ד"ר ניקולא יוזגוף-אורבך| Litera-Tech

יליד צפת. משורר, מבקר תרבות, חוקר באקדמיה ומרצה לדמוגרפיה ולספרות. מתגורר בתל אביב. פרסם שבעה ספרי שירה ועשרות פרסומים מדעיים בתחומי הגאוגרפיה והדמוגרפיה. יצירותיו ומאמריו נדפסו בכתבי עת וביומונים רבים בארץ ובעולם.

Litera-Tech

על אודות המהפכה הטכנולוגית בספרות

היי-טק הוא שם כולל לטכנולוגיות עילית או לתעשיות טכנולוגיות מתקדמות העוסקות במחשוב, אלקטרוניקה, מדטק, ביוטכנולוגיה וכיו"ב. תעשיות מתקדמות מסוג היי-טק מאופיינות לרוב בהון אנושי משכיל ומיומן, בהעדר תלות במיקום, בכוח אדם רב ואף אינן נזקקות לשטח גדול לצורך תפעול והקמת תשתיות.

אימוץ טכנולוגיות מתקדמות איננו חייב להישאר פריבילגיה של ענפים ותחומי דעת טכנולוגיים, פיננסיים ומדעיים בלבד. ענפי תרבות שונים יכולים, ואף ראוי שיאמצו מקצת מהטכנולוגיות הקיימות כיום בשוק כדי להתאים את עצמם לעת החדשה ולקצב המהיר של השינויים שמתחוללים בה. השתמרנות, מחאות ריאקציוניות נדושות באצטלה של שמירה על יסודותיה ה'קלאסיים', 'הנכונים', וה'מסורתיים' של התרבות וטכנופוביה מופגנת וגאה, אמנם יעכבו את המעבר המתבקש מתרבות מסורתית לתרבות טכנולוגית, אך לא יצליחו למנוע אותו ובודאי שלא יוסיפו בכך כבוד למעמדה הירוד של התרבות בת זמננו, על ענפיה השונים.

בשלבים מתקדמים יותר, שכרגע הם בגדר אוטופיה בלבד אך בלא ספק הם בני יישום והיתכנות, ניתן יהיה לפעול, לצד השימוש בטכנולוגיות מתקדמות קיימות, למען פיתוח טכנולוגיות תרבותיות ייעודיות שיביאו לכינונה של תרבות מתוחכמת שיונקת מהרעיונות המתקדמים במדע ובטכנולוגיה וצועדת לצידם, ובכך גם שומרת על רלוונטיות ציבורית, כלכלית, תודעתית וסמלית. תהליך מסוג זה איננו נעשה ביום אחד, וגם לא בשנה אחת, ואין מצופה מהמון שוחרי התרבות בארץ לקנות דעת ושליטה בהנדסה ובמדעים מדויקים. כל שנדרש בשלב הראשון הן פתיחות מחשבתית ותעוזה, שבעזרתן ניתן יהיה להכשיר דור ראשון של יוצרים ויזמים בתחומי התרבות השונים לשימוש בכלים ובתשתיות טכנולוגיים מתקדמים, שיאפשרו למְאַמְּצִים אותם להגיע לקהל רב יותר, למקסם את הרווחים, להוזיל את עלויות הייצור, לקצר את משך זמן העבודה על היצירה ועוד.

בטרם יורחב אודות האפשרויות הקיימות להטמעת טכנולוגיות מתקדמות בתרבות ויודגם כיצד הדבר יתבצע הלכה למעשה באופן מערכתי ופרסונלי באמצעות ענף הספרות, ראוי להזכיר כי בתהליך מסוג זה נמצאים כעת ענפים רבים במשק הישראלי, כולל ענפים בעלי תדמית ירודה שהתאפיינו בסקפטיות ביחס ליכולתם לאמץ את הטכנולוגיות המתקדמות ולחולל בתחומם מהפכה, כגון ענפי הקוסמטיקה, האדמיניסטרציה, התיירות וענף החקלאות הישראלית.

