איתן קלינסקי| נתן זך שלי

יליד שנת 1937. מורה לתנ"ך בגימלאות. ניהל את הסמינר למורים בצפת (1982-4). עבד לצד אריה לובה אליאב בקהילה החינוכית ניצנה (1991-1994). בשנים 2000-1994, עבד עם רעייתו בבתי ספר ישראליים של משרד החינוך ברוסיה, וניהל בתי הספר יהודיים בסנט פטרבורג, במינסק ובסמארה. במהלך השנים פרסם שירים במוסף הספרותי של עיתון "דבר" ו"על המשמר" והוציא לאור מספר ספרי שירה. ספרו הראשון - "מורה ללשון עברית מובסת" בעריכת נתן יונתן בהוצאת ספריית הפועלים. האחרון – "אברהם ואברהים" בהוצאת עיתון 77.


נתן זך שלי

רעיתי ואני נוצרים כבר עשרים ושמונה שנים את הערב, שגלש לשעות הלילה המאוחרות, כשאירחנו את המשורר נתן זך בכפר הנוער ניצנה בו עבדנו. פרופסור לספרות ממרום קתדרה אקדמית הצליח לרדת ולרתק בני נוער, מארצות חבר העמים ומאתיופיה, שפסעו צעדים ראשונים במשעולי השפה העברית. במרכז השיחה היה השיר "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׁדֶה".


בן שמונים ותשע הלך מאתנו המשורר, הסופר, העורך, הפזמונאי, המתרגם, הפובליצסט, איש האקדמיה נתן זך, אחד המנסחים הגדולים של הזהות הישראלית בשירה העברית מאז שנות החמישים, מי שהותיר אחריו עשרים ושלושה ספרים, שהפכו לקנונים וגם עשרות שירים שהולחנו והפכו לפס הקול שלנו. אותי כבש ומסעיר השיר – "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׁדֶה".


נתן זך קרא בספר "דברים" את הפסוק הפותח את פרק כ': "כִּי תֵּצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אוֹיְבֶךָ...". המשכו של הפרק אפוף אווירה מלחמתית עמוסה בדקדקנות של דיני מלחמה מדממים, פרק המדגיש את המילה "אוֹיְבֶךָ" ואת המשפט "לֹֹא תִּירָא מֵהֶם" כדי לעודד לוחמים. מאווירת הפרק המדמם בפירוט המדוקדק של צווי מלחמה דלה המשורר נתן זך את המלים "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׁדֶה", כשהוא מעלה את קוראי שירו לסְפֵרות שמימיות אנושיות אוניברסאליות ספוגות כמיהה לחיים ומנערות מעצמן את חשכת אימת המלחמה.


פרק כ' בספר "דברים" פרנס במרוצת הדורות ברוחב לב הגיגים ספרותיים משיחיים ושירה לאומנית לוחמנית, לצערי, גם היום. נתן זך הוא המשורר היחידי, שדווקא מפרק כ' בספר "דברים", הרווי אלימות מלחמתית ובהגיגים לאומניים, הצליח להעביר את הקורא לעולם רווי אווירת שלום, כשנטל מתוכו את המילים "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׁדֶה".


אני חש חובה להודות לנתן זך על כך שהצליח מטקסט מקראי מדמם בלהבות ההרג בשדות הקרב להעניק לנו משב שירי אנושי של רעות ושלום בשיר "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׁדֶה". כשנתן זך קרא את פרק כ' בספר "דברים" הוא נעצר בפסוק י"ט: "כִּי תָּצוּד אֶל-עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׁה, לֹא-תַּשְׁחִית אֶת-עֵצָהּ לִנְדוֹחַ עָלָיו גַּרְזֶן, כִּי מִמֶּנּוּ תֹּאכַל וְאוֹתוֹ לֹא תִּכְרוֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׁדֶה לָבוֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר."


