top of page

ד"ר רתם לוז| ריקודים סימפוניים ואחרים

פסנתרנית, מלחינה ומוסיקולוגית. בעלת תואר שלישי מהאוניברסיטה העברית. מרצה בכירה במכללה האקדמית צפת משנת 2009. המחקר שלה משלב ניסויים בקוגניציה וראיונות עם המלחינים. רתם הפיקה מספר אלבומים מיצירותיה ויצירות אביה, המלחין יחזקאל בראון, וחיברה גם ספר עליו ביחד עם פרופ' יהואש הירשברג. הספר יצא לאור בשנת 2016.




ריקודים סימפוניים ואחרים



לפני כמה ימים השתתפתי בתוכנית בתחנת הרדיו "כאן קול המוסיקה" שנקראת "אושפיזין לסוכות". נכללתי בין 70 מוסיקאים ישראלים שבחרו יצירות אהובות. בחרתי את הסונטה לקונטרבס ופסנתר של אבי, המלחין יחזקאל בראון. אבל לא על זה רציתי לכתוב לכם. בתחילה לא ידעתי מתי ישמיעו את היצירה שבחרתי, ולכן עברתי על חמש השעות הראשונות של התכנית. והנה הפתעה מדהימה מבחינתי, יצירה מקסימה של רחמנינוב שנקראת ריקודים סימפוניים אופוס 45 בעיבוד לשני פסנתרים, בנגינת וולדימיר אשכנזי ואנדרה פרווין. כל כך נסחפתי, שיצאתי מהספה (אליה אני צמודה לא מעט מאז הקורונה) ופצחתי בריקוד סוער. מזמן לא אחזה אותי התלהבות כזאת - התאהבות מצליל ראשון.


סרגיי רחמנינוב

מסיבה זו החלטתי הפעם לשתף אתכם ביצירות ריקודיות ובריקודים ולנסות למשוך אתכם מהספה למחול ספונטני.

מוסיקה יכולה להיות ריקודית, גם אם לא נכתבה למחול. הפתיחה של הסונטה לפסנתר מס' 1 של יחזקאל (1957) מהווה דוגמה לקטע ריקודי. באחד הראיונות המלחין דמיין את התנועה בקטע זה "כריקוד אל השמיים".



גם מי שאינו קורא תווים, יוכל לראות את התנועה המזנקת כלפי מעלה בשתי התיבות הראשונות במפתח סול על רקע הקצב החוזר במפתח פה. בזמן שאני כותבת את מילים אלה, אני מאזינה בלופ למוסיקה הנפלאה של רחמנינוב בנגינה רבת ההשראה של אשכנזי ופרווין. אז זוהי המלצתי הראשונה לכם, קוראים יקרים. מצורף הקישור לפרק הראשון, תיהנו! רחמנינוב הלחין את שלושת פרקי היצירה בשנת 1940 לתזמורת וכתב את העיבוד לשני פסנתרים בשנת 1942.


מקור: אתר שיתוף הסרטונים YOUTUBE


דימיטרי שוסטקוביץ'

הוואלס מס' 2 של שוסטקוביץ' הוא אחת היצירות הידועות והאהובות. הוואלס נכתב כחלק מסוויטה לתזמורת משנת 1956. יש שסוברים כי במקור נכתב הוואלס לפס הקול לסרט הסובייטי "הדרג הראשון" משנת 1955. החלטתי לבחור עבורכם "ריקוד חתונה" לצלילי הוואלס של שוסטקוביץ'. מצורף הקישור לביצוע המפורסם בניצוחו של אנדרה רייה. הכוראוגרפיה המיוחדת נועדה לסייע לזוגות שמחפשים ריקוד ראשון לחתונתם. אם כבר התחתנתם וגם אם לא, תוכלו לרקוד בסלון.


מקור: אתר שיתוף הסרטונים YOUTUBE


בלה ברטוק

הדיברטימנטו של ברטוק לא נכתב כמוסיקה למחול. עם זאת, קשה שלא להרגיש את הריקודיות הקצבית של היצירה הנפלאה הזאת. ברטוק חיבר את הדיברטימנטו לתזמורת מיתרים בשנת 1939 . שנה זו סימלה עבור ברטוק שינוי מהותי בחייו. אחרי מות אמו, בה טיפל במסירות, היה ברטוק חופשי לצאת מאירופה הנאצית לארץ ההזדמנויות הבלתי מוגבלות – אמריקה. יכולתי אגב לבחור למשל את הריקודים הרומניים של ברטוק, אותם אני מנגנת מפעם לפעם, אך רציתי לבחור יצירה ריקודית שלא מוגדרת כמוסיקה למחול.

מתוך שלל ההקלטות ביו טיוב, בחרתי ביצוע של תזמורת פילדלפיה משנת 1968 בניצוחו של יוג'ין אורמנדי.


