אמנה עריאן(טור פואטוביוגרפי) | דיו של רגשות

עודכן ב: פבר 12

משוררת בת 22. מורה בהתהוות במכללת אורנים . בוגרת החוגים לספרות, אמנות ומוסיקה. מתגוררת ביישוב בענה שבגליל. פרסמה עשרות שירים בכתבי עת וביומונים מודפסים וברשת.






דיו של רגשות



זיכרונות רבים שחוויתי בעבר אבדו לי. זיכרונות מתקופת התבגרותי, כשהרגשתי שהחיים ארוכים, והשעות לא נעצרות. זכור לי היטב שנהגתי לשאול את הסובבים אותי ואת עצמי 'מתי יגמר הלילה?' 'מתי תזרח השמש ויפציע יום חדש?'. ייתכן ששאלתי זאת  מחשש שהימים חיש יחלפו ולא אחוש אותם כפי שהתכוונתי.


יום שישי האחרון הרגיש לי רחוק. כאילו הוא נמצא מאחורי גבעות רחוקות, שאנשים לא שמעו עליהן ולא ידעו את שמן! מיהרתי כתמיד בלא שזכיתי לטעום טעמן המתוק של המנוחה והסבלנות. נזכרתי בימים ההם, בתחנת הרכבת העמוסה באנשים, ברעש השולט בגאון בכבישים. ימים שלא נותר מהם דבר מלבד כוכבים דלוקים ורצף אכזבות מעייף. בעבר ראיתי את החיים מנקודת מבט הפוכה. הכול היה נדמה לי ארוך ומשעמם. ואילו היום, חיי לא מספקים.


השנים לא מחכות לי כדי לקלוע את חץ קיומי ותכליתי היישר במטרה. הן צרות על חלומותיי, וממהרות בנגינתן החולפת. באותו ליל שישי לא הצלחתי לישון, וכבר אינני זוכרת מתי נרדמתי וכיצד, אך לעולם אשכח את החלום שחלמתי.

פקחתי את עיניי וטיפת אור נתלתה בשמיים מעלי. ולמרות שהופיעה טיפת האור מעלי, החושך השתלט סביב בדממה מוחלטת בלא מאמץ ובלא כל מאבק מצידי. הרגשתי שמתקיימת שיחה ביני לבין אלוהי. האמת שפחדתי מאוד. בלעתי את דמעותיי פנימה וטעמתי את מליחותן. אמרתי בשלווה "סליחה!, סלח לי מלך מלכי העולם. פשוט תודה על הכול! למרות שאני לא כה קרובה אליך בימים האלה". בתום השיחה, גליתי שאלוהי רחום ורחמנותו היא טיפה אחת מים הרחמנות המתואר בכינויים שלו. כמה רב ההבדל בין התקרבות לבין התרחקות. הבטחתי לעצמי שהכול ישתנה, וכוונתי היא לשגרת חיי. הבטחתי לאלוהי שאוכל להסתדר בחיי ואתקרב אליו מדי יום. לא אכנע לנסיונות השטן לכבוש את ליבי, ואלחם בו למען תשתפר שגרת חיי לטובה. בטוחני שזו הדרך הנכונה, וכדי לקבל את נפשי חפצה, עליי לעבוד קשה ממעמקי לבי , להעמיק באהבתי לאלוהים ולקשור את עצמי בו.

אני יודעת שכל מה כתבתי קודם לא כתבתי ממבט פסימי, אלא זה רגש אמיתי שנבחנתי בו כל יום. אני רואה שהשנים נחטפו ונגנבו ממני בלא שישובו. ואולי בכלל החיים באים לחלק מהאנשים באיחור? אני לא מספיק חזקה כדי לחרוג מגבולות הזמן ואינני יודעת מתי שוב יהל עליי אור זיוו של אלוהים. אך אולי בהתגלות הזאת יש משום אזהרה, שאינני צריכה לעכב את התכניות שהתכוונתי להגשים בחיי. אני עדיין מאמינה שיש לי זמן רב להגיע, לכתוב, לומר ואולי לאהוב מחדש. כך או אחרת, החיים אינם בשליטתי ולא יענו לבקשתי מתי והיכן שאני רוצה !

19 צפיות

הֵרָשְׁמוּ לִרְשִׁימַת הַתְּפוּצָה לְקַבָּלַת עִדְכּוּנִים

ועדת מומחים מקצועית

אודליה יהודין

מדיחה דגש

שושנה ויג

דמטרי גישפלינג צ'רנוב

עדינה בן חנן 

סאוסן מוסא - עורכת ספרות ערבית

חגית בת אליעזר

אמנה עריאן

מועצה אקדמית

ד"ר ניקולא יוזגוף אורבך 

ד"ר רתם לוז

ד"ר אנטון ברקובסקי

פרופ' אסיקה מרקס

ד"ר מרגו סטרומזה-אוזן

ד"ר שחר מרנין דיסטלפלד

פרופ' רוג'ר קפלן

ד"ר נורית צדרבוים

וויקסר בניית אתרי וויקס מתקדמים