ד"ר יהודית קוזניצקי גנדלר| יום הזיכרון הבינלאומי לזכר קורבנות השואה - 27 בינואר
מרצה לשעבר בחוג לספרות, אמנות ומוסיקה במכללה האקדמית צפת ובמכללה האקדמית לחינוך 'אוהלו' שבקצרין. כותבת ספרות יפה, מרצה ומפרסמת מחקרים גם בתחומי מדעי החינוך, שואה ויהדות בעברית, באנגלית ובגרמנית.
יום הזיכרון הבינלאומי לזכר קורבנות השואה- 27 בינואר
מדי שנה ביום ה-27 לינואר מתקיים יום הזיכרון הבינלאומי לזכר קורבנות השואה. יום אחד לצד "יום הזיכרון לשואה ולגבורה" שנקבע בכנסת ישראל לזכר מיליוני היהודים קורבנות השואה.
השאלה המטרידה היא, למה רק בימים בודדים אלה עומד אסון השואה במרכז השיח בישראל?! הרי ימים אלה בלוח השנה הם התראה לחברה ולמנהיגיה בקשר לסמליות של אסון השואה כתוצאה מאפליה על רקעים שונים, כתוצאה מפגיעה טוטלית, רוחנית, נפשית ופיזית באחר-בשונה, על כל תחלואי האדם לזולתו. לכן חובה לפתח בכל האמצעים את הידע בקשר לעבר ואת המודעות להשלכות לעתיד.
ביום ה-27 לינואר שבפתח ההתייחסות ל"קורבנות השואה" הם בני העם היהודי וגם בני עמים וקבוצות לאומיים חברתיים אחרים, למשל בני "רומה וסינטי" הצוענים, נכים, חולי נפש ובני לאומים שונים. האירוע נקבע במועצת האו"ם בשנת 2005 פה אחד לזכר שחרור מחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו על ידי הצבא הרוסי, שהיה אחת מזרועות מדינות בעלות הברית, שלחמו נגד גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה .
ההחלטה עליו בעצרת, שהיא בבחינת הכרה בינלאומית ,נקבעה באופן מוחלט ומוסכם ללא הצבעה דיפרנציאלית כלל, התבססה על סעיפי ההצהרה האוניברסלית של זכויות האנוש במגילת האו"ם. הסעיף הראשון , ביו האחרים, במגילה קובע 'כי כל אדם זכאי לכל הזכויות והחופש ההומניים ללא הבחנה מכל סוג שהוא על רקע גזע, דת או סטטוס מכל בחינה אחרת'.
מדי שנה, בהתקרב היום ה-27 בינואר מתקיימים אירועים שונים במוסדות הנצחת השואה בעולם ובישראל. בעולם נכללים מוסדות האו"ם (העצרת ואחרים), מוזיאונים במדינות שונות כמו "מוזיאון השואה" בוושינגטון, בניו יורק וכן במדינות אירופה, שבהן נפתחו חדשות לבקרים בשנים האחרונות מוזיאונים המנציחים את השואה באופן ייחודי או במסגרת מוזיאונים לתיעוד התרבות היהודית (נורבגיה, פולין ועוד) . כמובן, גם במדינת ישראל המוסדות להנצחת השואה ובראשם יד ושם , שבו מוביל הפורום העולמי את האירוע, אבל גם ב-לוחמי הגטאות , מוזיאון מרדכי אנילביץ' , 'בית טרזין' ומוסדות אקדמיים אחרים מפעילים אירועים משמעותיים ביותר לרגל יום זה.
הנואמים וכלל המשתתפים בטקסים אלה חוזרים בדבריהם בניסוחים שונים על המטרה המונחת ביסוד החלטת עצרת האו"ם בקביעתה את האירוע, שהשואה היא אירוע שלא קיים דוגמתו בהיסטוריה בממדים, בשיטתיות ובמטרות ההשמדה המוחלטת, ולכן חובת המנהיגים והחברה האנושית לגווניה לזכור את השואה על מנת למנוע תופעות של גזענות . לזכור ולפעול למניעת תופעות השנאה הממשיכה להרים ראש במדינות ומשתוללת באמצעות מעשי האנטישמיות, הגזענות, השנאה וההדרה של האחר.
כפי שאנחנו עדים גם יום ביומו בחברה הישראלית לתופעות של הדרה ורצח של נשים, הסתה והעמקת המתחים על רקע עדתי ורקעים חברתיים אחרים. ב-27 לינואר 2020 , במסגרת אירוע השנה ה-75 לשחרור מחנה אושוויץ, שהתקיים במוסד "יד ושם" בירושלים , השתתפו שועי מדינות העולם. כל אחת ואחד בהם חזרו והתחייבו על השבועה הקובעת לזכור את קורבנות השואה להגן על היהודים החיים בקרבם ,להגביר את אמצעי החינוך במוסדות החינוך בהקמת מרכזי תיעוד ובכל דרך אפשרית על מנת להבטיח:
"אנחנו ראשי המדינות התאחדנו לומר 'לעולם לא עוד', לזכור את השואה ולפעול למען עולם ללא שנאה ."
אולם למרבה הצער, המחקר מלמד על המשך ואף על הסלמה מסוכנת של תופעות קסנופוביות בהקשר ישיר וכתוצרי לוואי של המעשים הנוראים שנעשו בשואה. בסקר שנערך ב-50 מדינות בארה"ב (ועידת התביעות, ספטמבר 2020) שבדק את מידת הבקיאות והעמדות בקרב דור המילניום ודור ה-Z בנושא השואה נתגלו ממצאים מטרידים: 20% מהנשאלים סבורים שהיהודים הם הם שגרמו לשואה, 60% אינם יודעים על רצח יהודית בשואה ושיעור דומה מאמין ששואה כבעבר יכולה להתרחש שוב. גם בצרפת, בקנדה ובאוסטרליה המחקר העלה ממצאים מטרידים דומים עד כי... 'מזעזע לגלות שבני ובנות הדורות הצעירים אינם מבינים את השפעת והשלכות השואה.. ואת הדעות הקדומות והשנאה ההרסנית שממשיכה להיות נפוצה בכל ערוצי המידע הבינלאומיים, בראשם המרשתת ' (מת'יו ברונפמן, ועידת התביעות, 2020 ).
המשתמע אפוא הוא שהמעשים הזוועתיים שבוצעו בידי המכונים 'אדם' לבני האדם בשואה ממשיכים לאיים על גורל האנושות, על קהילות לסוגיהן ועל חיי הפרט בהן , וכדברי המשורר טשרניחובסקי:
"האיש הפך פריץ טרף
וזאב כל-האדם,
וזרע הזאב איננו,
כי תם, כי תם, כי תם..." (טשרניחובסקי, ש."בלדת הזאב",תל אביב ,1942)
חובה לפעול למימוש ההתחייבות החוזרת ונשמעת בכל יום ב-27 בינואר מפי מנהיגי העולם ולא רק בו. להעמיק את הוראת לקחי נושא השואה כלפי כלל בני האדם ע"י הבטחה והרחבת הידע ,הדגשת הלקחים הערכיים ההומניים-אוניברסליים על דרך השלילה ע"י מניעה והתנגדות לגזענות ללא הבדל ברקע ובמניעים ,מניעה והתנגדות לאפליה, לקיפוח והדרה וכן התנגדות ומניעת שיסוע ושנאת האחר ממניעים אישיים וממניעים פוליטיים מכל סוג ובכל מקום.