ד"ר אנטון ברקובסקי | עיבור (פתח דבר)

אינטלקטואל בן המאה ה-19 שמתענה במאה ה-21. יליד 1981. חוקר גאוגרפיה וגאופוליטיקה. פרסם מספר חיבורים בתחומי מחקריו. זוהי הבמה הספרותית הראשונה (וייתכן שגם האחרונה) שבה מוצגים חלקים מיצירותיו ברבים.

עיבור

יצירה חולנית, פוגענית, סוטה, חוליגנית, נקמנית, דורסנית, משתלחת, גזענית, שוביניסטית ואנטישמית, הומופובית, לסבופובית וסקסיסטית, מלאה בשנאת חינם, בקסנופוביה ומיזנתרופיות, עם מוטיבים סכיזופרניים ונטיות פסיכוטיות, במגוון סצינות הזויות, עם תודות בהתחלה וקללות בסוף

מאת: ד"ר קְסַביוֹ בֶטאנְקוּר(1) ופרופ' ז'וֹביאן ליוּקוֹק דה-לה-קָלַבְיֶירי (2)

דבר הקדשה

למוּצְמוּץ קינְדֶרַיין פוֹן שוֹנעֵנְהאוּזֶן – גיבור הדור הפרוותי, שנטש את ביתו החם בחיפה לטובת יערות שורצי חזירי בר. כולנו תקווה שלא הפכת לשווארמה ושתחזור הביתה בראש עדר חתוּלזירי פרא.

תודות

ברצונם של המחברים להביע תודתם לכל החתולים והלא חתולים שתרמו מכספם, משפיותם ומזמנם, או שפשוט לא הפריעו ליוצרים. נבקש להודות במיוחד למדפסת של החוג לחקר הנפש הרכה, המרחב ותנאי המחיה של פלנקטון, דגים, זוחלים ויונקים פרימיטיביים, שבאוניברסיטת שפרעם, דרכה, בזדון ובמרמה, תוך כדי טובות הנאה והכפשת שם המוסד, אך בחינם, הודפס רוב הטקסט. עוד נבקש להודות למספר עצים בסילבס של האמזונס, או בטאיגה הרוסית, שתרמו את גופם לצורכי ייצור נייר לבן ומשובח, שנשא בעול המטען השלילי של חיבורינו וספג את הדיו המורעל של המדפסת. לעיתים באמת כואב לנו, הרי יכולנו לא לכתוב את החיבור הזה כלל, או להדפיסו על גבי נייר טואלט, שהינו הרבה יותר זול, שימושי ופחות מעורר רחמים.

פתח דבר

למרות היותם של מחברי אפוּס זה אנשי אקדמיה מהוללים, המתמקצעים בתחומים רבים ומגוונים במדעי החברה, הרוח והבלה-בלה, מבקשים שניהם לציין כי לפני כעשור אובחנו כסכיזופרנים ברמת מסוכנות גבוהה לסביבתם. על כן, על הקוראים להיזהר מהשפעותינו ההרסניות על שפיותם. הצוות הפסיכיאטרי ששקד על הדיאגנוזה וראיין אותנו חווה טראומות נפשיות קשות. המומחים שהשתתפו בו התחלפו לעיתים קרובות: אחד התאסלם, שניים התנדבו למילואים ובסופו של דבר נהיו לאנשי קבע בתנאי כלא, שלושה היגרו לאוסטרליה, שם הקימו משפחה "שוודית" עם קנגורו ודוב קואלה, ארבעה התאבדו בדרכים מקוריות וכואבות, מבלי להשאיר מכתב פרידה, ואחת נהייתה א-מינית ואימצה חרגול. הסניטרים שלקחו חלק בטיפול שבא לאחר מכן לא עמדו בקצב ההחלפה של כותונות משוגעים. שמיעתם נפגעה, ה-IQ שלהם ירד מתחת ל-30 ולא התרומם מאז, וכך גם איבר מינם. ברם, הגרוע מכל - דרישתם לתוספת שכר ואחוזי נכות לא אושרה והם לא קיבלו דבר. מצברי המכונה לטיפול בהלם החשמל התרוקנו וניזוקו קשות. תביעות הניזוקים, שהוגשו נגד החברה המתָחזקת, לחברת ביטוח ולחברת החשמל עד היום נמצאות קבורות בערכאות משפטיות שאיש מעולם לא ייתן דעתו עליהן.