לפני כשלושה עשורים סבלה החקלאות הישראלית המסורתית, ששימשה בעיקר לייצוא ולצורכי מסחר פנימי מתדמית ירודה, מקושי בהתחרות מול שווקים זרים ומעלויות פיתוח תשתיות גבוהות לצד רווח וכדאיות נמוכים. למשוואה עגומה זו, נוספו שני פרמטרים שהפכו את החקלאות הישראלית לנטל לאומי: שטחה הקטן של מדינת ישראל שהלכה וגדלה דמוגרפית, התאפיין במחסור בקרקעות בכלל ובקרקעות חקלאיות ראויות לעיבוד בפרט; מצוקת מים שהחריפה משנה לשנה, בהעדר פתרונות טכנולוגיים וניצול חכם של מכסות המים, בארץ המדברית המתייבשת. בתוך כך, יש להזכיר את נטייתה של החקלאות הישראלית להתמחות נישתית בענפים בהם התחרות גבוהה, כגון בענף ההדרים, שבשיאו בשנות ה-60' למאה הקודמת היווה סמל להישגי החקלאות המקומית והעמיד את ישראל במקום ה-6 בעולם בייצוא פירות הדר.

בראשית שנות ה-90' למאה הקודמת אימצו מספר יזמים ישראלים בסקטור החקלאות את השימוש בטכנולוגיות מתקדמות ויישמו אותם בענפים שונים, שהפכו בחלוף השנים מענפי חקלאות מסורתיים לטכנולוגיות חקלאיות – Agri-Tech, שהביאו למהפכה בסקטור החקלאות, במשק המים, בכלכלה ובמעמדה של ישראל כמעצמת אגרי-טק עולמית שמייצאת טכנולוגיות חקלאיות שונות למדינות בכל רחבי העולם. בין החידושים הטכנולוגים הרבים שצמחו בחממות הטכנולוגיות החקלאיות בישראל בולטים פיתוחים שהביאו לאוטומציה בענף החליבה, לבקרת אקלים במבני משק, לפיתוח טכנולוגיות מגוונות ומתוחכמות לטיהור מים, להשקיה חקלאית ממוחשבת וליישומים ביוטכנולוגיים המשולבים בהנדסה גנטית של צמחים, פירות וירקות ולפיתוחים נוספים רבים.

חקלאות מבוססת טכנולוגיה

צילום: שאטרסטוק

נהיר וברור אפוא כי כאשר מדברים על אודות טכנולוגיות מתקדמות, נניח לשם הדגמה בענף החקלאות, אין הכוונה להפוך את התפוז עצמו לבעל תכונות טכנולוגיות, אלא הכוונה היא לשימוש ביישומים טכנולוגיים שונים שיביאו לשכלול ולהקלה בתהליכי גידולו, בקטיפתו, בשיווקו וגם בהשבחתו באמצעות עזרים טכנולוגים שונים. כך יש להתייחס לאימוץ טכנולוגיות מתקדמות בענפי התרבות השונים, לא כאל מחוללי טרנספורמציה שיביאו לכיליון התרבות כפי שהכרנוּה, אלא ככלים יעילים ומשוכללים שיישומם בתחומינו יביא להקלה ולשכלול בתהליכי היצירה השונים, לשיווק ולהפצה מהירים ויעילים מבעבר, למִקסום הרווח הפוטנציאלי מהפעילות התרבותית ולמעבר לסביבת עבודה תרבותית מבוססת טכנולוגיות מתקדמות, שתשפיע על עיצוב המוצר התרבותי, על קצב הפקתו, על תפוצתו ובמידה ויחפוץ בכך היוצר גם על תוכנו.

בתחום הספרות כבר כעת מופעלות ונפוצות מספר טכנולוגיות שהפכו לחלק משמעותי מעבודתם של היוצרים. מהמוכרות שבהן: תוכנות לניקוד אוטומטי, שהולכות ומשתכללות עם השנים, מילונים מקוונים, תוכנת 'מילוג' המשלבת אלגוריתם שמאפשר לזהות מילים נרדפות, חרוזים, צירופים וביטויים, הקשורים לכל מילה שמוקלדת בשורת החיפוש ועוד. סביבת העבודה בתחום הספרות גם עוברת שינויים ורבים מהיוצרים נעזרים במחשב, בענן, ברשת, בדפי עסק מקוונים וברשתות החברתיות לכתיבה, להפצה ולקידום יצירתם. מספר הולך וגדל של הוצאות לאור וכתבי עת עוברים לפורמט מקוון או משלבים אותו באופן אינטגרלי בשלבים השונים של הפקת היצירות ושיווקן. כך שלמעשה, במידה מסוימת המהפכה הטכנולוגית בספרות כבר התרחשה, ואמנם באופן מוגבל ומצומצם, אך שמהווה תשתית מספקת להרחבת השימוש בטכנולוגיות מתקדמות ולפיתוח יישומים טכנולוגיים הייעודים לתחום הספרות ולצרכיו הספציפיים.

כבר כיום קיימות חברות הזנק שונות שמציעות אפליקציות לניקוד, לתרגום אוטומטי של יצירה למגוון שפות זרות (כרגע לא זמין בעברית), להקראת יצירות בקולות אנושיים, ובתחום זה בולט פיתוח ישראלי בשם 'Text To Speech' שפותח על ידי חוקרים במעבדת IBM בחיפה ואפילו קיימות כבר טכנולוגיות שמבוססות על אלוגריתם שמאפשר לכתוב שירה או פרוזה לפי תבניות תמטיות מוכנות.

אתרי אינטרנט ואפליקציות חינמיות ו/או שניתנות לרכישה דרך ה-iTunes מאפשרות כיום לתלמידי בית ספר, לסטודנטים, לחובבי שירה ולמשוררים לרכוש כלים שמסייעים להם לחבר שירים, לפי נושאים שונים ולפי מילות חיפוש שהמשתמש מעוניין לשלב בשיר[1]. כזה הוא למשל אתר האינטרנט הבריטי 'Poem Generator' שמציע לגולשיו לחבר שיר בפחות מדקה! במהלך הביקור באתר האינטרנט המסקרן מוצע למשתמש לבחור ז'אנר פואטי ולהקליד בשורות ייעודיות שם עצם אחד, שני שמות תואר ומודוס פואטי-נפשי. לשם בחינת מחולל השירה הבריטי, ערכתי אקספירמנט שבמהלכו נבחרו ז'אנר (לירי), מודוס נפשי (עצוב), שם עצם (birds) ושני שמות תואר (Ugly & Black) והרי לפניכם התוצר הסופי שהתקבל בפחות מ-20 שניות:

The Ugly And Black Bird

A Poem by Anonymous

Whose bird is that? I think I know. Its owner is quite sad though. It really is a tale of woe, I watch him frown. I cry hello.

He gives his bird a shake, And sobs until the tears make. The only other sound's the break, Of distant waves and birds awake.

The bird is ugly, black and deep, But he has promises to keep, Until then he shall not sleep. He lies in bed with ducts that weep.

He rises from his bitter bed, With thoughts of sadness in his head, He idolises being dead. Facing the day with never ending dread.

לסקרנים, שאינם משוררים, קיימות כיום גם אפליקציות ליצירת שירים ואף ליצירת סיפורים קצרים, בלא שהמשתמש נדרש לחבר בין המילים באופן קוהרנטי ולוגי. טכנולוגיה מסקרנת מסוג זה פותחה על ידי חברת 'Mind Your Poem' הישראלית[2], שמורכבת מצוות של שישה חברים (משורר, מתכנת, אנימטור וכו') ובין חבריה המשורר ואיש ההיי-טק, ערן הדס. החברה משווקת מעין קסדה המבוססת על אלגוריתם מחולל שירים, שקורא את גלי המוח של החובש אותה לראשו. הקסדה מגיבה לגירויים רגשיים של המשתמש ובהתאם לגירויים אלו מחברת את השיר/ים.

קסדה לקריאת גלי מוח של חברת 'Mind Your Poem' הישראלית

המשורר ערן הדס מסביר על השימוש בקסדה בתכנית הבוקר של אורלי וגיא

מקור: אתר שיתוף הסרטונים YOUTUBE

תחום נוסף בספרות שחלה בו מהפכה דיגיטלית משמעותית הוא תחום זיהוי שירים, סיפורים ומחברים. הזיהוי מבוסס על אלגוריתם שמחובר ל-Database (מסד נתונים) שכולל מאות אלפי יצירות מקוונות ומודפסות (שהועלו לרשת) ומאפשר לזהות יצירה ו/או את שם המחבר שכתב אותה לפי נושאים, שנים, תחושות, מילים וכיו"ב. בולטת במיוחד בתחום זה היא האפליקציה החינמית הפופולרית [POETRY - The Poetry Foundation' [1' אשר מאפשרת למשתמש גישה למאגר יצירות שירה, שלא היה מבייש ספריות לאומיות, וכל זאת תוך שימוש בממשק נוח ובהיר, שכולל שורות חיפוש לפי תֵּמות במגוון תחומים.

