זרקור| עיון בשיר 'אשלים' למשורר משה דור



עדינה בן חנן| זרקור

עיון בשיר 'אשלים' למשורר משה דור



משה דור| אשלים


הָאֲשָׁלִים בִּשְׂדֵרוֹת בֶּן גּוּרְיוֹן הֵם, דַּלִּים

וְלֹא-גֵּאִים, הָאֲשָׁלִים מִשְּׂדֵרוֹת הַקֶּרֶן

הַקַּיֶּמֶת, אַף כִּי הַקֻּפּוֹת כְּבָר הִתְרוֹקְנוּ

וְגוֹן שֶׁנְהָב מַצְהִיב לָהֶן וּמַשְׁבֵּר

הַמַּנְהִיגוּת מֵעִיק עַתָּה כְּשֵׁם שֶׁלֹּא

הֵעִיק מֵעוֹלָם. בְּעָבְרִי אֲנִי מֵרִיחַ:

הַמֶּלַח שֶׁהִתְנוֹצֵץ אָז כְּקַשְׂקַשֵׂי דָּגִים

מְעוֹפְפִים עַל הַמְּחָטִים נִקְרַשׁ עֲלֵיהֶן

עַכְשָׁו כְּאֶגְלֵי זְמַן קוֹפֵא. וְהַדָּגִים

הַמְּעוֹפְפִים, לְאָן הִתְעוֹפְפוּ? אֵיזֶה אֹפֶק

תָּלוּי מֵאֲחוֹרֵי בָּתֵּי-הַמָּלוֹן? הַאִם

יָם עוֹדוֹ קַיָּם שָׁם כְּמוֹ קֶרֶן שֶׁל

תְּכֵלֶת לָבָן? לֹא, שִׁנּוּי שֵׁם אֵינֶנּוּ

תָּמִיד שִׁנּוּי מַזָּל. אִלּוּ הָיָה לַיְּהוּדִים

רֶגֶשׁ הָדָר אֲמִתִּי הָיוּ נוֹטְעִים בְּבּוּלְבָר

עֵצִים אֲצִילִים יוֹתֵר.

מתוך ספר השירה: "וכבר בהתחלה" , עם עובד 1984


עיון בשיר| עדינה בן חנן


השיר "אשלים" של משה דור ממוקם בנקודה גאוגרפית מדויקת על פני המפה, שדרות בן-גוריון בתל אביב, ששמן הקודם היה שדרות קרן קיימת. זמן קצר לאחר מותו של בן-גוריון, שגר ברחוב זה, הן נקראו על שמו. שינוי שם השדרה, המוזכר בשיר, התרחש ב- 1974, בעקבות זאת ניתן לממקם את השיר גם בנקודת זמן היסטורית, שהיא גם נקודת המוצא של השיר. השיר אף כולל מילות זמן רבות: עתה, אז, עכשיו, זמן קופא. אז- לפני שינוי שם השדרה, עכשיו- אחרי שינוי שם השדרה.


השיר כתוב בתנופה אחת, ללא מרווחי בתים וללא חריזה סכמטית. אמצעי ספרותי מרכזי בו הן פסיחות הממוקמות כמעט בכל סופי השורות, ומעניקות לשיר אפשרויות שונות להבנתו. פסיחה ראשונה נוצרת במעבר בין שורה ראשונה לשנייה אשר מפרידה בין שני תארים הניתנים בשיר לאשלים: "הָאֲשָׁלִים בִּשְׂדֵרוֹת בֶּן גּוּרְיוֹן הֵם, דַּלִּים/ וְלֹא-גֵּאִים, הָאֲשָׁלִים מִשְּׂדֵרוֹת הַקֶּרֶן/ הַקַּיֶּמֶת". אין הבדל רב בין משמעותם של שני התארים שאחד מהם כתוב על דרך החיוב- דלים, והשני על דרך השלילה- לא גאים, ואף ניתן לומר שהם קרובים מאוד לתארים נרדפים. אך בין התארים "דלים/ ולא גאים" קיימת פסיחה שבאמצעותה שייך כל תואר לאשלי השדרה, רק בשם אחר שלה. בקריאת השורה הראשונה ללא המשכה, התואר "דלים" מעיד על אופיים של האשלים בשדרות בן-גוריון. בקריאת שורה שנייה ללא זו שקדמה לה, התואר "לא גאים" מעיד על אופיים של האשלים "משדרות הקרן" שהמשך שמה מופיע בתחילת שורה שלישית. הענקת שני תארים נרדפים בעלי משמעות שלילית לאשלי השדרה ששינתה את שמה, אינה מעידה דווקא על האשלים הנטועים בה כי אם על המעשה הנלוז של שינוי שמה משם בעל משמעות לאומית ציבורית: קרן קיימת, שהתקיימה בזכות תרומה של ציבור שלם למען גאולת אדמות בארץ ישראל, לשם המנציח אדם אחד בלבד, כריזמטי ככל שהיה ויהיה. כביסוס לטענת הדובר בשיר ששינוי שם השדרה לא מוסיף יוקרה, לא לאשלים הגדלים בה ולא למי ששינה את שמה, כותב דור בהמשך "שינוי שם איננו/ תמיד שינוי מזל", ואמירה זו אינה היחידה בשיר המותחת ביקורת על שינוי שם השדרה.


פסיחה שנייה בשיר במעבר בין שורה שנייה לשלישית גורמת לפירוק שמה הקודם של השדרה ולפירוק שם קופת החיסכון הלאומית. בנוסף, הורדת המילה "הקיימת" לשורה הבאה מאפשרת קריאה שבה "הקיימת" משמשת לא רק כחלק משם הקופה אלא כפועל. כלומר, קרן "הקיימת, אף כי הקופות כבר התרוקנו". קיומה של קרן החיסכון, על פי דובר השיר, עדיין שריר וקיים, בוודאי בנכסים שהעניקה למדינה הצעירה ויותר מכך בלבבות האנשים. וזאת גם אם הקופות התרוקנו וגם אם "גון שנהב מצהיב להן ומשבר" כמתואר בשורה רביעית שאף היא מסתיימת בפסיחה. אם בסיום שורה רביעית ניתן לחשוב שמדובר במשבר כלכלי בעקבות התרוקנות הקופות, בשורה חמישית מסתבר שהמשבר הוא גם משבר מנהיגותי. הפסיחה במעבר בין שורה רביעית לחמישית מאפשר את שתי המשמעויות לאותו משבר, ואף מרמז על קשר הגומלין ביניהם. לקראת סיום משפט ראשון בשיר, מופיעה מילת הזמן "עתה", הממקמת את שש השורות הראשונות בהתרחשות עכשווית של השיר, שבסופן הדובר עובר בשדרה תחת ענפי האשלים ומריח ריח המוכר לו מ"אז" לפני שינוי שם השדרה.


מלבד המשמעות שמעניקה כל פסיחה ופסיחה בנקודת התרחשותה בשיר, ניתן לייחס לשבירת הטקסט על ידי הפסיחות גם ביטוי לשברים שמשאיר אחריו משבר המנהיגות המעיק, המצוין בשיר.


בשורות הבאות, שבע עד אמצע שורה שלוש עשרה, ישנו תיאור מרהיב של מראה המלח שהתנוצץ בקצות מחטי האשלים בשדרה, שנדמו לדובר בילדותו, לקשקשי דגים מעופפים ו"עכשיו כאגלי זמן קופא". תיאור המתבסס על תופעה ייחודית לעצי אשל*. אחר כך מופיעות בזו אחר זו שלוש שאלות או ליתר דיוק תהיות, המהוות המשך לאותו תיאור. בשתי התהיות הראשונות ניכרת נקודת מבט של ילד: "והדגים/ המעופפים, לאן התעופפו?/ איזה אופק תלוי מאחורי בתי-המלון?" ואילו האחרונה: "האם/ ים עוד קיים שם כמו קרן של/ תכלת לבן?" נובעת כבר מהילד שהתבגר ומחזירה אותנו לצבעי הקופה של קרן קיימת, אשר בשנותיה הראשונות של המדינה הייתה מצויה כמעט בכל כיתה בארץ, ואותם צבעי תכלת לבן של הקופה משתלבים בצבעי הים וחופו, שהילד שהתבגר מקווה לראות מאחורי בתי המלון.


