גרשון מושקוביץ'| קיא ר' גרונם כסגולה לזיווג
רווק. יליד הממלכה המאוחדת, בנו של רב חרדי ידוע. בוגר ישיבות והאוניברסיטה הפתוחה, בעל בלוג בשם קהילת קודש נימאנדעסלאנד ירושלים דאשכנז, מייסד ומנהל ארגון "תרבות' - חרדים עושים תרבות" מתוך רצון לקדם חיות רוחנית חרדית עכשווית.
כיצד הרבי, ר' גרונם, הקיא על בת ישראל צדקנית ואומללה, ולא נודע האם כיוון שמכוערת היתה או משום עניין אחר.
הרבי, ר' גרונם בן ר' קלמיש הלוי, התארח פעם בשבת קודש במקום פלוני אצל משפחה פלונית. ובמקום ההוא הייתה שם בתולה שרצתה מאוד להתחתן. אולם שום אדם לא חשק בה. והיא כאבן דאין לה הופכין וכחררה דאין מהפך בה ואפילו לא היה אדם גרוש או פוקר-עול שבישראל או גוי שירצה בה אף בחלום הליל. והנערה ניסתה ללבוש מיני מלבושים משונים ופרוצים. ועם כל הנ"ל ההצלחה הייתה אַין, ואף לא אדם אחד בחנה כהרף עין. ותלך ותשאל אצל רעותיה על סגולות למצוא לה זיווג הגון.
שמעה הנערה המכוערת המסכנה שיש סגולה לאפות חלות ובכך תמצא את זיווגה. ותאפה חלות רעות טעם ומכוערות למראה. והחלות היו עגולות עם חור באמצע החלה כמו המאפה הקרוי כעך או בייגעל. ואפילו שלא אפתה חלות מפוארות כמו שעם ישראל נוהג לאפות לכבוד השב"ק, היה הלחם שאפתה שזור אחד בשני, כמו שהנערות קולעות מחלפות ראשיהן.
ויהי לאחר תפילת המעריב, הרבי חזר לבית מארחו יחדיו. ויעש בעל הבית 'קידיש' ארוך מאוד, וכל בני הבית הקשיבו בדממה כאילו שהם היו במעמד הר סיני. ולא היה ברור מפני מה נהגו כך. ואחר הקידיש הם צעקו 'אומ-איין'. והרבי נזף בהם שאין הם בהמות, אלא בני תרבות. ומדוע הם מוציאים את אחד האדם מדעתו?!
ואותה הנערה שאפתה ה'חלעס' רצה בצורה מוזרה כמו השפן וה'קעצאלע'. הייתה מקפצת בשתי רגליה על צידה ולא מהלכת כבן אנוש רגיל ופיקח מן היישוב. ובשתי ידיה באזור בית חלציה היו שתי כִכרות לחם. וממש הייתה נראית מורעבת. ותבא להרבי את החלות כאילו הן זהב וכסף. הושיטה ידיה לאט מאוד ונראתה כמו אותם השוטים שאינם מצטרפים למניין הקרויים בלשון העם קופים. והרבי חישב בראשו דברור שהיא צריכה ישועה גדולה.
הרבי נאלץ לאכול מן החלות הנ"ל כדי לא להעליב בת ישראל הקדושה והטהורה, שכל חפצה הוא רק להזדווג כדי לקיים מצוות שבת יצרה. ולאחר הסעודה ביקשה הנערה ברכה מהרבי. ויברך אותה שבמהרה בימינו תמצא את זיווגה לבחור הראוי לה.
אולם לפתע פתאום פני הרבי נשתנו ומראהו נהפך אדום ומייד לבן. הרבי נראה היה שמשוטט בעולמות העליונים ואולי גם רואה ומדבר עם המלאכים, כמו שהמון העם מדמיינים במוחם הקודח. והרי ידוע שהרבי, ר' גרונם, חוזר שוב ושוב וכן היו אבותיו הרבנים זצ''ל וזי''ע שהם לא חוזים במלאכים ואין הם עוסקים בנסתרות ובהמיסטיקע. אך האמת דהרבי חש שלא בטוב ומעיו חמרמרו ונהפך ליבו בקרבו. ויקיא את כל מה שאכל כגון שהוקא יונה ממעי הדגה וזאת עקב החלות הנ"ל.
הבתולה רעת המראה הייתה ליד הרבי והרבי באונס גמור הקיא עליה כל מה דאכל בסעודת ליל השבת. ופני הנערה חפו והיו מלאות קיא המטפטף כמו נרות החלב בבית הכנסת. וכל בני האדם נשתתקו כמו מתים. וצחק הרבי בקרבו דטוב מאוד שחושבים דהוא הקיא עקב החלה ולא עקב מראה הרע שממש היה בל-תשקצו. (וכאן חשוב להוסיף שמנהג נימאנדעסלאנד לא לתמוך "בריכטיגע פוליטיק" ונכון שאין יופי אמיתי וזה עניין של בניית דעת העולם, עדיין הקב"ה הביא לנו החירות לצחוק על מי שליבנו חפץ.)
הרבי הודיע שצריך לילך ללמוד. וילך לבית הכנסת ויספר המעשה ל'המבקש' שכירכר לידו כדי להרגיש חשוב. ו'המבקש' שמע את הסיפור ויאמר בליבו, לו לא הייתי נשוי הייתי לוקחה לאשה דהרי היא אשה מיוחדת שהרבי מנימאנדסלאנד הקיא עליה ולאו דבר שכיח הוא כלל ועיקר.
ויאמר לאחיו המכוער כמו הבתולה הנ"ל, האם תרצה לשאת את הפלונית לאשה. וישאל האח: מה דעת הרבי הקדוש על זה הזיווג? ויען האח: שהרבי שהה שם בזה השבת וממש מילא את פיו עליה ממש מקרביו.
וחיש במוצאי השב"ק עשו התנאים בין הוריה להורי החתן. וכך סגולת החלה וברכת הרבי, ר' גרונם, שתמצא בחור ראוי לה נתקיימו. ומני אז מנהג העולם למכור חלות בייגעלס כסגולה לזיווג.