דוד טוב| ג' שירי התעלות

יליד מושב גאולים שבשרון. אב לשמונה וסב לשניים. בן למשפחה מוותיקי עולי תימן לארץ. קיבל חינוך רגיל של ההתיישבות העובדת. שירת בנח"ל. בגיל 23 מעבר לחו"ל ומהפך, חזרה בתשובה. לימודים בכולל, הסמכה לרבנות ומילויי תפקידים שונים בניהול וחינוך תורני לילדים ולמבוגרים. חזרה לארץ לפני 9 שנים. כותב שירה מזמן התיכון עם הפסקה ארוכה באמצע. חזרה לכתיבה לפני החזרה לארץ. קורא וכותב בעברית משובחת ובגרמנית רהוטה. שיריו התפרסמו עד כה ברשתות החברתיות בקבוצות שירה ובדף פייסבוק ייעודי הנקרא 'באר שירה'.

אִישׁ

הִכַּרְתִּי פַּעַם אִישׁ

שֶׁהָיָה לוֹ קַו

וְהָיְתָה לוֹ כַּף

אִישׁ שֶׁהָיְתָה לוֹ מִלָּה

עַכְשָׁיו

נוֹתְרָה לוֹ רַק נְקֻדָּה

עָלֶיהָ הוּא צָף בֶּהָמוֹן

עָלֶיהָ הוּא עָף לַשָּׁמַיִם

***

אִי אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל אֶת כָּל הָעוֹלָם

כֻּלּוֹ בְּכַפִּית.

וְלֶאֱכֹל אוֹתוֹ עִם כַּף שֶׁל בּוּלְדּוֹזֶר

יַשְׁאִיר פֶּגַע רַע וְפֶה מָלֵא.

אֶפְשָׁר לְהִתְרַגֵּל לִנְגִיעוֹת שֶׁל רֵיחַ,

אֶפְשָׁר לִשְׂבֹּעַ מְלוֹא הָעַיִן חֶזְיוֹנוֹת

שֶׁל יֹפִי,

וּבְפֶה פָּעוּר לְהַלֵּל וּלְשַׁכְלֵל מִלִּים,

שֶׁמַּגִּיעוֹת לַלֵּב שֶׁדּוֹאוֹת בָּרוּחַ.

***

בְּתוֹךְ כָּל הַתֹּהוּ וָבֹהוּ שֶׁיִּצַּרְנוּ לָנוּ

אֶת מְרַצָּה אוֹתִי בְּמִלִּים עֲצוּמוֹת

אִידֵאוֹת שֶׁנְּטוּעוֹת עֲמֹק בְּרוּם עוֹלָמֵךְ

אַתְּ אוֹמֶרֶת בְּלַחַשׁ פּוֹאֶטִי כְּשֶׁאַתְּ פּוֹרֶטֶת

הַשָּׂגוֹת שֶׁל רוּחַ לְמֻשָּׂגִים שֶׁל גֶּשֶׁם

שֶׁמַּנְבִּיט אֶצְלִי נִיצוֹצוֹת שֶׁל אַבְחָנָה

בֵּין יָדִי לְיָדֵךְ וּבֵין גּוּפִי לְעַצְמֵךְ וּבֵין

אֲנִי לְאֵינֵךְ מַצְלִיחָה לְהַצְמִיחַ מִתּוֹכִי

הֲבָנָה לָאַפְּלָטוֹנִיּוּת הַפּוֹסְט מוֹדֶרְנִית

שֶׁלָּךְ שֶׁבָּהּ כָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בָּעֶלְיוֹנִים

נִמְצָא אֶצְלֵךְ קֹדֶם כָּל בַּתַּחְתּוֹנִים.

הערת המערכת: שירת דוד טוב איננה זקוקה להגדרה ז'אנרולוגית, שכן יש בה מן התפייטות הרוח של ימי הביניים, משירת הסופים הפרסית, משירת החסידות ובינות הז'אנרים הרבים שהוזכרו תמצאו גם כאוטיקה, ארוטיקה והגות, שבנקל תתמכרו להן. שפתו של דוד טוב מכוונת את הקורא לחשיבה אבסטרקטית, נטולת עוגנים גשמיים. גם כאשר מתוארת אהבה, היא נשארת בספירות הגבוהות, או שמשמשת את המשורר כפלפוטרמה לקתרזיס ולהתעלות. כמו מבקש לומר שעל ידי אהבת אישה יכין עצמו לאהבת עליונים, ממש כמו רבי עקיבא שאהבתו הגדולה לרחל, שימשה תשתית לאהבת האל.