בשבח ה'הדסטארט' | ד"ר ניקולא יוזגוף-אורבך
יליד צפת. משורר, מבקר תרבות, חוקר באקדמיה ומרצה לדמוגרפיה ולספרות. מתגורר בתל אביב. פרסם שבעה ספרי שירה ועשרות פרסומים מדעיים בתחומי הגאוגרפיה והדמוגרפיה. יצירותיו ומאמריו נדפסו בכתבי עת וביומונים רבים בארץ ובעולם.
בשבח ה'הדסטארט'
במשך אלפי שנים סופרים ומשוררים, כמו גם אמנים, נגנים ומוסיקאים, נדרשו להצדיק את קיום יצירתם בכך שביקשו להתאימה להעדפתם ולטעמם האישי של שליטים, של בעלי שררה ושל אנשי דת, שלרוב שימשו להם פטרונים. הללו בתמורה לתמיכה ולחסות שהעניקו דרשו מהיוצרים לכבול את יצירותיהם ואת כישוריהם למען האדרת וקידוש שמם, מעמדם, ממלכתם, הישגיהם, תפיסתם הדתית והאידאולוגית וכיו"ב.
בכפוף למסגרת כובלת ודכאנית זו, יוצרים נאלצו לוותר על חירותם האמנותית ועל החופש לעסוק בנושאים שאינם מעניינו הפטרון. בד בבד, עד לפני כ-200 שנה רבים מהיוצרים הוגבלו בנושאים שבהם התאפשר להם לעסוק וחששו לבטא מחשבות, השקפות ותפיסות שאינן 'מקובלות', 'נכונות', ו'ראויות', בשל מגבלות דתיות, חברתיות ואידיאולוגיות, שחריגה מהן היתה עלולה לסכן את מעמדם, פרנסתם ולעיתים גם את חייהם.
עם השתחררות העמים מצורות שלטון מלוכניות, דתיות ודכאניות מכל סוג שהוא ומעבר הכוח לידי המון העם, ובהמשך, בעיקר למן המחצית השנייה של המאה ה-20 ואילך, עם ההכרה במעמדו של הפרט כסובייקט שווה ואוטונומי שלהעדפותיו ולרצונותיו יש חשיבות בעלת ערך מעצם היותו קיים ורוצה, יוצרים ואמנויות החלו לאמץ את הלך הרוח החדש ופרצו את המסגרות והתבניות שנאלצו לפעול במסגרתן.
בעבודותיהם ה'משוחררות' ביטאו היוצרים אמנות בעלת חירות אינדיבידואלית, רעיונית, סגנונית וצורנית, שלא שיקפה רצון או עמדה של שליט או של קבוצת כוח בעלת אינטרסים, אלא מנעד עשיר ומגוון של תחושות ורעיונות: אישיים וקולקטיביים, הרמוניים ומסוכסכים או סותרים, וכולם התאפשרו וזכו ללגיטימציה עממית, לאומית, קולקטיבית הודות לשינוי המשמעותי שחלחל עמוק בתודעה התרבותית של בני המאה ה-20, והוא שמטרת האמנות היא לשרת את העם ואת האמן (ולא נעסוק בחיבור זה בשאלה איזו מן הנאמנויות גוברת: לעם או לעצמך).
ברם, דומה כי שינוי משמעותי זה שהתרחש במאה ה-20 ברוב מדינות העולם המערבי, אמנם אפשר ליוצרים חופש לעסוק במנעד רחב, מגוון ועשיר של נושאים, כולל בנושאים פרובוקטיביים, שנויים, אזוטריים, אלימים, חתרניים, מיניים ואחרים, אך הללו כדי לממן את אמנותם נדרשו לקבל תקציבים ותמיכות, ואלו כבר הותנו בהעדפות פוליטיות, אידאולוגיות, בהעדפות ז'אנרולוגיות, בקשרים אישיים ובמכלול שיקולים ואינטרסים, שהעמידו בפני האמנות והיוצר דילמה דיכוטומית מוכרת ונושנה: להיכנע ולהתאים את האמנות למען הגוף המתקצב והתומך, או להתעקש על החירות האמנותית, ולהפיצה במסגרת האמצעים המוגבלים שיועמדו לרשות האמן שבחר לא להתאים את תפיסותיו ורעיונותיו לגופים מתקצבים ותומכים.
המאה ה-21 הביאה עימה, כך נראה, פתרון מקוון גם לדילמה מייסרת זו שמנעה והגבילה יוצרים רבים, שלא היו מוכנים להתפשר על האמת שלהם, מלפרסם את יצירותיהם ברבים. ביסודו של הפתרון המקוון וחדשני לדילמה האמנותית, שעדיין יוצרים רבים ניצבים בפניה גם בימים אלה, עומד הגיון בסיסי: העם מממן את אמנותו, בהתאם ליכולותיו, לתחומי העניין שלו ולהעדפותיו.
במקום להזדקק ולהישען על תמיכות וקרנות של גופים פוליטיים, אידאולוגיים, ממלכתיים, ועל חסדי מוסדות ועמותות בעלי אינטרס כזה או אחר, החלו לצוץ ברחבי העולם בשנים האחרונות, פלטפורמות מקוונות למימון פרויקטים ומיזמים יצירתיים על ידי ההמונים (העם!). פלטפורמות אלו מאפשרות בחינם ליוצר/ת להציג באופן מקוון בפני המון העם את הפרויקט או המיזם שבכוונתם/ן להוציא אל הפועל, ואנשים מכל רחבי הארץ (והעולם) שמגלים עניין במיזם או בפרויקט יכולים לתרום, בהתאם ליכולתם הכלכלית, כדי לקדם את האמנות שהם אוהבים ומתחברים אליה, וכך הם גם שותפים מלאים לעשייה וליצירה עכשווית.
בפלטפורמה זו, שהיא גם נקייה ונכונה מבחינה מוסרית, ונייטרלית מהשפעות אידאולוגיות ומשאר אינטרסים מקולקלים, האמן ויצירותיו אינם מושפעים מהעדפות ההמון או מדעותיו בעניינים שונים, וההמון תומך באמן רק במידה והוא מוצא את המיזם או הפרויקט ראויים ומסקרנים בעיניו. בדרך סימביוטית זו, לאמן מתאפשר להוציא אל הפועל את היצירה, ולתומכים מתאפשר לעצב את תרבותם בהתאם לתחומי העניין וההעדפות שלהם.
בשנת 2011 הוקמה בישראל פלטפורמת מימון פרויקטים ומיזמים בתחום האמנות והתרבות שנשענת על תמיכת ההמונים, שנקראת 'Headstart'. פלטפורמה זו היא המיזם המקוון הראשון והגדול בישראל למימון ההמונים. באתר האינטרנט שדרכו מגויס הכסף על ידי ההמונים למימון הפרויקטים השונים כבר הושלמו למעלה מ-3,000 פרויקטים בהיקף של 150,000,000 ₪ בעזרת למעלה מ-700,000 תומכים. נתונים מרשימים אלה מעידים על כוחו של העם כגוף תומך נטול אינטרסים שבכוחו לא רק לייצר תרבות אלא גם להשפיע על עיצוב זהותה ודמותה, וכל זאת באופן שמאפשר לכלל הזרמים, הדעות והסגנונות להתממש, בלא שישנה העדפה גלויה או סמויה ליוצר מסוים או לסוג אמנות כזה או אחר.
אחד מהיתרונות הבולטים ב'הדסטארט' הוא שגיוס הכסף למימון הפרויקטים איננו תרומה של העם לאמן אלא תמיכה בו, ובעבור כל סכום שמועבר למימון המיזם או הפרויקט האמן מציע תמורה כלשהי (ספר, טיפול, סדנה, הדרכה, שיעור, ציור וכו') שמבטיחה שהתהליך לא ימאיס את עצמו על העם וייתפס כזירה טפילית, שמבקשת לקבל בלא שהיא נותנת תמורה. בנוסף גם האמן אינו מוצג כקבצן נדבות המבקש תרומות באופן מקוון, אלא כאמן מכובד המבקש את תמיכת העם במיזמים שלו ובתמורה לתמיכה זו הוא מציע לתומכים ממרכולתו האמנותית (ציור, ספר, הרצאה, דיסק וכיו"ב).
בתחום הספרות בישראל זוכות הפלטפורמות לגיוס ההמונים למען מיזמים אמנותיים ותרבותיים, ובהן ה'הדסטארט', להצלחה בלתי רגילה, שמעידה על הרלוונטיות שיש כיום לספרות בחיי העם ועל הקשר הטוב והאישי שנוצר בין העם ליוצריו עם התרחבותה של התופעה והפיכתה לגורם מכונן תרבות. יש ואפשר שקשר טוב זה בין העם לספרותו וליוצריו הוא תולדה של השימוש ההולך וגובר בפלטפורמה לגיוס ההמונים, שלראשונה מזה אלפי שנים מעבירה את הכוח לידי העם והיוצרים.
דוגמה מוצלחת למיזם ספרותי, אחד מני רבים, שעלה לאחרונה ב'הדסטארט' הוא המיזם של, חברתי, המשוררת גלי רביץ, שביקשה לפני שבוע את תמיכת ההמון בגיוס 28,500 ₪ לצורך הפקת ספר שיריה השני 'רכוסים' וכבר השיגה 86% מהסכום המבוקש. הישג יוצא דופן זה הוא עדות לנכונות של ההמון (במקרה הנ"ל 202 תומכים) לקחת חלק אקטיבי ביצירה הישראלית, להשפיע על דמותה ולסייע לה לצאת אל הפועל. אפשר בהחלט שעד שמאמר זה יראה אור המיזם של גלי רביץ ישלים את הסכום היעד, ובמידה ולא עדיין יוותרו לה 26 ימים במסגרת ה'הדסטארט' שפתחה להשלים את הסכום המבוקש. היה והסכום לא גויס במלואו, הכסף חוזר לתומכים, כלי שנועד להבטיח שלא ייעשה שימוש לרעה בכסף ו/או בטוב ליבם של התומכים ובה באותה עת נועד לדרבן את ההמון לסייע בגיוס הכסף למען הצלחת הפרויקטים השונים.
לתמיכה בפרויקט הפקת הספר 'רכוסים' של המשוררת גלי רביץ וממנו בפרויקטים ובמיזמים נוספים בתחום האמנות, הספרות והמוסיקה שמוצעים ב'הדסטארט' היכנסו לקישור שלפניכם: