חגית בת אליעזר| רוביק רוזנטל על השפה הלהט"בית

משוררת, מתרגמת, עורכת שירה ומבקרת תרבות. פרסמה ארבעה ספרי שירה. יוזמת ומנחה ערבי שירה בסלון הספרותי בדיזנגוף סנטר. חברה באגודת הסופרים, בעמותת "יקום תרבות" ובפורום מבקרי הקולנוע בישראל. ספרה הרביעי 'כח משיכה' ראה אור בהוצאת עמדה-כרמל בשנת 2020.




רוביק רוזנטל על השפה הלהט"בית


לחיפה מערך של שישה מוזיאונים, הממוקמים באתרים שונים בעיר. מוזיאון העיר חיפה, העוסק במרחב האורבני ובהיסטוריית העיר, הוקם בשנת 2000 בשכונת המושבה הגרמנית במבנה טמפלרי היסטורי מהמאה ה-19(www.hms.org.il).


בשבת 27.2.2021, מיד עם הסרת סגר הקורונה ממוסדות התרבות, מוזיאון העיר חיפה פתח את שעריו בפני מבקרים עם תערוכה חדשה "מה יגידו השכנים", (https://www.haifamuseums.co.il/pride) המוקדשת לסיפורה של קהילת הלהט"ב בחיפה. התערוכה הוכנה באוצרות משותפת של דותן ברום, יואב זריצקי ועדי סדקה, אשר יסדו בשנת 2015 את פרויקט ההיסטוריה הגאה החיפאית, ושל ענבר דרור לקס, האוצרת של מוזיאון העיר.


כרזת התערוכה

באדיבות המחברת ומוזיאון העיר חיפה



ביום חמישי 15.7.2021 נערך במוזיאון העיר אירוע כפול: סיור בתערוכה בהדרכתה של האוצרת ענבר דרור לקס, ולאחריו – הרצאתו של ד"ר רוביק רוזנטל, בלשן, מילונאי וסופר, בעל הטור השבועי ואתר האינטרנט "הזירה הלשונית", על השפה הלהט"בית.


כרזת השפה הלהט"בית

באדיבות המחברת ומוזיאון העיר חיפה


בפתח הסיור, ענבר דרור לקס הדגישה בדבריה, שזו התערוכה המוזיאלית הראשונה בישראל, המוקדשת להיסטוריה הגאה, וזאת בזכות יוזמתם של ראשי פרויקט ההיסטוריה הגאה החיפאית והיענותו של מוזיאון העיר חיפה, אשר מטה אוזן לקולות הקהילות בעיר.


הקומה הראשונה בתערוכה בנויה סביב הגיאוגרפיה העירונית של חיפה וחושפת היסטוריות של חלקים שונים ומוּכרים בעיר מתוך נקודות מבט וחוויות חיים להט"ביות. ברחבי החלל מפוזרים הסברים של המושגים השונים, דוגמת המילה "קוקסינל", שמקורה בשם במה של הזמרת הטרנסית הצרפתייה ז'קלין שרלוט דיפרנואה, שהגיעה עם להקתה לארץ בשנת 1964 והופיעה בקולנוע "ארמון" בחיפה. כמו כן מתואר האירוע של התבטאויות הומופוביות של נשיא המדינה עזר וייצמן בעת ביקורו בבית הספר הראלי העברי בחיפה, והפגנות המחאה שפרצו בעקבות כך. בשל מיעוט החומר הארכיוני, את ההיסטוריה הכתובה בתערוכה מלווים איוריו הצבעוניים של אופק אפלבאום ומהווים מעין פנטזיה היסטורית.


הפגנת המחאה לנאום ב'ריאלי'

באדיבות המחברת ומוזיאון העיר חיפה


הקומה השנייה בתערוכה מחולקת למספר חדרים לפי נושאים ופרקים ייחודיים בתולדות הקהילה הגאה בחיפה. המוזיאון הפיק אוגדן מרהיב של חוברות-הסבר על חללי התערוכה השונים.


מניפת המדריכים לתערוכה

באדיבות המחברת ומוזיאון העיר חיפה


אחד מחדרי התערוכה מוקדש לסדרת רציחות של גברים הומואים בחיפה בשנות התשעים על רקע הומופובי ויחס משפיל של המשטרה כלפי ההומואים שנחקרו בהקשר לרחיצות. באוקטובר 1994 נרצח ישעיהו דמנר, מרצה בטכניון. גופתו נמצאה בביתו לצד תמונות של שותפיו המיניים. המשטרה הזמינה עשרות הומואים לחקירה, והפגינה כלפיהם יחס משפיל ומבזה. כשהנחקרים, רובם ללא קשר אישי לדמנר, תהו כיצד השוטרים הגיעו אליהם, הם הסיקו שהמשטרה מחזיקה ב"רשימות ורודות" – מאגר מידע על ההומוסקסואלים בעיר.