חשוב להבהיר, המשך ההתפתחות הטכנולוגית בספרות תלוי בשוחרי הספרות, ביוצרים וביזמים שיתבקשו בשלב הראשון להטמיע באופן שוטף ומלא את הטכנולוגיות הקיימות מהסוג שהוזכר ושלא הוזכר. בשלב הבא, יהיה עליהם להיות נועזים מחשבתית וטכנולוגית ולהתקדם לכתיבה משולבת אלגוריתמים, שבין היתר תוכל לקשור בין מילים ורעיונות בשיר או בסיפור לקבצי תמונות ולקבצי וידאו ואודיו, ולהציע לקורא חוויה רב חושית[4]. ככל הנראה, הז'אנר הספרותי הראשון שעשוי לאמץ טכנולוגיה מסוג זה, לפחות בגרסאות המגבילות והפחות אוטונומיות, הוא ז'אנר ספרות הילדים, שיאפשר לקרוא יצירות שבהן מילים ורעיונות טקסטואליים יקושרו באופן סינכרוני וסימולטני במאגר (Database) של תמונות, נתונים, תוכן וקבצי שמע ווידאו וישלפו לפי תִּכנוּת חכם שידע לקשור בין הרעיון הטקסטואלי לתוכן הנשלף, ובשלבים מתקדמים יותר בין הטקסט וכל מילים ומילה בו לחוויות ותחושות שעשויות להתעורר בקורא. יצירות מסוג זה יוצעו בפורמט דיגיטלי או בקבצים, שהילדים יוכלו להוריד לטאבלט, לטלפון החכם או למחשב הנייד.

רעיון טכנולוגי נוסף שהולך ומתקדם, בלא קשר לתחום הספרות, ושניתן יהיה לאמצו ולהשתמש בו קשור במתן פתרונות אחסון מתקדמים של יצירות עכשוויות ויצירות מן העבר לפי חלוקה תמטית, רעיונית, כרונולוגית וכיו"ב, באופן שיאפשר יצירת ספריה מקוונת משוכללת שתתעדכן אונליין ותאפשר דליית מידע נוחה, זמינה וקלה לפי מילות חיפוש ו/או לפי חתכי חלוקה שונים, בין היתר ניתן יהיה לבצע הצלבות בין נושאים שחוזרים על עצמם בספרויות שונות, אצל משוררים שונים ובחתכי זמן שונים. לדוגמה: נושא המוות בשירה הפינית, המצרית, האיטלקית והצרפתית במאה ה-20'. הקלדת המילה מוות בשורת החיפוש, ושימוש מניפולטיבי בפונקציות חיפש מתוחכמות שתאפשרנה הצלבה לפי מילה או רעיון לא רק תאפשר חווית קריאה עשירה ורחבה יותר, אלא גם חווית חקירה שתוביל למסקנות וממצאים עמוקים ועשירים יותר.

דן רוזגראד מרצה על הקשר בין תרבות ופואטיקה לטכנולוגיה ועל תוצרי שיתוף הפעולה ביניהם

מקור: אתר שיתוף הסרטונים YOUTUBE

גם להדיוטות בתחום הטכנולוגיה, שעבדכם נמנה עימם, נהיר שהספרות עתידה בעשורים הקרובים לשנות את פניה, ובעיקר בכל הנוגע לכלים להפקת ספרות ולכלים לזיהוי ודליית תוכן ספרותי. סבורני כי מספרם של אותם שוחרי תרבות ויוצרים, החרדים מפני הקדמה בתחום הספרות וממאנים לאמצהּ לחיקם, יקטן משמעותית ואיתו ההתנגדות לטכנולוגיות החדשות שזוכות לתמיכה בקרב בני הדור הצעיר ומושקע בהן הון רב על ידי יזמים מתחומי המדע.

[1] ראו לדוגמה: www.poem-generator.org.uk; www.poetrygames.org [2] להרחבה על אודות השימוש בקסדה ולעין בתוצריה ראו: www.mindyourpoem.com [3] ראו: https://apps.apple.com/us/app/poetry-from-the-poetry-foundation/id370143863 [4] בתחום זה קיימים מאות אפליקציות ואתרים המוצעים במגוון שפות. מקצתם בחינם, ואחרים בתשלום. לדוגמה: https://www.shellyterrell.com/portfolios.html