דפנה פלדמן| בֶּאִלָּה הֲסוּרָהּ בֶּהַסְקָמָה

נולדה וגדלה בירושלים בבית ציוני דתי, שירתה בצבא כחברת גרעין נח"ל של נוער רץ. בעברה, מורה לקולנוע, מנהלת קהילה רפורמית ופעילה בתחום הבין דתי. כיום משמשת גם כקואוצ'רית. זוכת פרס אלמוג לשנת 2019. סיפוריה ושיריה ראו אור בכתבי עת שונים. ובאנתולוגיות מודפסות, גם בארה"ב. נשואה ואם לארבעה ילדים, שני כלבים וחתול.

בֶּאִלָּה הֲסוּרָהּ בֶּהַסְקָמָה

אַתְּ אִישָּׁה בּוֹגֶרֶת, אַתְּ בַּת 14. אָה? מָה ? סְלִיחָה? בַּת 13?

טוֹב, אָז כָּעֵת זֶה בָּרוּר

אַתְּ פָּשׁוּט מַטְעָה אֶת הַצִּבּוּר

מְשַׂחֶקֶת אֶת עַצְמֵךְ יַלְדָּה וּתְמִימָה

כְּשֶׁאַתְּ בְּעֶצֶם מַכְשֶּׁפָה וְלִילִית וְזוֹנָה

וְעַכְשָׁיו אַתְּ מִתְלוֹנֶנֶת עַל מָה שֶׁעָשִׂית

אַתְּ יַלְדָּה- אִישָּׁה לֹא אַחְרָאִית

כִּי שָׁנָה זֶה הָמוֹן, זֶה כִּמְעַט שְׁנָתַיִים,

וְאַתְּ כְּבָר הֶחְלַטְתְּ עַל דְּבָרִים חֲשׁוּבִים בֵּינְתַיִים.

עִנְיָנִים הֲרֵי גּוֹרָל , עַד דִּינֵי נְפָשׁוֹת,

לְמָשָׁל כַּמָּה שְׂמָלוֹת לַבַּת מִצְווּשׁ לִקְנוֹת.

וְעוֹד דֻּגְמָא לְהַחְלָטָה מַשְׁמָעוּתִית

בָּחַרְתְּ מוּל הַקֵּייְטֵרִינְגּ מָה יֻגַּשׁ בַּתַּפְרִיט

זֶה סִימָן לְאַחַת שֶׁיּוֹדַעַת מָה הִיא רוֹצָה

אַתְּ הֵתַלְתְּ בּוֹ, אַתְּ רָעָה, וְהִטְעֵית בְּכַוָּנָה.

קִבַּלְתְּ הַרְבֵּה הַחְלָטוֹת חֲשׁוּבוֹת בִּשְׁנָתַיִים,

אָז לָמָּה לֹא יָכֹלְתְּ פָּשׁוּט לִפְתֹּחַ רַגְלַיִם?

אַתְּ הֲרֵי רָצִית בַּזֶּה, הוּא בִּכְלָל עָשָׂה לָךְ טוֹבָה

הִסְתַּכַּלְתְּ עַל עַצְמֵךְ לָאַחֲרוֹנָה בַּמַּרְאָה?

עַכְשָׁו אַתְּ בּוֹכָה? אַתְּ מַכְשֶּׁפָה! מָשַׁכְתְּ אוֹתוֹ בֲּאַף

פִּתִּית אִישׁ תָּמִים, מַעֲשֶׂה מְטֻנָּף

זוֹ אַשְׁמָתֵךְ, אַתְּ שִׁקַּרְתְּ אֶת גִּילֵךְ

לוּ יָדַע הָיָה וַדַּאי עוֹזֵב אוֹתָךְ לְנַפְשֵׁךְ

בֵּית הַמִּשְׁפָּט הֶחֱלִיט וְקָבַע

אַתְּ אִישָּׁה בּוֹגֶרֶת, אַתְּ לֹא יַלְדָּה

נֶאֱנַסְתָּ? מָה פִּתְאוֹם, זֶה לֹא מָה שֶׁקָּרָה

אַת רַק בֶּאִלָּה הֲסוּרָהּ בֶּהַסְקָמָה

הערת המערכת: הערב הודיעו בחדשות כי הפרקליטות צפויה, לאחר לחץ ציבורי-תקשורתי כבד במיוחד, לשנות את סעיף האישום נגד ירין שחף מבעילה אסורה בהסכמה לאונס. הסופרת והמשוררת, דפנה פלדמן, הקדימה את מערכת המשפט והביעה את מחאתה הפואטית כאישה, כיהודיה, כישראלית וכבת-אדם מיד עם פרסום סעיף האישום. הזעזוע העמוק של פלדמן הוליד שיר ציני וארסי במיוחד שמבטא את המיאוס שחשות וחשים רבים בחברה הישראלית, שמתנגדים בתוקף לכל נסיון להפחית מחומרת האשמה והדין במקרים בהם גברים זוכים להנחות ולהקלות ציבוריות, משפטיות, חברתיות ומשפחתיות מתוקף היותם גברים.