ד"ר רתם לוז| רוחו של פרסקובלדי אז ועכשיו
פסנתרנית, מלחינה ומוסיקולוגית. בעלת תואר שלישי מהאוניברסיטה העברית. מרצה בכירה במכללה האקדמית צפת משנת 2009. המחקר שלה משלב ניסויים בקוגניציה וראיונות עם המלחינים. רתם הפיקה מספר אלבומים מיצירותיה ויצירות אביה, המלחין יחזקאל בראון, וחיברה גם ספר עליו ביחד עם פרופ' יהואש הירשברג. הספר יצא לאור בשנת 2016.
רוחו של פרסקובלדי אז ועכשיו
ג'ירולמו פרסקובלדי נולד בעיר פרארה שבאיטליה בשנת 1583, כלומר די מזמן. לפני כמה ימים קיבלתי את כתובת האתר שבו אפשר לשמוע את כל הקונצרטים של חג המוסיקה הישראלית חג המוסיקה הישראלית – מוסיקה ישראלית מקורית. (israelmusicfest.co.il)
בתוכנית של יום שני (הערב), תנגן הגיטריסטית האגדית ליאת כהן, את היצירה של המלחין יחזקאל בראון (אבא שלי) 'פרטיטה מחווה לג'ירולמו פרסקובלדי' משנת 1995.
יחזקאל בראון בהרצאה באוניברסיטת מינסוטה בארה"ב בשנות השמונים של המאה העשרים
באדיבות ארכיון המשפחה
המלחין כתב שפרסקובלדי נחשב לנגן העוגב הטוב ביותר של זמנו. כמו כן, הוא היה אחד מהמעצבים של הפרטיטה הברוקית, כלומר הסוויטה שכוללת בעיקר פרקי מחול. הוא החליט להלחין פרטיטה ברוח הברוק וסיים את המלאכה בעשרה ימים בלבד. היצירה נכתבה לגיטריסטית ליאת כהן ובוצעה רבות מאז ועד היום.
היצירה היפהפיה הזאת מתחילה בפרליוד מרגש. אתם מוזמנים לשמוע את הביצוע המקסים של יזהר אליאס מתוך התקליטור 'שרקיה' מוסיקה לכלי פריטה של יחזקאל בראון בהוצאת המכון למוסיקה ישראלית:
תוכלו להאזין גם לפרק השלישי – אריה, בנגינתו של יזהר אליאס.
ולשאקונה – הפרק החמישי והאחרון שמהווה סידרה של ווריאציות.
לא מעט מלחינים מהמאה העשרים חיברו יצירות נפלאות ברוח העבר. ראוול כתב את 'קיברו של קופראן', אחת היצירות היפות ביותר לפסנתר (שאני נוהגת לנגן לא מעט). פרוקופייב חיבר את הסימפוניה הקלאסית ועוד רבים וטובים. יחזקאל בראון ראה עצמו כממשיך את המסורת של המאה השמונה עשרה, וחיבר יצירות רבות בצורת סונטה. משיכתו של בראון למוסיקה של העבר התרחבה גם ליצירות מתקופת הרנסנס והברוק, ביחד עם יצירות מהמאה העשרים של ברטוק וסטרווינסקי.
החלטתי להכיר מעט לעומק את המוסיקה של פרסקובלדי, במיוחד לאור העובדה שממש לא מזמן לימדתי את הסטודנטים שלי מהמכללה האקדמית בצפת על המלחין האיטלקי המעולה, שהגיע לרומא הגדולה ויצר מוסיקה שמיימית.
ג'ירולמו פרסקובלדי
שימוש ברישיון חופשי
פרסקובלדי נולד בשנת 1583 ופרסם את יצירותיו לראשונה בהיותו בן 25. באותה שנה התקבל למשרת אורגניסט בכנסיית סן פייטרו ברומא, ובה שירת עד סוף ימיו. בנוסף, הוא היה נגן עוגב בחצר של בני משפחת מדיצ'י בפירנצה. פרסקובלדי נחשב לנגן העוגב הטוב ביותר של תקופתו. הוא חיבר יצירות רבות לעוגב ולצ'מבלו ביניהן שני ספרי טוקטות משנת 1615 עד 1637 המכילים מאה פרטיטות.
בשנת 1635 הוציא פרסקובלדי לאור את ספרו 'פיורי מוסיקלי' כלומר 'פרחים מוסיקלים'. הספר כלל יצירות המיועדות לטכסי המיסה בכנסיה.
שוטטתי ביוטיוב להנאתי, כדי לבחור עבורכם, קוראי האהובים, ממיטב המוסיקה של המלחין האיטלקי.
יחזקאל בראון לא ציין שמה של יצירה מסוימת כהשראה ל'מחווה', אך אין לי כל ספק שהמוסיקה הרב קולית עם השרידים המודליים (מערכות סולמיות שקדמו למג'ור – מינור הטונלי), קסמו למלחין הישראלי.
האזנה נעימה!
יצירה זו היא פרטיטה מספר הטוקטות משנת 1637 בביצוע בצ'מבלו של לורנצו גייאלמי.
מיסה דה לה דומניקה מתוך 'פיורי מוסיקלי' לעוגב משנת 1635 בנגינת סימונה גלר. אחד מהמאזינים כתב, שהמוסיקה מושמעת בעת המיסה בכנסיה, כדי לגרום למאמינים להסתכל פנימה לתוך נפשם.
יצירה זו היא טוקטה משנת 1615 בנגינת מרקו מנקובוני בצ'מבלו.
ולקינוח, מדריגלים מתוך ספר המדריגלים הראשון שפרסם פרסקובלדי. הביצוע הוא של האנסמבל הקולי 'קונצרטו איטליאנו' בניצוח רינאלדו אלסנדריני. מוסיקה נפלאה שחוברה לאור נרות לפני כמה מאות שנים וממשיכה להאיר את דרכנו האפילה ולחמם את ליבנו בחורף הקריר.