נשמח אם תטביעו אותנו בבריכה, או בים, או שתתבעו את שנינו בגין לשון הרע, פלגיאט, שידול לזנות או שוחד בחירות. זאת הדרך היחידה לצאת מהמוסד בו אנו נמצאים. את התלונות שלכם יש לשלוח בדפוס, לפי כללי ההגשה המקובלים: ברווח אחד וחצי, גופן "מיסטראל" לנציב קבילות החיילים, לדובר צה"ל, לבית משפט לפשעים בינלאומיים בהאג, או ישר לבית המשוגעים היוקרתי והשמור היטב שלנו - ירושלים, גבעת רם, כנסת ישראל, כניסה רביעית מימין אחרי הגדר, ליד העציץ, מול חלון הבוּנקר המוסתר בפח הזבל.

לכל המוצאים בחיבור קטעי תעמולה מימי גרמניה הנאצית, נרמוז כי בנוסף אליהם השתמשנו בתוצרים אידיאולוגיים של פאשיזם איטלקי, בפאן-סלאביזם רוסי, באוּסטאשיזם קרואטי, בסטאליניזם טהור בגרסתו המזוקקת של החבר יוזף, בפן-ערביזם בנוסח נאצריסטי, בקנאות דתית א-לה איראן, בג'יהאדיזם מזוגג באל-קעאידה בתוספת פצפוצי דעאש, במאוֹאיזם מתקופת המהפכה התרבותית בסין, וכמובן – בהיפר-ציונות ימנית שמזמן נטשה את הקשת הפוליטית וצפה לה ביקום של שנאת אדם, פנאטיות, טוטאליטריות וחוסר סובלנות שחושלו במכון הביולוגי המתקדם שבחירבת כאוכב אבו-היג'א בראשות פרופ' סרסור אבו חרבאנה.

המחברים תאבי הבצע וחסרי הבושה מבקשים מראש את סליחתם של אנשי רוח, הוגי דעות, סופרים, משוררים, עיתונאים, רבנים, בעלי זכויות יוצרים וסתם זונות, גויים ופוליטיקאים על כך ששאלנו מהם בזדון, בכוונה תחילה ולמטרות רווח, דמויות, רעיונות, מעשיות ואנקדוטות מלאות בעובש, מהן יצחקו וישמחו עוד רבים. ההומוריסטיקנים המקוריים שאנו חבים להם את תודתנו ותהילתנו הם: יצחק בבל, יצחק בשביס זינגר, יצחק אזימוב, יצחק לייבוש פרץ, יצחק לוריא, דון יצחק בן יהודה אַבְּרַבַנְאֵל, יצחק אלפאסי, יצחק כדורי, יצחק ניוטון ויצחק רבין. במהלך חיבור היצירה נסתייענו בשנינות ובחידודים מפרי עבודותיהם של שמחה ארליך, שמחה מנדלבאום, שמחה ברבירו ושמחה בונים מפשיסחה. כאשר נשברו לנו הזין, הדגדגן והכוס, עת כלו מצברינו הנפשיים ושבקה המכונה לטיפול בהלם חשמלי, התנחמנו ביצירותיהם וברעיונותיהם של מנחם בגין, מנחם בן יהודה, נחמן כהנא, נחמן סירקין ונחמן מאומן.

השראה האינטלקטואלית קיבלו הכותבים מספרי בישול, ספרי טלפונים, חשבונות מים, חשמל וגז, תנ"ך, חומר תעמולת בחירות תשע"ט, שלל מילונים (וביניהם לקסיקון עברי-רוסי, מילון של אש"ף, אנציקלופדיה של השואה ומילון למילים נרדפות), הקוראן ותווים של מוסיקה קלאסית.

******* המשך יבוא *******

הערות שוליים

1. חוקר פעיל בפקולטה למדעי התנהגות ופסיכיאטריה, בחוג לריפוי בעיסוק, מכללת טירה; מרצה אורח בחוגים ללימודי השפה והתרבות של קופסאות שימורים באוניברסיטאות: Le Khlii, Z'bib Noé, Le Sfenj, Mofletta ו- La Matbucha (בצפונה של דרום צרפת). מסתיר את כתובת מגוריו העדכנית. לאחרונה, לאחר סירוב המו"ל לפרסם את ספרו "מסע בין אישים, בעליי חיים ועצמים מקוללים", נראה בכנס "סובלנות, מולטי-תרבותיות, תקוות תלויות ופתיחות" שאורגן על ידי הקוקלוקסקלאן בניו-אורלינס.

2. ראש הקתדרה ללימודי קסנופוביה, אנטישמיות ושלום, באוניברסיטת ג'נין; פרופ' אמריטוס בחוג לדמוקרטיה וערכים ליברליים באוניברסיטת חארארה (זימבבווה). לא מזמן עבר טראומה נפשית קשה כאשר לא זכה בפרס הנובל בספרות על יצירתו "כיצד לנהל את היקום מבלי לזכות בתשומת לבם של אנשי הצוות הסיעודי". מאז הסתגר בביתו ב-Horstenstadt ומסרב לתקשר עם הקהל.