוק

מציץ מהסל המקופל.

בבוקר מוקדם מאוד,

סוביד עוזב את הבית עם אורז תפוח ומולסה.

הוא מגיע לחזית בית הספר היסודי;

יושב עם הסל שלו,

מסדר ירקות צהובים ירוקים.

אחר הצהריים האחרון,

השמים מציירים ומעצבים באור הוורמיליון.

בשביל הזהב, סוביד יוצא ברגליים מותשות בדרך הביתה.

שני פלפלים חריפים עם אורז מעושן מחכים לו.

זהו האושר משביעות רצון במוחם של אנשים רעבים …

BEYOND THE HUMANITY

Shanta Farjana

[For the third gender Human Being]

You see me

Clap your hands

"Hey, hey, hey."

You keep looking at me in the midst of hundreds of engagements

Your eyes as narrow arrows

However, my birth; it was not my fault

I disclose my present infront you

But wrap up my future

And wipe the sweat of my body with the curse of past-birth

Some of you, sometimes

Throws me five Taka - ten Taka

I am human too.

If it is cut anywhere in the body

I am like you

My blood is also red!

In your mockery

My heart is broken!

How many meetings and processions are held in the name of human rights!

But we've been deprived of our rights for years ...

I also have a mind

I have voice too,

I wake up crying

It was not my fault,

I was born as a human as well.

I looked in the mirror

Who am I?

What am I?

Am I Rahim or Rahima?

Mahbub or Mahbuba?

Time crawls, as snail

This is me without a name.

A human being above the human circle …

2)

מעבר לאנושי

שאנטה פרג'אנה

[למין האנושי השלישי]

אתה רואה אותי

מחא כפיים

"היי, היי, היי."

אתה כל הזמן מסתכל עליי בעיצומם של מאות אירוסים

עיניך כחצים צרים

עם זאת, הלידה שלי; לא הייתה אשמתי

אני חושף את ההווה שלי מולך

אבל תעטוף את העתיד שלי

ותנגב את זיעת גופי בקללת לידת העבר

חלק מכם, לפעמים

זורק לי חמישה טאקה - עשרה טאקה

גם אני אנושי.

אם אחתך בכל מקום בגוף

אני כמוך

הדם שלי גם אדום!

בלעג שלך

הלב שלי נשבר!

כמה ישיבות ותהלוכות מתקיימות בשם זכויות אדם!

אבל לנו שוללים את זכויותינו במשך שנים ...

יש לי גם שכל

יש לי גם קול,

אני מתעורר בוכה

זו לא הייתה אשמתי,

נולדתי גם כאדם.

הסתכלתי במראה

מי אני?

מה אני?

האם אני רחים או רחימה?

מחבוב או מחבובה?

הזמן זוחל, כשבלול

זה אני בלי שם.

בן אדם מעל מעגל האדם ...

Eyes

Every human being has three eyes

Two eyes; everyone can see

Two eyes; can see everything

But, in the deepest corner of the mind

That third eye does not know how to blink

Not everyone can see that eye

That eye never cries

Never laughs

Never becomes gloomy

Always stays silent

The eye is vibrant in the bend of everyone's heart wave.

Robbers third eye is blind;

Can't see the wailing of the people.

The eyes of some doctors are trickish;

As it’s the matter of amused; patient bended by test-drug as burden.

The eye of a few unborn men believes in magical powers; 24 hours finding the triangle inside of the woman.

And, the eyes of the public representative are empty!

They have no past-history, no future-consciousness.

They just drop their hands and feet to fulfil the current bag.

And that hiding eye of a woman;

Sometimes desert

Sometimes sea

Sometimes a reeling hurricane

However, not everyone can see it ..

Because, not everyone sees …

עיניים

לכל בן אנוש שלוש עיניים

שתי עיניים; כולם יכולים לראות

שתי עיניים; יכולות לראות הכול

אבל, בפינה העמוקה ביותר של המוח

העין השלישית ההיא לא יודעת למצמץ

לא כולם יכולים לראות את העין הזו

העין הזו לעולם אינה בוכה

אף פעם לא צוחקת

אף פעם לא תהיה קודרת

תמיד שתוקה

העין תוססת בעיקול גל הלב של כולם.

שודדי העין השלישית עיוורים;

לא יכולים לראות את יללות העם.

העיניים של כמה רופאים טריקיות;

כאילו שזה עניין משועשע; חולה מתכופף מתרופת הבדיקה כנטל.

העין של כמה גברים שטרם נולדו מאמינה בכוחות קסומים; 24 שעות ניסו למצוא את המשולש שבתוך האישה.

ועיני נציגי הציבור ריקות!

אין להם שום היסטוריה על העבר, ולא שום תודעה עתידית.

הם פשוט מפילים את הידיים והרגליים כדי להגשים את התיק הנוכחי.

ועין נסתרת זו של אישה;

לפעמים מדברת

לפעמים ים

לפעמים הוריקן מסתחרר

עם זאת, לא כולם יכולים לראות את זה ..

כי, לא כולם רואים

FIRST RAIN

It was the first rain of the year

On the palm of my hand

Rain dropped

You left in silence

I knew

Your mind was as restless as the rough sea.

You were talking

A lot, A lot,

Numerously.

But in mind.

Your words could not cross your throat.

A few drops of the first rain of the year

And my elusive touch

Put them in a pocket

You left

Then you turned back

But can't see

I was still standing ....

הגשם הראשון

זה היה הגשם הראשון של השנה

על כף ידי

גשם ירד

עזבת בשתיקה

ידעתי

המוח שלך היה חסר מנוחה כמו הים הגס.

דיברת

המון המון,

באופן עמוס.

אבל בראש.

דבריך לא יכלו לעבור את גרונך.

כמה טיפות מהגשם הראשון של השנה

והמגע החמקמק שלי

שמת אותם בכיס

שעזבת

ואז חזרת

אבל לא יכול לראות

עדיין עמדתי ...

קישור לראיון שקיימה שוש ויג עם המשורר בערוץ השירה בישראל

https://www.facebook.com/shosh.vegh/videos/10159362336203330/?d=n