ד"ר מרגו סטרומזה-אוזן (טור קבוע) | למראית ה- Déjà-vu

מרצה לאמנות באוניברסיטה הפתוחה ובמכללת אחווה. עוסקת במחקריה באמנות הרנסנס, בימי הביניים המאוחרים, בלימודי נשים ובאיורי תפילות. נשואה ואם לשלושה ילדים. מתגוררת ביישוב קציר. בשנים האחרונות מנהלת בין יתר עיסוקיה בלוג בנושא אמנות על היבטיה השונים: http://drmargoart.bloger.co.il


מגפה


אנטואן-ז'אן גרוס, בונפרטה מבקר את קורבנות המגיפה ביפו, ה- 11 במרס 1799, 1804, שמן על בד, 523 X 715 סמ', מוזיאון הלובר



מגפות שינו את פני ההיסטוריה. באמצע המאה הארבע-עשרה קטלה מגפת הדבר השחור לפחות שליש מאוכלוסיית אירופה בגל הראשון של התפרצותה; 'העולם החדש' נכבש 'בזכות' קוקטיל הנגיפים שהביאו איתם הכובשים האירופים -נגיפים שחיסלו כמעט כליל את האוכלוסייה המקומית - לא פחות מאשר 'בזכות' כוח חרבם של הכובשים; בשנת אלף תשע מאות ושמונה עשרה קטלה השפעת הספרדית יותר מחמישים מיליון איש; ובינתיים עשרים וחמישה אלף חלו בנגיף הקורונה וכחמש מאות איש מתו ממנו עד עתה. בשבועיים האחרונים שדות התעופה בארץ, כמו באירופה ובארצות הברית, מלאו אנשים המכסים את פיהם ואפם במסכות, למרות שיכולת ההגנה שלהן מפני נגיף הקורונה נמוך עד לא קיים. מגפות מעוררות בנו חרדות עמוקות, ורובנו רוצים להרגיש שאנחנו עושים את מה שביכולתנו נגד הדבקה.


בחודש פברואר בשנת 1799 חדר נפוליון לארץ ישראל מדרום, במסע כיבוש שתכליתו הייתה לעצור את החיילים העות'מנים. בשבעה במרס באותה שנה, לאחר ארבעה ימי מצור, כבשו החיילים הצרפתים את יפו, אך מגפת הדבר החלה פושה ביניהם. בכדי לרומם את רוח הלחימה של צבאו (שחווה מפלה קשה במצרים קודם לכן), ביקר נפוליון את החיילים החולים שהוחזקו במנזר ניקולס הקדוש ביפו, כמתואר בציור של גרוס. גרוס 'תיעד' את נפוליון מבקר את החיילים החולים למרות שלא נכח כלל באירוע, והגדיל לעשות ביוצרו זיקה בין תנועת ידו של נפוליון, הנוגעת בפצעו של אחד החיילים, לבין אירוע שהתרחש בין ישו לאחר שקם לתחייה לבין אחד מתלמידיו, תומא המפקפק, שלא האמין שישו ניצב מולו עד שלא החדיר את אצבעו לפצעו המדמם של ישו שנגרם בידי חייל רומי (הבשורה על-פי יוחנן, פרק כ', פסוקים 24–29).


ביקורו של נפוליון את חייליו החולים לא הציל נפש אחת ממוות, אך הנגיעה הפומבית בחולה בוודאי האדירה את אומץ רוחו של המנהיג וגרמה לחייליו להרגיש – ולו לרגע - שלא נזנחו. אפשר רק לקוות שאזרחי מחוז הוביי שבסין, שבתחומיו התרחשו רוב המיתות, לא חשו שנזנחו על-ידי ממשלתם.

84 צפיות

הֵרָשְׁמוּ לִרְשִׁימַת הַתְּפוּצָה לְקַבָּלַת עִדְכּוּנִים

ועדת מומחים מקצועית

אודליה יהודין

מדיחה דגש

שושנה ויג

דמטרי גישפלינג צ'רנוב

עדינה בן חנן 

סאוסן מוסא - עורכת ספרות ערבית

חגית בת אליעזר

אמנה עריאן

מועצה אקדמית

ד"ר ניקולא יוזגוף אורבך 

ד"ר רתם לוז

ד"ר אנטון ברקובסקי

פרופ' אסיקה מרקס

ד"ר מרגו סטרומזה-אוזן

ד"ר שחר מרנין דיסטלפלד

פרופ' רוג'ר קפלן

ד"ר נורית צדרבוים

וויקסר בניית אתרי וויקס מתקדמים