ד"ר מרגו סטרומזה - אוזן (טור קבוע) | למראית ה- Déjà-vu

מרצה לאמנות באוניברסיטה הפתוחה ובמכללת אחווה. עוסקת במחקריה באמנות הרנסנס, בימי הביניים המאוחרים, בלימודי נשים ובאיורי תפילות. נשואה ואם לשלושה ילדים. מתגוררת ביישוב קציר. בשנים האחרונות מנהלת בין יתר עיסוקיה בלוג בנושא אמנות על היבטיה השונים: http://drmargoart.bloger.co.il

באותן מחלות הוא מתייסר, היהודי

סר ג'ון גילברט, מחזותיו של וויליאם שייקספיר, 1849, שמן על בד, 101 על 127 סמ', אוסף סנדור קוריין

היום, 23 באפריל, הוא יום פטירתו של וויליאם שייקספיר וכנראה גם יום לידתו (1616-1564). רבים האמנים שציירו סצנות ממחזותיו, אבל הנחוש ביותר היה סר ג'ון גילברט. הוא אייר את כל הסונטות והשירים של שייקספיר והוסיף 750 איורים לספר בן שלושה כרכים עם כל מחזותיו של שייקספיר שראה אור ב-1864, לציון 300 שנה ללידתו.

הציור כאן מאגד כשישים דמויות ממחזות שייקספיר. אתייחס לשתיים מהן שהגורל הפגישן על הבד ואצלנו בחיים הפוליטיים: הנרי השמיני, המלך שרצח ללא רחם את נשותיו בזו אחר זו, ושיילוק היהודי מוונציה שהפסיד במשפט מול הסוחר האיטלקי וסיים את חייו מוכה ומושפל. קל לזהות את הנרי השמיני העומד בפיסוק רחב, ידיו על מותניו, במישור השני של הציור: האמן פינה לו את הבמה. דמותו זו של הנרי השמיני מבוססת על ציור קיר בארמון וויטהול בלונדון שצייר הולביין הבן ב-1537. הארמון נשרף אך הציור זכה להעתקים רבים ודמותו נצרבה בתודעה האנושית למרות שהמקור איננו קיים. סר גילברט הבליט את שיילוק לא פחות, אם כי באופן אחר: הוא יושב במישור הקדמי, לבוש גלימה אדומה, וממוסגר בין המלט לאנטוניו - הסוחר האיטלקי שלווה כסף משיילוק – הלבושים שניהם בשחור. שיילוק, נחוש ובטוח בניצחונו, ורק רוצה לראות את הצדק נעשה הוא עומד כבר עם הסכין לכרות את ליטרת הבשר מחזהו של אנטוניו. במערכה השלישית אומר שיילוק:

"ואין ליהודי עיניים? אין ליהודי ידיים, איברים, צורה, חושים, מאוויים, רגשות? ולא כמו הנוצרי מאותו הלחם הוא אוכל, באותם כלי נשק הוא נפצע, באותן מחלות הוא מתייסר, באותן רפואות הוא מתרפא, באותו קיץ חם לו ובאותו חורף קר לו? אם תדקרו אותנו - לא נזוב דם? אם תדגדגו אותנו - לא נצחק? אם תרעילו אותנו - לא נמות? ואם תתעללו בנו - האם לא נתנקם?" (הסוחר מוונציה, מערכה שלישית תמונה ראשונה, תרגום אברהם עוז, 1972).

וכל דמיון למציאות הוא באחריותנו.