דויד תומר| ראיון עם המשוררת דורית ישראל לרגל קידום ספר ביכוריה 'מתפשטקת שירה' במסגרת גיוס המונים

עודכן ב: 10 דצמ 2021

מראיין: יליד מושב גאולים שבשרון. אב לשמונה וסב לשלושה. בן למשפחה מוותיקי עולי תימן לארץ. קיבל חינוך רגיל של ההתיישבות העובדת. שירת בנח"ל. בגיל 23 מעבר לחו"ל ומהפך, חזרה בתשובה. לימודים בכולל, הסמכה לרבנות ומילויי תפקידים שונים בניהול וחינוך תורני לילדים ולמבוגרים. חזרה לארץ לפני 10 שנים. כותב שירה מזמן התיכון עם הפסקה ארוכה באמצע. חזרה לכתיבה לפני החזרה לארץ. קורא וכותב בעברית משובחת ובגרמנית רהוטה. שיריו התפרסמו עד כה ברשתות החברתיות בקבוצות שירה ובדף פייסבוק ייעודי הנקרא 'באר שירה'. ספרו 'שירים על זנב הזמן' עומד לצאת לאור בקרוב. מייסד ההוצאות לאור 'דבר חכמה' לספרי דת והגות והוצאת 'תומר' לשירה ולפרוזה.


מרואיינת: ילידת ירושלים, 1968. אמא לשניים, עסקה שנים רבות בקידום נוער במקומות שונים בארץ. בשנים האחרונות משמשת כספרנית בספריה העירונית במודיעין. משוררת. פרסמה מיצירותיה ברשת. בעלת בלוג לביקורת ספרים באתר "מבט אל ספרים וספרות בגובה העיניים" של נורית וייסמן. ספר שיריה הראשון 'מתפשטקת שירה' נמצא בעריכה.





דויד תומר| ראיון בכורה עם המשוררת דורית ישראל

השקת פרויקט גיוס המונים לקראת צאת ספר הביכורים 'מתפשטקת שירה'

יום חמישי , כ"א כסליו התשפ"ב, 25.11.2021



שלום דורית.

לרגל יציאתו של ספרך לאור בקרוב וכהקדמה לפרויקט גיוס ההמונים שלך, הייתי רוצה לבקש ממך לספר קצת על עצמך.


היכן נולדת וגדלת?

נולדתי בחורף לפני 53 שנה בירושלים. נולדתי בשערי צדק הישן. ששכן ברחוב יפו. בבניין שנועד יותר מאוחר לשימור והיום מתוכנן להיות בו בית מלון יוקרתי. הורי, שעלו מעיראק ביחד עם הוריהם, התגוררו אז ביחד עם סבתא פרחה, אם אבי, בשכונת תלפיות. משך כל ילדותי המוקדמת דיברתי עם סבתא פרחה, שלא שלטה היטב בעברית, ערבית. כל לילה הייתה משכיבה אותי לישון עם סיפורי 'אלף לילה ולילה' בערבית. מכאן באה שפת ה"ג'יבריש", שהייתי מדברת בילדותי המוקדמת.


כנכדה הראשונה והגדולה, גם מצד הורי אמי, הייתי מבקרת הרבה גם בביתם, שהיה בשכונת בית ישראל. הם התגוררו בבית ערבי גדול עם תקרות גבוהות וקימורים. חצר גדולה הייתה לו לבית, ששכן בדיוק מול ה'שטיבלאך' של בית ישראל, מרוצפת באבן חלקה ובאר מים במרכז הגינה, שהייתה בפאתי החצר. אהבתי מאוד את הבית הזה הייתי יושבת בחדר הבנות והתפילות היו נכנסות אלי אל תוך הבית.


בהיותי כבת שש וחצי עברנו ל'קרית יובל'. אבי, דוד, היה גנן בעיריית ירושלים ואמי, זמירה, עקרת בית. גרנו שם בקצה השכונה מעל הכביש המוביל אל 'עין כרם'. את כל ילדותי ונעורי ביליתי שם בטבע בהרי 'עין כרם'. כל אלה באים לביטויי בשירי.


מתי התחלת לכתוב שירה?

לא זוכ