ד"ר ניקולא יוזגוף אורבך| מסע בנבכי הנפש: עיון בספר 'מעשה באישה נעלה נעלה נעלה' לד"ר נורית צדרבוים

מסע בנבכי הנפש


עיון בספר 'מעשה באישה נַעֲלָה נָעֲלָה נַעֲלָהּ נָעֲלָה לד"ר נורית צדרבוים

ד"ר ניקולא יוזגוף אורבך



שירת ימי הביניים נטתה אחר סגנון מליצי וקישוטי שלעיתים קדם לתוכן השיר ואף עלה עליו בכוחו. נטייה זו, אף שלא היתה גורפת וכוללת, אפיינה שירי קודש וחול רבים שנכתבו בספרד עד שלהי המאה ה-ט"ו. חריגים ובולטים בתחכומם התוכני והרעיוני, אם כי דומים בסגנונם הקישוטי והמליצי, היו חידודי הלשון, שהצליחו לשלב צורה ומהות באופן כמעט הרמוני וסימביוטי. בז'אנר זה הצטיין במיוחד המשורר האיטלקי בן המאה הי"ד, Manoello Giudeo , הוא עמנואל הרומי. דוגמה מאלפת ליכולותיו הפיוטיות, שמשלבות חידוד לשוני, תחכום ומליצה קישוטית מלבבת ומחורזת ניתן למצוא בשיר 'עלמה' מתוך הספר 'מחברות עמנואל': 'עַל מָה עַלְמָה, עַל מַעַל מָה/ עַלְמָהּ- עֵת יִשְׁקֹט עֵת יִדּוֹד?/ אוֹ בּוֹ תַּחְפֹּץ, אוֹ יָד תִּקְפֹּץ/ וַתְּצַו לוֹ: לִין דּוֹד! אוֹ לִנְדוֹד'. בדומה לעמנואל הרומי, גם האמנית, המשוררת, ומבקרת וחוקרת האמנות ד"ר נורית צדרבוים הצליחה בספרה החדש 'מעשה באישה נַעֲלָה נָעֲלָה נַעֲלָהּ נָעֲלָה...' שראה אור בשנת 2020 בהוצאת 'ספרי ניב' ו'נוריתארט' לשלב לשון מליצית וקישוטית בסגנון ספרות עברית מימי הביניים לצד תחכום תמטי ותוכני שמחייבים את הקורא לעיין בספר יותר מפעם אחת למען תתגלה היצירה במלוא תפארתה והדרה.


האמנית, המשוררת והסופרת ד"ר נורית צדרבוים

מקור: דף הפייסבוק של המשוררת


מבחינה ז'אנרולוגית הספר מכיל בערבוביה מקאמה מודרנית בת י"ב עמודי תוכן שמטובלת היטב בי"א ציורים ממיצב קיר בשם 'חוטי תפירה' שהציגה צדרבוים בשנת 2017 בתערוכת יחיד בשם 'כתב תפר' במוזיאון עוקשי לאמנות עכשווית בעכו. הספר בן כ"ג העמודים ניתן לקריאה בגמיעה אחת, אך אין פירוש הדבר שהקורא יבינו בתום הקריאה הראשונה, וזאת בשל מורכבותו ועושרו שמצריכים מחשבה והעמקה. אי לכך, מומלץ מאוד לחזור ולקרוא בו מספר פעמים – וגם אז הפרשנות שתתקבל היא על אחריות הקורא בלבד.

עלילת המקאמה המחורזת מגוללת את סיפורה של אישה נעלה שנעלה את נעלה ואף הוסיפה ונעלה גם את דלתה ביתה, אך למרבה ההפתעה בתוך להט ההסתגרות וההיאטמות היא מחליטה 'לפתוח חלון לאויר צח שיפלוש אל בין הקירות'. הקושיה הראשונה שמתעוררת כבר בפסקה הראשונה בספר היא מדוע אישה שננעלת בבריחים ומתבצרת בביתה, תבקש לפתוח חלון? האם מדובר בחלון ממשי או בחלון מנטלי של הנפש? , ואם נזקקה לאויר צח, הרי שככל הנראה חשה חנוקה בד' אמות ביתה או בינות כתלי גופה. בין כך וכך, הבחירה להסתגר הכניסה אותה לסגר מרצון, שהיא גזרה על עצמה. בהמשך הסיפור רומזת המחברת על עבר אפל שמרחף מעל הגיבורה ומעל ביתה כצל דהוי. עוד היא מגלה לקוראים שאותה אישה ידעה ימים טובים והאמינה שאת זכרונות העבר תוכל לתקן: 'לתקן מעוות שראו עיניה'.


עלילת הסיפור מסתבכת כאשר האישה שבחרה לנעול את דלת ביתה (ביתה הפיזי או אפשר את גופה הפיזי) בוחרת לפתוח את דלתות נשמתה, אך אין היא פותחת אותן בפני העולם הממשי, הקיים - שבו אנו חיים, אלא היא בוראת לעצמה עולם חדש, אחר, ובכך למעשה ההינעלות מקבלת משנה תוקף והופכת להסתגרות של ממש ובריחה מהמציאות, אל מרחבי נפש פנימיים שבהם יוצאת הגיבורה למסע, שאפשר לפרשו כתהליך רפלקטיבי שמשמש לה כמנוע כתיבה ואפשר שהוא מסע לגילוי עצמי שאותו היא מעלה על הכתב במעין יומן אוטו-אתנוגרפי. הסתגרותה בעולמה הפנימי מאפשרת לה להתממש כמלכה, לצעוד בדרך המלך ולנעול נעל חג ביום חול - אפשרויות שניתנות למימוש ככותבת, כחולמת, וכמי שמנותקת או מתנתקת מהמציאות.


בצאתה מעולמה הפנימי, בו הסתגרה מרצון, אין היא עוד אישה נעלה כשהיתה, אלא אישה רגילה שלרגליה נעלי עבודה, אך מחוץ לעולם זה היא לא מוצאת את עצמה וחיש מהר שוב מסתגרת, אלא שהפעם היא גם נועלת את דלתות בית הנפש, למען תדע אם 'תוכה (בית הנפש) כברה'. בתוך עצמה, במרחב המנטלי, הגיבורה מרגישה בטוחה ומתאפשר לה לזעוק, לכאוב ולדמוע. אין היא מעוניינת להיפתח רגשית בפני 'עולם חיצון עוין', אך היא מאפשרת לעצמה לפתוח חלון אל העולם הפנימי שלה: 'ופתחה חלון רחב בו אין מאיים אל עולם פנים חולם'. בבית הנפש היא מתבצרת באין כל אפשרות ליציאה, וזאת בשונה מרפונזל המפורסמת ששלשלה את צמת שערה ובכך נחשפה לעולם החיצוני.


כריכת הספר 'מעשה באישה נעלה נעלה נעלה נעלה', בהוצאת 'ניב ספרים' ו'נוריתארט'

מקור: באדיבות המחברת


היסוד המעשייתי נוכח מאוד בכתיבתה של צדרבוים. הספר פותח בתיאור של אישה נעלה (בת מעמד גבוה) שנועלת נעל, שמרפררת לנעל שנתבקשה סינדרלה לנעול. כמו רפונזל, גם סינדרלה היא דמות נשית אשר משמשת אנטי תזה לגיבורת הספר, שאמנם נועלת נעל, אך ננעלת בעצמה פנימה ולא יוצאת החוצה, ובכך היא מונעת מעצמה את המימוש הפונקציונלי של השימוש בנעליים. הבחירה להתבצר בעולם הפנימי בהנמקה שכך תוכל הגיבורה להתחבר ל'אני הפנימי' שלה הוא רדוקציה של הספר ושל תכליתו. גם הניסיון להצביע על קשר ניגודי בין הגיבורה בספרה של צדרבוים לגיבורות המעשיות של האחים גרים הוא פשטני, שכן האחת בוחרת להתבודד ושולטת בכניסות וביציאות מהעולם הפנימי לעולם החיצוני (גם אם בחירה זו שמקורה בטראומה) בעוד שעל גיבורות מעשיות האחים גרים נגזרת ההסתגרות על ידי מערכות כוח חברתיות, דתיות ופטריארכליות.


בינות כתלי הנפש, ככל הנראה לאחר תהליך של גילוי עצמי ושל העצמה פרסונלית, שלאחריהם היא מתוודעת לעצמה ומתאפשר לה להשתחרר רגשית לאחר המסע המנטלי במרחבי הנפש. המסע ואפשר גם שתוצרי מסע זה, הם יצירותיה – זמן הבריחה מהעולם החיצוני לטובת התמסרות ל'אני' הפנימי שמוליד תווים, שורות ואותיות.

בכל י"א הציורים בספרה החדש של צדרבוים, שנראה כאילו נלקחו מתוך חלום בלהות או שנוצרו מתוך הזיה, מופיעים ראש או חלקי ראש (בדגש על עיניים) בצבעים משכרים שמייצרים תחושה של סינסתזיה מולטי-סנסואלית. אפשר שבכך רומזת המחברת לקוראיה כי הבית, הדלתות, והחלון הם בעצם מטאפורה ומלכתחילה היו מנטליים ולא מטריאליים. תהא אשר תהא כוונת המשוררת, הספר הוא בלא ספק מסע שביסודו מאוד אוקסימורוני, משום שהמחברת לוקחת את קוראיה לביקור בקודש הקודשים, בנבכי נפשו, של מי שמבקש להסתגר ולנעול את הדלתות מפני עולם חיצון עוין.


הסופרת והיוצרת ד"ר נורית צדרבוים מתארחת בתכנית 'ספרים, סופרים ומה שביניהם' ברדיו קס"ם 106FM

מקור: אתר שיתוף הסרטונים YOUTUBE

47 צפיות0 תגובות