זוהר אביב| על תהליך הפקת הספר 'הצלחות קטנות גדולות' למשוררת שחר גרינשפן

סופרת גיבורים כותבת לילדים, לנוער ולמבוגרים. פרסמה מעל 80 ספרים, ביניהם הסדרות רבות המכר 'חבורת כוח המוח', 'יד הפלא', ועוד. מלווה את שחר גרינשפן מעל שנתיים ובזכות ההדרכה והמסירות שלה והכישרון של שחר הן הגיעו ליבול היצירתי עד להוצאת הספר הראשון של שחר ״הצלחות קטנות גדולות״

הצלחות קטנות גדולות

'הצלחות קטנות גדולות' - זהו שם סיפרה הראשון של המשוררת שחר גרינשפן בת ה- 23. המכונה גיבורה. כשהיתה בת 12 בעיצומן של ההכנות למסיבת בת המצווה שלה, עמדה שחר עם חברתה על אי תנועה בצומת איתמר בן אבי בנתניה, הן חיכו שיתחלף האור ברמזור כדי שתוכלנה לעבור. לפתע הגיחה למולן מכונית נהוגה בידי נהג שיכור שעלה על אי התנועה ופגע בשתיהן, החברה יצאה בפגיעות קלות אולם שחר נפגעה קשה באותה תאונה, ומאז ועד היום היא נמצאת על כסא גלגלים משותקת ושותקת, היא מתקשרת בעזרת אצבע יד ימין שמקלידה על המחשב, ונמצאת בתהליך שיקום ארוך ומאתגר.

הוריה שהבחינו ברצון שלה לכתוב שיתפו את בת משפחתם חדוה שולץ ששימשה כמנהלת בבית ספר, חדוה ראתה את הסופרת זוהר אביב, באחת מהרצאותיה מול התלמידים, היא הקשיבה להרצאה שדיברה על יכולת הכלה וקבלת האחר, ומיד נוצרה במוחה התאמה ושידוך והיא פנתה אל הסופרת שנעתרה מיד, ובאה אל שחר, והחלה ללמדה את סודות כתיבת השירה.

שחר התמידה בשיעורים והנה לאחר שנתיים בדיוק, סיימה לכתוב 64 שירים שמתפרסמים בספר שיצא בהוצאת 'פיוטית'. על תהליך הכתיבה מספרת זוהר אביב, מורתה של שחר, סופרת מנתניה שכתבה למעלה משמונים ספרים, ביניהם הסדרות המוכרות בארץ ובעולם – 'חבורת כוח המוח', 'יד הפלא' ועוד: "התאהבתי בשחר ישר מהמפגש הראשון," מספרת זוהר: "כשאמרתי לה שאתן לה שיעורי בית והיא ענתה בהקלדה כמובן- זוהר, אני מוכנה הכל, רק לא שיעורי בית! במשפט הזה גיליתי ששחר בסה"כ ילדה ככל הילדים, לא אוהבת שיעורים, יש לה את הגבולות שלה, היא מביעה אותם באומץ, ובנחישות. אלה הם סוג הילדים שאני פוגשת בדרך כלל, אני מגלה שיש בהם כוכב מאיר שיש ללטש, וכותבת סביבם ספר, כדי להעצים אותם. הפעם ראיתי שיש פה כישרון כתיבה, ומה שעלי לשייף זה את כישרון הכתיבה שיש לשחר. בהתחלה חיפשנו היכן נמצא הקול הפנימי של שחר ואיך כדאי שתוציא אותו בפרוזה או בשירה. גילינו ששחר אוהבת לחרוז. השירים הראשונים שהיא כתבה כתובים בתמימות של ילדה בת 12, היא כתבה על המציאות שלה כילדה, לא מוכנה היתה להודות שהיתה תאונה, אמרה שכולם מסביב משקרים לה, וזו לא האמת שלה!

כְּשֶׁהָיִיתִי יַלְדָּה

כְּשֶׁהָיִיתִי יַלְדָּה

חַיַּי הָיוּ

כְּמוֹ אַרְנֶבֶת לְבָנָה וּנְקִיָּה

הַכֹּל כַּשּׁוּרָה

הָיִיתִי יָפָה

הָיִיתִי כָּל כָּךְ חֲמוּדָה

כָּל מִי שֶׁרָאָה

רָצָה לָתֵת לִי חִבּוּק וּלְטִיפָה

רַצְתִּי חָפְשִׁיָּה

הָיִיתִי לְגַמְרֵי אֲדִישָׁה

כְּמוֹ אַרְנֶבֶת יְפֵיפִיָּה

לֹא דָּאַגְתִּי

לֹא חָשַׁבְתִּי מָה חוֹשְׁבִים עָלַי

וְאִלּוּ הַיּוֹם

אֲנִי

אַרְנֶבֶת לְבָנָה קְצָת יוֹתֵר בּוֹגֶרֶת

יוֹתֵר פַּחְדָנִית

יוֹתֵר בּוֹדֶקֶת יוֹתֵר נִזְהֶרֶת

מֵהַמַּרְאֶה שֶׁלִּי פּוֹחֶדֶת

עָלָיו כָּל הַזְּמַן אֲנִי חוֹשֶׁבֶת

כָּל הַיּוֹם מִתְפַּלֶּלֶת

שֶׁאוֹתָהּ פַּרְוָה יָפָה

תַּמְשִׁיךְ לְלַוּוֹת אוֹתִי

לְטַפֵּחַ אֶת עַצְמִי

וּלְנַסּוֹת לִגְרֹם שֶׁהַבִּטָּחוֹן

אֵלַי יַחְזֹר

אט אט, החלה שחר לפגוש את עצמה של עכשיו. להתעמת עם המציאות. והחלה לכתוב על התסכול, על הייאוש, הבושה, התקיעות.

אחד השירים שלה בנושא הולחן ע"י אהרון רוני זרוק, וניתן להקשיב לו ביוטיוב- 'נשואה להצלחה', זהו שם השיר. שחר החלה לכתוב מנקות מבטו של כסא הגלגלים שלה שאומר לה – 'קומי ממני , נמאס לי ממך, לכי תתקדמי האדמה מתגעגעת לכפות רגלייך.'

בתקופה שכתבה את השירים תמיד ניסיתי לנתב אותה, אל חיפוש המשמעות. מתוך ידיעה שמציאת משמעות בחיים נותנת לנו סיבה, וחיוך.

אט אט שחר החלה לשחרר את הרגשות העמוקים שלה, יש לה שירים על בקשת סליחה מהוריה ובמיוחד מאימה, על שהיא מעייפת אותה, ושאם היתה יכולה היתה קמה ועוזרת ומדברת ועושה הכל כדי שאימה תהיה מאושרת. במהלך השיעורים לימדתי אותה האנשה, והיא כתבה מזווית העין של צמח הבזיליקום על החלון, שמקבל משמעות לחייו כאשר אמה משתמשת בו לתיבול מאכל. ואף טסה בדמיונה למחוזות רחוקים וכתבה מזווית עינה של מעלית בדובאי, נוצצת ועמוסת כפתורים, שנכנס אליה נסיך שמתאהב בה.

היא כתבה על מסיבות, ונשיקה ראשונה וכל מה שהיתה כל כך רוצה.

מֶסֶר

לְזֶה שֶׁיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא...

אָנָּא הֱיֵה רָגוּעַ וְתַגִּיד:

בַּי דְּאָגָה, לְכִי לְתָמִיד,

תְּקַלֵּל,

מֻתָּר לְךָ גַּם לְקַלֵּל,

אַתָּה הוּא הֶחָזָק, הַכֹּל יָכוֹל

הָעִקָּר זֹאת הַגַּאֲוָה

אִם אַתָּה רוֹצֶה, אֵין זוֹ אַגָּדָה

הַהַרְגָּשָׁה שֶׁבִּפְנִים

הִיא הַיְּחִידָה שֶׁחֲשׁוּבָה

הִיא הַיְּחִידָה שֶׁאוֹתְךָ מַעֲצִימָה,

רַק הַמַּחֲשָׁבָה!

תְּשַׁנֵּן פַּעֲמַיִם וַאֲפִלּוּ שָׁלוֹשׁ

שֶׁאַתָּה יָכוֹל הַכֹּל

וַהֲכִי חָשׁוּב תִּזְכֹּר

שֶׁאַתָּה יָכוֹל הַכֹּל כְּמוֹ כֻּלָּם

אִם תִּרְצֶה אֲפִלּוּ מֶלֶךְ הָאֲרָיוֹת

תּוּכַל לִהְיוֹת,

וְגַם אִם מִסָּבִיב אוֹתְךָ מַגְבִּילִים

אָז תַּאֲמִין

תַּאֲמִין שֶׁאֶפְשָׁר לִפְתֹּר כָּל בְּעָיָה

אִם תְּבַקֵּשׁ קְצָת עֶזְרָה

הִשְׁתַּדֵּל לְהִתְעַלֵּם מֵהַפְּחָדִים

שֶׁאוֹתְךָ מַגְבִּילִים

וּלְךָ מַפְרִיעִים

אֲנִי מְבִינָה אֶת מַצָּבְךָ

אֲנִי יוֹדַעַת

וְזֶה לֹא אוֹמֵר שֶׁאֲנִי בְּכָל זֶה מַצְלִיחָה

אֲנִי פַּחְדָנִית רֶצַח

קָשָׁה לִי הַהַפְנָמָה

לָכֵן גַּם אֲנִי בְּעַצְמִי,

צְרִיכָה לִקְרֹא אֶת הַשִּׁיר מֵהַתְחָלָה!

שחר הבינה שבעזרת הדמיון היא יכולה להגיע לכל מקום , והמקום שהיא בחרה להגיע אליו הוא - לב האנשים.

היא החלה לכתוב על אופטימיות, ולעודד אנשים כדי שיבינו שהכל לטובה, שהכל אפשרי, אם רק נהיה מאוחדים, ותהיה לנו אמונה בעצמנו. שחר מעבירה בספרה מסרים נוגעים ללב, ואני מאושרת מהתלמידה שלי שמוכיחה לי מהו כוחה של הכתיבה. וכמה ריפוי יש במילים, כל שיעור מתחיל בהקראה של ספר שלי. היא אוהבת את ספריי מסידרת 'כוח הלב', שיש בהם רומנטיקה ואהבה אפלטונית ותמימה.

לאחר קריאת פרק בספרי שחר כותבת לי- זוהר אני לא מאמינה שאת כתבת את זה, איך את מצליחה ככה להיכנס לראש של הדמיות זה, מהמם! את בטוחה שאת כתבת את זה? ואז היא כותבת בעצמה שיר מהמם ואני שואלת- 'שחר? זה ענק, את בטוחה שאת כתבת את זה?!' היא מביטה במה שכתבה ומתקשה להאמין ושתינו מבינות שיש איזה כוח קסם שעובר דרך היד שלנו ומכוון אותנו להביא טוב ומזור לאנושות.

הָאַהֲבָה שֶׁלִּי

אֲנִי אֶפְגֹּשׁ אוֹתוֹ שָׁם

יִהְיֶה לָנוּ כָּל כָּךְ כֵּיף

הַצְּחוֹק

יִשְׁתַּלֵּט

לֹא נוּכַל לְהַפְסִיק לְגַחֵךְ

זֶה יִהְיֶה פָּשׁוּט מְגַלְגֵּל

הַשֵּׂעָר שֶׁלּוֹ חוּם קָצוּץ

עֵינָיו שְׁחֹרוֹת

הוּא כָּל כָּךְ יָפֶה

הַחִיּוּךְ שֶׁלּוֹ כּוֹבֵשׁ

אֲנִי מִתְרַגֶּשֶׁת

לִבִּי פּוֹעֵם,

עַכְשָׁו צָרִיךְ לְהִפָּגֵשׁ

הַהוֹרִים שֶׁלּוֹ מְחַבְּבִים אוֹתִי מְאֹד

הוּא מְדַבֵּר יָפֶה וְלָעִנְיָן

רָזֶה לֹא רוֹאִים אֶת הַשְּׁרִירִים

אֲבָל אֶפְשָׁר לְדַמְיֵן

וּכְשֶׁנִּפָּרֵד

אֶחֱזֹר הַבַּיְתָה

אֶכָּנֵס לַמִּטָּה

וְאֶצְטַעֵר עַל זֶה שֶׁכְּלוּם

מִמָּה שֶׁכָּתַבְתִּי לֹא קָרָה

לראות את שחר בערב השקה לספרה בספרייה, לראות אותה מסמיקה תחת המחמאות והאהבה מהציבור. לראות אותה ואת משפחתה כל כך גאים ולא מאמינים, זה סיפוק אדיר עבורי, בעיניי שחר גרינשפן היא גיבורת על, מנפצת תקרות זכוכית משוריינות!"

שחר גרינשפן זוכה כיום לגשם מחמאות על סיפרה וכתיבתה, ויותר מכל על נשיאת חייה ומצבה בגאון, באופטימיות , בחיוך, ובתקווה שיקרה נס והיא תוכל לקום, לצעוד, לרקוד, לדבר ולשיר.