חגית בת-אליעזר| מחשבות נפלאות
משוררת, מתרגמת, עורכת שירה ומבקרת תרבות. פרסמה ארבעה ספרי שירה. יוזמת ומנחה ערבי שירה בסלון הספרותי בדיזנגוף סנטר. חברה באגודת הסופרים, בעמותת "יקום תרבות" ובפורום מבקרי הקולנוע בישראל ועורכת כתב העת המקוון 'קול ההמון'. ספרה הרביעי 'כח משיכה' ראה אור בהוצאת עמדה-כרמל בשנת 2020.
מחשבות נפלאות
זהו סרט דובר צרפתית, שוויצרי-צרפתי משנת 2021, שהספיק להשתתף בפסטיבלים בעולם, וזכה בפרסים בארצות הברית (קליבלנד), ספרד (ווגו), בשוויץ (סולטהום), ומיום חמישי 6/4/2023 הוא מוצג בבתי הקולנוע וסינמטקים בארץ. יוצרי הסרט, שגם משחקים בו בתפקידים הראשיים, הם ברנר קמפן, במאי קולנוע ושחקן צרפתי ואלכסנדר ג'וליאן, קולנוען, סופר ופילוסוף שוויצרי.
לואי, בגילומו של ברנר קמפן, הוא מנהל בית לוויות חרוץ מאוד, ללא משפחה, המקדיש את מיטב זמנו לעבודה. רואים אותו גם בשיחות תכנון עם הזקנים, וגם בעבודה מעשית של פינוי מתים מבתיהם ועבודה עם תנורי שריפת גופות ובפיזור האפר. המראות האלה מצמררים אך במקצת, הודות ליחסו של לואי למקצועו – מתון, מנומס, מאופק. הוא לפחות דור שני לקברנות – ירש את העסק מאביו בהיותו בן 30. הגיבור השני הוא איגור – נכה, הלוקה בשיתוק מוחין מלידה, בגלל "כמה סלטות פראיות, שעשה ברחם אימו, שהידקו את חבל הטבור סביב צווארו". נכותו מתבטאת בכישוריו התנועתיים: צליעה, שליטה לקויה בכפות ידיו, דיבור אופייני עם הוויות פנים מוגזמות, אבל שכלית הוא כשיר עד מבריק וניחן באופי נוח וחברותי. את איגור מגלם בצורה אותנטית אלכסנדר ג'וליאן, הלוקה בנכות הזאת בעצמו. איגור גר בגפו, קורא ספרי פילוסופיה, ומפרנס את עצמו כמספק ירקות אורגניים למסעדה ברוכבו בתלת-אופן בכבישי לוזאן. העצמאות ונועם ההליכות של איגור, והאהדה, אותה רוחשים לו בעלי העסקים, שנהנים משליחויותיו, מעוררת חיבה בלב הצופה ודאגה נוכח הדיווש השאנן שלו בין מכוניות. ואז החשש מתממש. לואי הקברן, נהג ותיק ומנוסה, מתוך הרהור מסור אודות לקוחותיו, מסיר לרגע את מבטו מהכביש לעבר זוג נעלי תינוק במושב שלידו, אותן נתבקש להניח בידי זקן מת, וכתוצאה מכך רכבו סוטה קלות לנתיב הנגדי ומבהיל את איגור, אשר מאבד שליטה על אופניו, ומתגלגל במורד השוליים. איגור נחבל קלות, לואי מגיש לו עזרה, ומסיע אותו לבית חולים. טעות קטנה הפגישה בין השניים ושינתה את מהלך חייהם: בהמשך הסרט הם עושים יחד מסע ברחבי צרפת, ולומדים להכיר, להעריך זה את זה, ולהשתחרר מעכבותיהם זה בהשפעתו של זה. איגור שופע אמרות אופטימיות על מהות החיים אותן הוא מצטט מדברי הפילוסופים מכל הזמנים, ומתחבב בזכות החיוביות על נשים. הוא אף מוזמן לבלות במסיבת רווקות בבר. איגור חביב בשיחה, אך חושש שגופו דוחה. בסצנה מפעימה נערת ליווי, אותה לואי הזמין לחדרו, עוברת לחרדו של איגור ומעניקה לו חסד גופני, לו היה זקוק. האישה קשובה ומכילה, היא רהוטה, ומתגלה כבת שיחה ראויה לאיגור הפילוסוף. לואי המסוגר, המאופק, סופג מאיגור את רוח החופש הילדית במידת-מה, הגובלת ברוח-שטות. שניהם משתתפים בטקס השכבה, שהיה בעצם מטרת מסע העסקים של לואי הקברן, שלכבודו קונים חליפות שחורות מחויטות. לאחר הטקס הרשמי, בסצנת הסיום, השניים רצים על לשון מזח, הנשלחת אל מאגר מים תוך כדי השלכת בגדיהם הכובלים, וקופצים עירומים למים המשחררים, המחיים, המטהרים מעסקי המוות.
אלכסנדר ג'וליאן פועל רבות למען חברה מבוססת-סולידריות ובסרט הזה, בפרט, מנשבת הרוח של קבלת השונה, אופטימיות של תהליך-עבודה עצמית ותקווה לשינוי לטובה.
הסרט עולה בקנה אחד עם מגמת העת האחרונה של שלוב נכים בתפקיד עצמם בקולנוע ובתיאטרון, דבר שמעניק איכות של אוטנטיות ליצירה. ביום ראשון 9/4/2023 יתקיים בסינמטק תל אביב אירוע של הקרנת הסרט בשילוב עם ההרצאה של אירי ריקין "אושר- האובססיה של המאה 21".
מעניין לראות גם את נקודת מבטו הישראלית של אירי ריקין, מרצה לפילוסופיה, במאי, מבקר ספרות ותרבות, המרותק לכיסא גלגלים, מאז תאונת דרכים, שעבר בילדותו.