מקור: אתר שיתוף הסרטונים YOUTUBE


ארון קופלנד

קופלנד היה אחד המלחינים האמריקאים המצליחים ביותר במאה העשרים. הוא הלחין את המוסיקה לבלט "אביב בהרי האפלצ'ים" ללהקה המפורסמת של מרתה גרהם. יצירה זו, משנת 1944, זיכתה אותו בפרס פוליצר, ונחשבת עד היום לאחת היצירות החשובות והפופולריות ביותר מהמאה העשרים.

בחרתי עבורכם קישור ליו טיוב עם חלק מהיצירה בכוראוגרפיה של מרתה גרהם.



מקור: אתר שיתוף הסרטונים YOUTUBE


ביצוע מיוחד זה הוא מתוך סרט משנת 1959 ובו מרתה גרהם עצמה רוקדת בתפקיד הכלה.

בנימה אישית, בהיותי כבת 16 למדתי בלט מודרני אצל הרקדן והכוראוגרף האגדי אהוד בן דוד, שהיה חבר של הורי. הוא ואשתו – לינדה הודס, היו מהרקדנים הבולטים שהביאו את האסכולה של מרתה גרהם ללהקת בת שבע. יצירות מחול רבות משנות הששים והשבעים הושפעו מאסכולה זו ולחלקן חוברה מוסיקה ישראלית מקורית. אהוד בן דוד נהרג בתאונת אופנוע זמן קצר לאחר מכן ומשפחתו חזרה לארצות הברית.



לאונרד ברנשטיין

לאונרד ברשטיין הלחין את המוסיקה למחזמר "סיפור הפרברים" בשנת 1957. הסיפור מהווה גרסה ניו יורקית למחזה המפורסם של שייקספיר "רומיאו ויוליה". המשפחות היריבות במחזה של שייקספיר הן כנופיות נוער בניו יורק. המוסיקה של ברנשטיין מתאפיינת בשימוש במרווח טריטון (שלושה טונים) ובמקצבים מתחלפים.


לאונרד ברשטיין (לני) היה חבר קרוב של יעקוב לישנסקי, הדוד של חמותי. וכך מתחיל הסיפור מהעיירה שבו פגשתי את המוסיקאי הגדול. ביום הולדתו השבעים של לני, חמותי ואני קיבלנו הזמנה לקונצרט חגיגי וקבלת פנים. הקונצרט בניצוחו של לאונרד ברנשטיין כלל את הסימפוניה התשיעית של מאהלר. אחרי הקונצרט, לאונרד ברנשטיין לחץ את ידיהם של אנשים, שעמדו בתור ארוך, ואני ביניהם. התלהבתי מהחמימות האנושית ששפעה מהאיש הגדול הזה. בעולם המוסיקה, ללחוץ את ידו של לאונרד ברנשטיין, מקביל לקבלת ברכה אישית מהבאבא סאלי. אחרי הקונצרט המשכנו עם הדוד יעקוב (שהיה שף נוגע ואישיות מיוחדת במינה) לקבלת פנים במלון רמת אביב. כך זכיתי לחגוג את יום הולדתו של המוסיקאי הנפלא, שהיה פסנתרן, מנצח, מלחין ומחנך. המבוגרים מאיתנו זוכרים את תוכניות הטלביזיה הבלתי נשכחות שלו ואת הספר שלו שתורגם לעברית בשם "חדוות המוסיקה". קיבלתי את הספר כפרס ניחומים על השתתפותי בתחרות פסנתר כילדה, וביליתי בחברתו שעות ארוכות.

בחרתי עבורכם קישור של הפרולוג


מקור: אתר שיתוף הסרטונים YOUTUBE


והקטע הידוע ביותר: "אמריקה" בניצוחו של המלחין.


מקור: אתר שיתוף הסרטונים YOUTUBE


נינו רוטה

כשהתחלתי לכתוב את הטור על ריקודים סימפוניים ואחרים, היצירה הראשונה שעלתה על דעתי היא הסרט הבלתי נשכח של פליני "זכרונות" עם המוסיקה של נינו רוטה. מסיבה זו החלטתי לסיים עם המוסיקה המפורסמת מתוך הסרט.


מקור: אתר שיתוף הסרטונים YOUTUBE


בנוסף, תוכלו לצפות בסצנה מפורסמת – הארוחה המשפחתית.


מקור: אתר שיתוף הסרטונים YOUTUBE


נינו רוטה החל את הקריירה שלו כמלחין לסרטים בשנת 1942. הוא הלחין מוסיקה לכ-60 סרטים עד שנת 1952. בשנה זו החל את שיתוף הפעולה הפורה עם הבמאי המפורסם פרדריקו פליני, שהניב 16 סרטים.

נסכם במשפט אלמותי של הכלב "סנופי" מתוך סדרת ספרי הקומיקס "בטנים" על צ'רלי בראון וחבריו – "הריקוד הוא צורת האמנות הטהורה היחידה". הקומיקס הנפלא של היוצר צ'רלס מ. שולץ יחתום הפעם את הטור שלי.





60 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page