ענבר דרור לקס ציינה, שלכאורה אפשר לחשוב שהקהילה הגאה היא מאוחדת, משלבת כוחות במאבק על זכויותיה, אך למרבה הצער, אין הדבר כך. למעשה ישנן קהילות-קהילות לפי המגוון המגדרי, וקהילה הטרנסים היא הנחותה בהן. כמה מהדמויות המפורסמות ביותר בדור הראשון של נשים טרנסיות, שצמח בארץ בשנות השישים, היו חיפאיות. חדר מיוחד בתערוכה מוצגים סיפוריהם של זלמן שושי, שהיה קרוס-דרסר, שהתחיל את הופעותיו בחיפה, ועבר ברבות הימים לתל אביב, גילה גולדשטיין, שעברה ניתוח להתאמה מגדרית בבלגיה בשנת 1965, וננסי שניידר, ילידת 1951, שנותחה בבלגיה בשנת 1970.


החדר המוקדש לקהילה הלהט"בית הערבית נקרא "המית'לסטוריה הפלסטינית", כאשר הרישא של המונח, "מית'ל", היא מילה בערבית, שפירושה "כמו", "דומה", "אותו דבר", ומשמשת לשיח על אודות זהויות מגדריות שונות.


ובמעבר לשפה העברית, רוביק רוזנטל נתן הרצאה מלבבת על השפה הלהט"בית המתפתחת, המתחדשת ביצירתיות ובהומור. רוביק רוזנטל, אשר ערך את מילון הסלנג המקיף בשנת 2005, הדגיש, שסלנג אינו שפה שלמה, אף אחד אינו מדבר רק בסלנג, אלא מתבל את השפה התקנית בביטויי סלנג לפי האמרה של שולמית הראבן "כל מי שאוהב לשון אינו יכול שלא לאהוב אהבת נפש את הסלנג", המשמשת מוטו למילון, רוביק רוזנטל אוהב את הסלנג, ובפרט הסלנג הלהט"בי. אחד המדורים באתר "הזירה הלשונית" בעריכתו,


https://www.ruvik.co.il/%D7%94%D7%9C%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99/2016/%D7%94%D7%9C%D7%94%D7%98%D7%91%D7%99%D7%9D.aspx


מוקדש למילון המושגים הלהט"בי, וכך כתוב בפתחו:

"לא רק להט"בים רבים יצאו מהארון. בעשורים האחרונים יצאה הקהילה כולה מן הארון התקשורתי. העיסוק בה רב, והציבור נחשף למגוון מונחים, כינויים וביטויים המייצגים את הקהילה, את ההווי שלה ואת מעמדה בקרב האוכלוסייה בכלל. במילון הלהט"בים בא לידי ביטוי המגוון המגדרי והאנושי המתרחב והולך בתוך הקהילה. בהווי הקהילה עצמה בולט חלקו של "מילון אבן שושנה", מילון מילים וביטויים יצירתי ומשעשע שנולד בסצינת "נערות המועדונים", ונכתב בגרסתו הראשונה בידי רונן פארי."


מהמושגים הרווחים, שעלו בהרצאה:


גאים – השם הקבוצתי ללהט"בים, שהתקבע בשפה ובתודעה. המילה העברית הזאת מוצלחת מאד: היא נשמעת כמו gays באנגלית ומתכתבת עם מצעד הגאווה (pride parade).

אוחצ'ות – כינוי עצמי להומואים המתאפיינים בדיבור והתנהגות מוחצנת. מקור המילה בערבית עירקית, בה פירושה "אחיות".

לוּרד – גבר מושך, הגרסה הירושלמית

ליּרד – גבר מושך, הגרסה התל אביבית, ומתוך שירו של עומר אדם: "תל אביב תל אביב, תסתכלו כמה לירדים מסביב"

מרקיטה – הומו נשי, מספרדית: כינוי לאשה.

ויש גם פעלים:

להתבאבס – לנשק נשיקה ארוכה ורטובה, בעקבות "בוסה", ערבית: נשיקה

ללַרלר – לרכל. פועַל שחדר לשפה הכללית.

במצגת, שליוותה את ההרצאה, הופיעו גם פניו של הקומיקאי אילן פלד בדמות המזוהה עימו ביותר - "מירי פסקל", אישה וולגרית ואגוצנטרית, ובעקבותיה, המושג "דיבור על הנֶש" – בלשון נקבה בין גברים.


מירי פסקל


רוביק רוזנטל יופיע גם במוזיאון אחר בחיפה – במועדון תרבות של "מוזיאון טיקוטין לאומנות יפנית" – בסדרה "יופי של עברית" בעונת ההרצאות 2021-2022.






28 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול