חגית בת אליעזר| ערב "כותבים מקריאים" מספר 18, בבית אצ"ג בהנחיית המשוררת קארינה ס. לינצקי

משוררת, מתרגמת, עורכת שירה ומבקרת תרבות. פרסמה ארבעה ספרי שירה. יוזמת ומנחה ערבי שירה בסלון הספרותי בדיזנגוף סנטר. חברה באגודת הסופרים, בעמותת "יקום תרבות" ובפורום מבקרי הקולנוע בישראל. ספרה הרביעי 'כח משיכה' ראה אור בהוצאת עמדה-כרמל בשנת 2020.

בית אורי צבי (או בית מורשת אורי צבי גרינברג) הוא מרכז ירושלמי לתרבות ושירה ולקידום יוצרים ויצירה בישראל. מתקיימים במקום סדנאות כתיבה, אירועי ספוקן וורד, מוזיקה, תיאטרון, הרצאות העשרה, וכן סדרת אירועי "כותבים מקריאים" – הבמה הפתוחה. את הסדרה יזמה חמדה אידל, רכזת הפרוייקים של בית אצ"ג. קארינה ס. לינצקי, משוררת, מתרגמת, בוגרת תואר שני בלימודי תרבות, מנהלת את האירועים אומנותית ומנחה אותם במיומנות ובחן.

אירוע "כותבים מקריאים" ה- 18 בסדרה התקיים ב – 21.7.2021 במתכונת היברידית: שילוב בין המופיעים על הבמה עם הקוראים המחוברים בזום מהבית, כשהאירוע כולו משודר בפייסבוק לייב בעמוד של בית אורי צבי. יואל בוטביניק, שהחליף את חמדה אידל, שנמצאת בחופשת לידה, יחד עם אסף ברקי, המנהל האומנותי של בית אצ"ג, היו אחראיים על הצד הטכני הסבוך של האירוע ההיברידי ועל שידורו בפייסבוק.

הנושא של הבמה הפתוחה היה קיץ, נושא רלוונטי, מבעבע ולוהט, כפי שקארינה הגדירה אותו, והוסיפה בהרחבה פיוטית:

"אז הנה הוא כאן הקיץ הקסום, מלא תקווה ותשוקות. קיץ של ימים ארוכים, לילות שרב, שקיעות אדומות וירוק, ירוק, ירוק בעיניים. קיץ שהוא לעיתים קיץ של מלחמות. קיץ של חופשות ונסיעות משפחתיות, ילדים מתרוצצים חופשיים ממשימות הלמידה, קיץ של כפכפים ושמלות פרחוניות, קיץ של התחדשות וכמיהה. עונה שחוגגת את השמש, את המסעות, את קצף הגלים, את השיזוף על העור, את קוביות הקרח. קיץ בו האדם מחפש צל, מחפש רוך, מחפש יעד, מחפש שותף, מחפש לב, מחפש ספר לקריאה. קיץ של פשתן ופסטל, קיץ של שדות תעופה, קיץ של ריקודים על גגות העיר וחופי הים. ".

כרזת אירוע "כותבים מקריאים" ה-18

באדיבות בית אצג

הבמה הפתוחה אירחה בנדיבות משוררים רבים: יפעת ברקאי, רחל פרסמן, נעמי תדהר, מרדכי קטן, נטלי גוטמן, דפנה שמשוני, תרצה אורן, עדנה ויג, תומר קליין, תמה חזק, מרב קינן, תום הדני נווה, חלי טל שלם, ועוד..

קארינה ס. לינצקי הציגה את הקוראים בהערכה ובחום, הגיבה בתושייה במקרים אחדים של תקלות טכניות. בתחילת האירוע ובסופו קארינה קראה את שיריה המפעימים בנושא קיץ, אותם אני מבקשת להביא כאן.

לילות הקיץ

אֵלֶּה לֵילוֹת הַקַּיִץ

לֵילוֹת הַגַּעֲגוּעַ

אֵין לִשְׁאֹל מַדּוּעַ

אֵין לְהִתְיָאֵשׁ

רָצוּי לְהָשִׁיב אֵשׁ

כְּשֶׁאַתָּה חֶרֶב

אֲנִי מָגֵן

נַגָּן

לִי

מַנְגִּינוֹת לֵיל קַיִץ.

כְּשֶׁאַתָּה לֵץ,

אֲנִי לְךָ קִרְקָס

כְּשֶׁאַתָּה דֶּרֶךְ

אֲנִי הָרָץ

לַמֶּרְחַקִּים וּבְדִידוּתוֹ,

בִּנְשִׁימוֹת דְּחוּסוֹת

בְּלֵיל שָׁרָב,

אַתָּה רָעָב

אֲנִי נֵס הַדָּגִים וְלֶחֶם,

יוֹנָה הַמִּדַּפֵּק בְּתוֹךְ דְּפָנוֹת הָרֶחֶם.

בְּלֵיל חַמְסִין

אַתָּה מִשְׁכָּן

אֲנִי תְּפִלּוֹת לָאֵל,

אַתָּה חֵמָר,

אֲנִי יָדָיו שֶׁל בְּצַלְאֵל.