כריכת הספר 'וכבר בהתחלה' למשה דור

מקור: הוצאה לאור עם עובד


תיאור השדרה (בשורות 13-7) על עצי האשל הנטועים בה הכולל גם את תהיות הדובר, לוכד ביופיו לא רק את העין אלא גם את האוזן, על ידי שימוש במילים אונומטופאיות בעלות צלילים חוזרים כגון: התנוצץ, קשקשי, מעופפים. בנוסף, על ידי חזרה על הצלילים: פ' רפה, וכן "עו" ו"או" (הנשמעים בדיבור אותו דבר) בשורה עשר: "המעופפים, לאן התעופפו? איזה אופק", וכן באמצעות חריזה פנימית צפופה בשורות 13-12 "יָם עוֹדוֹ קַיָּם שָׁם כְּמוֹ קֶרֶן שֶׁל/ תְּכֵלֶת לָבָן?” כל מרכיבי מצלול אלה יחד המרוכזים בשורות 13-7 ממקדים אליהם את תשומת לב הקורא על ידי המוסיקליות העולה מהן, ולא מאפשרים לו להתעלם מהתיאור החושני והחי של שדרת האשלים.

לשלוש השאלות או התהיות של הדובר העובר בשדרות לא ניתנת תשובה בשיר, אף על פי שאחריהן מופיע משפט המנוסח כתשובה: "לא, שינוי שם איננו/ תמיד שינוי מזל", אך הוא אינו מספק תשובה להן אלא לשאלה העומדת בבסיס כתיבת השיר שאיננה נאמרת במפורש- מה הועילו חכמים בתקנם את שם השדרה מקרן קיימת לבן-גוריון?


שני סוגי עצים מופיעים בשיר: בתחילתו "אשלים דלים ולא-גאים" ובסופו "עצים אצילים יותר", ובין אלה לאלה מתרחש כל השיר. אך במהלך השיר לא רק סוג העצים משתנה, ולא רק שם השדרה משתנה אלא אף המילה "שדרה" בעברית משתנה בסיום השיר לשמה הלועזי "בּוּלְבָר". שינוי המדגיש את הבדל בין יהודים חסרי רגש הדר אמיתי, על פי משפט הסיום הביקורתי והאירוני של השיר, לבין בני לאומים אחרים בעלי רגש הדר אמיתי, הגרים בארצות אחרות שבהן שדרה היא בּוּלְבָר, ובבלובר נטועים עצים אצילים.


השיר "אשלים" של משה דור, יותר משהוא שיר פוליטי הוא שיר חברתי, וזאת על אף משבר המנהיגות המוזכר בו. השאלות המרכזיות העולות ממנו הן חברתיות: מה שינוי שם השדרה, משם של מפעל ציבורי לאומי- קרן קיימת, לשם פרטי של מנהיג אחד- בן גוריון, אומר עלינו כחברה? על איזה צורך עונה שינוי השם? ואת מי משרת השינוי? השיר אינו מנסח שאלות אלה במפורש, אך הן עולות ממנו וניצבות בפניניו גם היום בעצמה לא פחותה משנצבו בעת כתיבת השיר.


נ.ב- על אפשרות פרשנית נוספת

במסורת היהודית, לדעת חלק מהמפרשים, מסמל עץ האשל את התיישבות הקבע של אברהם בארץ, לאחר שנים של נדודים, אחרי כריתת ברית שלום עם אבימלך, מלך גרר. "וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם" (בראשית, כ"א, ל"ג). לפי פרשנות זו ניתן למצוא הקבלה בין שמה המקורי של השדרה "קרן קיימת", שמטרתה הייתה לגאול אדמות בארץ ישראל ולהחזיר יהודים לישיבת קבע בארצם לבין נטיעת האשל בבאר שבע על ידי אברהם.


אני מציינת זאת כאפשרות פרשנית נוספת, כיוון שהיא עולה מעצם ההתמקדות בעצי האשל המתוארים בשיר ומכותרתו, אך לדעתי היא רחוקה מרוח השיר, כיוון שהשיר עוסק בשינוי שם השדרה יותר מאשר באשלים הנטועים בה.



***

אני מצטטת כאן קטע קצר מהמאמר "אשל הארץ" שכתב אבי מושל והתפרסם ב"גלילאו" גיליון אוקטובר 2011, המעניק הסבר לתיאור מראה האשלים בשורות 9-7 בשיר.


"מינים אחדים של האשל הסתגלו למליחות גבוהה בקרקע. בלוטות שנמצאות בעלים מפרישות את המלח שהעץ קולט. המלח, בגלל תכונותיו ההיגרוסקופיות, סופח בלילות כמות רבה של טל מהסביבה. בשל כך נוצרות טיפות הנוטפות מענפי העץ ...".

תוספת שלי: בשיר הפכו הטיפות ל"אגלי זמן קופא".


45 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול