מערכת קול ההמון
- 18 בינו׳ 2022
- זמן קריאה 5 דקות

ד"ר רתם לוז| 100 שנים להולדת המלחין יחזקאל בראון

פסנתרנית, מלחינה ומוסיקולוגית. בעלת תואר שלישי מהאוניברסיטה העברית. מרצה במכללה האקדמית צפת משנת 2009. המחקר שלה משלב ניסויים בקוגניציה וראיונות עם המלחינים. רתם הפיקה מספר אלבומים מיצירותיה ויצירות אביה, המלחין יחזקאל בראון, וחיברה גם ספר עליו ביחד עם פרופ' יהואש הירשברג. הספר יצא לאור בשנת 2016.

100 שנים להולדת המלחין יחזקאל בראון

המלחין יחזקאל בראון נולד ב-18 בינואר 1922 בעיר ברסלאו שבשלזיה - גרמניה. הוריו של יחזקאל, אברהם בראון היהודי וסופיה שופף - נוצריה קתולית, נפגשו בבית האופרה של ברסלאו. אברהם בראון החזיק פרטיטורה בידיו ומתחת לדפיה ולצלילי המוסיקה נרקם סיפור אהבה ממבט ראשון.

משפחתה הנוצרית של סופי קיבלה את היהודי השרמנטי בידיים פתוחות. סופי התגיירה וקיבלה את השם "יהודית" ונישאה לאברהם. תוך זמן קצר נולד אבי בשם אוסקר יחזקאל בראון. ברסלאו הגרמנית (היום וורוצלב הפולנית) היא עיר יפהפייה על נהר האודר. יהודית נסעה בשנת 1931 עם ילדיה לביקור משפחה. זו הייתה הפעם האחרונה שפגשה את הוריה והוריו של אברהם. אבי עלה עם הוריו לארץ בשנת 1924 וגדל בתל אביב וברחובות ולאחר מכן בביתם הקבוע, ברחוב הכרמל 15, במושבה ראשון לציון.

"לראות את הדברים בעיניים של ילד

לראות את הכל

בעיניים גדולות של ילד חכם

שלא למד

ולא שכח

שלא טרח

ולא עמד על דעתו של עולם

האנשים הגדולים

התורים הארוכים

להקשיב לרחשי הלילה

באוזניים רוטטות של גור אריות

לקלוט את ריחות הבקר

על זרבובית סקרנית של גור תנים

לראות את הכל

להבין את הכל

באור התבונה העליונה

שהיא תבונת עיני הבז

שלא למד

ולא שכח

ורואה הכל

ומבין הכל

ממרומי רחיפתו

באור המסנוור של צהרי יום

לראות את הדברים באור התבונה העליונה

שהיא תבונת לבו של ילד

שלא שכח

את מה שלמדוהו אראלי מעלה".

זהו השיר שפותח את ספרי הזיכרונות שכתב אבי, המלחין יחזקאל בראון. שיר זה מאפיין את אישיותו והשקפת עולמו – סקרנות אינסופית של ילד ואהבת החיים. עד גיל 29, המוסיקה הייתה עבורו תחביב. הוא חיבר מוסיקה להצגות בקיבוץ ונהנה לנגן, ולנצח על מקהלה ובעיקר להיות פלאח. כשהיה יושב על הטרקטור וחורש את שדות קיבוץ משמר העמק, היה שומע בדמיונו מוסיקה של מקהלה.

המפגש עם אלכסנדר אוריה בוסקוביץ' בכנס למנצחי מקהלות בגבעת חביבה, שינה את חייו לעד. בשנת 1951 ארז את חפציו המעטים ועבר עם משפחתו הצעירה – אמי שולה ואחי הבכור רפי, לתל אביב. מאז ועד גיל 90 הוא כתב יצירות רבות כולל מוסיקה לתיאטרון, קולנוע ומחול.

איש הרנסנאס

חברים ומכרים כינו את בראון לא פעם כאיש הרנסאנס. עוד בנעוריו הוא אהב לצייר, והיה חובב טבע מושבע. אמו – יהודית סופיה, נולדה למשפחה קתולית. מסיפורים נטען שבדורות הקודמים היו במשפחתה ציירי כנסיות וחרשי עץ. יחזקאל גידל כלבים וחתולים מגיל צעיר, ליקט פטריות בר והתעניין בטבע. בנעוריו הוא כתב ספרי שירה ויומנים. הוריו שלחו אותו ללמוד כינור והוא השתתף בנגינה קאמרית עם נגנים מהמושבה ראשון לציון, בה גדל.

כשהיה חבר קיבוץ, נשלח ללמוד הוראה בסמינר הקיבוצים. הוא למד טבע אצל מנדלסון, והיה בטוח שזה יהיה עיסוקו העיקרי.

אהבת הטבע נשארה חלק חשוב מחייו עד יום מותו. הוא ידע לזהות ציפורים על פי קולותיהן, ולזהות פטריות. הוא אסף עשבי מרפא, וספרייתו הכילה ספרי טבע רבים. כצפר חובב, הוא השתתף בכנסים, והיה חבר נלהב בחברה להגנת הטבע. הוא סעד ציפורים עם כנפיים שבורות וטיפל בגוזלים ולימד אותם לעוף. חוויות אלה זכורות לי היטב, משום שהייתי שותפה במרביתן. ממנו למדתי לזהות ציפורים על פי קולותיהן ולאהוב בעלי חיים. לא היה רגע בילדותי שלא היו לנו חתולים. אני ואבי היינו שרים במרווח של חצי טון כדי לעצבן את החתולה שלנו. הווי משפחתי שכזה...

לאבי, יחזקאל בראון, הייתה אהבה נוספת - לקרוא ספרים בשפת המקור. חיבה זו הובילה אותו ללמוד לטינית ויוונית עתיקה בשנות הארבעים שלו. הוא ידע שפות רבות, ואלה שלא ידע, למד. גרמנית הייתה שפת אמו, הוא ידע גם ערבית, אנגלית, צרפתית, איטלקית, ובזכות הידע שלו בלטינית, גם שפות אחרות. במסגרת המחקר שלו לתואר שני, שעסק בפעלי אכילה ושתיה ביוונית עתיקה, הוא למד גם ארמית סורית. בשנותיו האחרונות, גם כאשר מאור עיניו דעך, הוא המשיך לקרוא ספרים ביוונית עתיקה. ומה עם מוסיקה? הוא למד פסנתר בכוחות עצמו, והלחין בשנים הראשונות על יד הפסנתר בסלון הבית.

השנים האחרונות

יחזקאל בראון הלחין את יצירתו האחרונה – החמישייה לכלי נשיפה מעץ, בגיל 90. היצירה נכתבה לחלילן ונגן הפיקולו ליאור איתן מהתזמורת הפילהרמונית הישראלית. בשנותיו האחרונות הלחין בראון יצירות להרכב של ליאור איתן ועוזי שליו – נגן הבסון מהתזמורת הפילהרמונית, ביחד איתי כפסנתרנית ומלחינה. יצירות אלה הוקלטו באולפן הקלאסי בהרצליה של אייל צליוק ויצאו לאור כאלבום כפול של חברת רומיאו רקורדס. באלבום השתתף גם דן מושייב, נגן כלי ההקשה מהתזמורת הפילהרמונית, בנגינת "עוף החול", יצירה לבסון וכלי הקשה, על שמה נקרא האלבום. בתוקפה בה הוקלט האלבום, אבי יחזקאל אכן היה עוף החול, שקם לתחיה כל פעם מחדש ומלחין יצירה.

THE PHOENIX

כשנה לפני פטירת אבי, כתבתי שיר. באותה תקופה עזבתי את הגליל ואת הזריחות הנפלאות מחלון המטבח, ועברתי לתל אביב, ארץ השקיעה בכפל לשון.

רתם לוז| מארץ הזריחה

מארץ הזריחה אל ארץ השקיעה

עברתי בערוב ימיו של אבי

מארץ של בדידות לא מזהרת

של זריחות במטבח

לארץ השקיעה

מארץ הזריחה שקעתי לתוך נוסטלגיה

נזכרתי בזריחה שלי, שוקעת שכמותי

עברתי בשקיעתו של אבי וחזרתי לזריחה של ילדותי

והצטערתי

על הזמן שעבר בין זריחה לשקיעה ובין שקיעה לזריחה

ועל כך שלא שמתי לב כיצד עבר כל כך מהר

על הימים השובבים על הנסיעות הפרועות באופניים

על בדידות לא מזהרת מול אורה העצוב של השמש

ועל ערוב ימיו של אבי

מארץ הזריחה נסעתי לארץ השקיעה

ליבי במזרח ואני במערב

ליבי לשקדיה ולחרוב ולזריחה המזהרת

ליבי נעצב על פרידה שתגיע בארץ השקיעה

ביום זה, השמש תזרח ותשקע

ונשמע בוודאי צלילי פעמון

הים התיכון יהיה כחול ואפור

וגליו רכים ישטפו אל החוף

כמו הגלים שהיו לפנים

עת הלכתי מוקסמת לראות כרוונים

הירח ישטוף את אורו על הים כמו אז

כמו היום אשטף בגל רחמים

כמו היום אזכר

21 באוגוסט 2013

הספר – יחזקאל בראון חייו ויצירתו

יחזקאל בראון, רתם לוז ויהואש הירשברג (וכותבים אורחים: רקפת בר שדה, נפתלי ווגנר ויוסף גולדנברג)

כשלוש שנים לאחר מותו של אבי יצא לאור הספר על חייו ויצירותיו. בספר ערכתי כמה פרקים אוטוביוגרפים מתוך ספרי זיכרונותיו, ולכן החלטנו לכלול אותו כמחבר ראשי. הספר משלב פרקים שנועדו לקהל הרחב ביחד עם פרקים מקצועיים. בנוסף, ישנה רשימה מקיפה של היצירות, דוגמאות תווים, תמונות וקישורים להקלטות. קוראים יקרים מוזמנים לעיין בספר ובעיקר להאזין לכמה יצירות שבחרתי במיוחד בשבילכם.

היצירות

"וימלט קין" משנת 1963

וימלט קין הוזמנה על ידי 'שלישית גשר הירקון' – אריק איינשטין, יורם גאון ובני אמדורסקי – שהייתה מהלהקות הפופולאריות ביותר בארץ בשנות הששים והשבעים למאה הקודמת. בראון סיפר כי "הם באו אלי עם שיר מצחיק של יעקוב שבתאי. הם ביצעו אותו ב'חמאם' ביפו, בלי ליווי כלשהו. הם היו מאוד מוסיקליים ומאוד מוכשרים ולמדו את השיר בעל פה מאחר שהם אינם קוראים תווים."

בראון כתב את השיר בסגנון של מדריגל המתאר את בריחתו של קין. שלושת הזמרים מחליפים בתכיפות תפקידים – מתארים את ההתרחשות – "וימלט קין אל השדות ועל ידיו הדם", טנור סולו מייצג את קין המבוהל "הו, אלוהים, אלוהים", והכל מתרחש בקלילות ובמהירות עצומה. מלבד יצירה זו מצורפות לעיון הקוראים והמאזינים יצירות נבחרות מהעושר המוסיקלי של יחזקאל בראון:

'וימלט קין'| שלישיית גשר הירקון