ביום בו לא נפגשנו

רָצִיתִי שֶׁתִּרְאֶה אוֹתִי בְּשִׂמְלוֹת קִיץ

קְלִילוֹת וּפִרְחוֹנִיּוֹת, נִמְשָׁכוֹת עַל גּוּפִי

כְּמִכְחוֹלִים בְּצִבְעִי שֶׁמֵּן,

שֶׁנִּתְנַקֶּה מְכֻבָּד הַמֶּרְחָק וּמְשֻׁבָּל הַסְּפֵקוֹת,

מְמַחְשְׁבוֹת מְיֻתָּרוֹת עַל הָעוֹבֵר וָשָׁב,

עֲבוֹדוֹת לְהַגָּשָׁה, רִיטוּאָלִים מִשְׁפַּחְתִּיִּים,

רְכָבִים שַׁיֵּשׁ לְתַזְמֵן הֶחְזַרְתֶּם

וְכוֹכָבִים שֶׁכָּבִים תָּמִיד לִפְנֵי הִגַּעְתֶּם לָאֲדָמָה,

רָצִיתִי שֶׁנֵּלֵךְ יְחֵפִים בְּמַסְלוּלֵי הַזְּרִיחָה,

נֵחָפֵשׂ אֶת הַמַּשָּׁב הָרַעֲנָן בִּימֵי חַמְסִין,

נִתְגָּרָה בּוֹ בְּשׁוּלֵי שְׁבִירָתוֹ,

נִתְמַקֵּד רַק בְּזִכּוּיֵי הַלֵּב, שֶׁתּוֹקְפָם לֹא פָּג

גַּם לֹא בִּימֵי הַחוֹרֵף הַקָּרִים בְּיוֹתֵר.

קיץ

קַיִץ אָהוּב שֶׁלִּי, קַיִץ

הַחֵץ חָצָה אֶת הַתַּפּוּחַ

הַדָּג הַמָּלוּחַ מִמַּעֲדַנֶּיהָ רוּסִית,

מֵסִית, שְׂפָתַיִם מִנְּשִׁיקָה.

קַיִץ אָהוּב שֶׁלִּי, קַיִץ

הָיִיתִי אִתְּךָ גַּם הַפִּתָּיוֹן וְגַם הַחַכָּה,

מְחַקָּה נְפָשׁוֹת תְּאוֹמוֹת בַּמַּרְאָה,

מְרַמָּה אֶת תַּלְיָן הָאֱמֶת

יֵשׁ לָתֵת, חֲפָצִים לִשְׁמִירָה, לֵב לְתִקּוּן,

קַיִץ אָהוּב שֶׁלִּי, קַיִץ

יֵשׁ לָקַחַת סִכּוּן, כְּמוֹ לְהַדְבִּיק בּוּלִים

עַל מַעֲטָפָה נֶעֱלֶמֶת, יָד נוֹעֶלֶת

אֶת טְרַקְלִין הַבְּדִידוּת, יַחֲסֵי הַמָּרוּת

בֵּין הַזְּמַן לְשִׁכְחָה, יִתְחַדְּדוּ בִּכְתַב הָאִשּׁוּם,

קַיִץ אָהוּב שֶׁלִּי, קַיִץ

הַכֹּל רָשׁוּם, הַכֹּל כָּתֹם, הַגַּרְדּוֹם מִתְפָּרֵק,

אֶפְשָׁר לֹא לְהִתְאַפֵּק וָשׁוּב לִפֹּל לְמִשְׁכָּב,

כְּשֶׁהַפֶּה מִתְיַבֵּשׁ, בְּחָלָב גּוֹלֵשׁ, אֵשׁ הַקַּיִץ

שְׁמָהּ סוֹף קָדוֹשׁ, לְיַחֲסֵי הָאֱנוֹשׁ.

מנחת הערב: המשוררת קארינה ס. לינצקי

מקור: דף הפייסבוק של המשוררת

המוזיקאית האורחת של האירוע הייתה תמר שכטר – זמרת יוצרת ירושלמית, כותבת ומופיעה כבר קרוב לעשור, ממקימי אממ"י – איגוד מוסיקאים ומוסיקאיות ירושלמים היצירה של תמר עוסקת בשאלות של זהות והתבגרות, נשיות, פגיעות ואומץ, ואת כל הנושאים הללו עוטפת במנגינות סוחפות ומלטפות, עם הרבה חמלה וגם הומור עצמי. תמר שכטר מוציאה בקרוב אלבום בכורה בשם 'קונכיות'. יצאו בינתיים שני שירים מתוך האלבום: 'קונכיות' (שיר הנושא), ו – 'יותר מדי'.

גם קארינה ס. לינצקי עומדת בפני הוצאתו לאור של ספר ביכוריה 'עונת הנדידה'. בשנת 2018 היא קיבלה את פרס שרת העלייה והקליטה לעולים יוצרים בקטגורית שירה, ובימים אלה ממש קארינה זכתה לייצג את ירושלים בתחרות ארצית בכתיבה מקומית 'מילה במקום' של עמותת הליקון.

נאחל לכל יוצרות והיוצרים התחלות חדשות והמשכים נושאי פרי בשנה שבאה עלינו לטובה.