אי אפשר שלא להתפעם מהעובדה שמטקס רווי אווירת מלחמה, הנפתח ב"כִּי תֵּצֵא לַמִִּלְחָמָה עַל אוֹיְבֶךָ" קיבלנו שורות מרטיטות של השיר "כִֹי הָאָדָם עֵץ הַשָּׁדֶה/ כְּמוֹ הָאָדָם גָּם הָעֵץ צוֹמֵחַ/ כְּמוֹ הָעֵץ הָאָדָם נִגְדַּע/ וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ/ אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהֱיֵה / כְּמו עֵץ הַשָּׁדֶה/ כִּי אָדָם עֵץ הַשָּׁדֶה/ כְּמוֹ הָעֵץ הוּא שׁוֹאֵף לְמַעֲלָה/ כְּמוֹ הָאָדָם הוּא נִשְׁרַף בָּאֵש...."

את כל שירי המשורר, שכתב את השיר "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׁדֶה", דרש סגן שר החינוך, צבי הנדל, ביולי 2002 משרת החינוך, לימור ליבנת, להוציא מתוכנית הלימודים, כי שלל את פעילותו של נתן זך בוועד היוצרים יהודי-ערבי יחד עם הסופר אמיל חביבי ועל הצטרפותו לעתירת תנועת "יש גבול", הקוראת לחקור הטלת טון של פצצות על אזרחים פלשתינים בעזה בפעולה של סיקול ממוקד, שגבתה חיי אזרחים רבים. על פרץ ההתלהמות של צבי הנדל חזרה בשנת 2010 חברת הכנסת מירי רגב בבוטות לשונית גסת רוח בדורשה משר החינוך גדעון סער להחרים משורר, שלדבריה הוא "אויב ישראל איש חד"ש. ילדי ישראל לא צריכים ללמוד משירי משורר אנטי ציוני, שמחנך לערכים, שמטרתם פגיעה בחוסן הביטחוני של ישראל." ההתלהמות שלוחת הרסן של מירי רגב היתה תגובה להבעת נכונותו של נתן זך לשוט לעזה ולחלק שירים, שכידוע תורגמו לשפות רבות וביניהן לערבית.


צמד המילים "עֵץ הַשָּׁדֶה" מזדקר כהמנון המחאה נגד כל המלחמות המיותרות: "אָהַבְתִּי וְגָם שָׁנֵאתִי... קָבְרוּ אוֹתִי בְּחֶלְקָה שֶׁל עָפָר, וּמַר לִי בַּפֶּה/ כְּמוֹ עֵץ הַשָּׁדֶה.... ".


נתן זך, חתן פרס ישראל, מי שעמד בראש המרד הגדול בשנות החמישים במטרה לקעקע את יפי הבלורית ושירת חצר אלתרמנית, לא נרתע להתריס נגד הכיבוש המשחית ערכים מוסריים בחברה הישראלית. ביטוי לכך ניתן לראות בפנייה לבג"ץ ב-2002 , ובהבהרתו לציבור קוראי השירה: "אני רואה בהוראה לטייסים להוריד פצצה של טון בעזה כדי להרוג בן אדם אחד פקודה בלתי חוקית, לכן אני מצטרף לעתירה של תנועת "יש גבול" לבג"ץ בדרישה לוועדת חקירה" . למרבה הצער, בג"ץ דחה את העתירה.


המשורר נתן זך לא נרתע ולא חשש להצטרף למאבקם של אלו, שהממסד ביקש לנדותם. זה היה המשך טבעי לאי רתיעתו ממסד שירי והתרסתו בהגמוניה של נתן אלתרמן. נתן זך לא חשש להביע דעתו ששירת האורים והתומים בשירה העברית בשנות החמישים מבוססת על סימטריה חד גונית של בתים שקולים ומדודים ועל משקל מכאני נטול חיים, שכל כולו מלאכותיות מהוקצעת ועקרה ולשונה צורם בארכאיות. הגם ששירת נתן אלתרמן היתה לו אתגר מסעיר ומכשיף בקסמיו, אבל גם מבצר שיש להימלט ממנו לחיים עצמאיים , וההימלטות היתה לא רק במישור השירי אלא גם במישוריות הפוליטית.


(*) (*) (*)


בשנת 2002, רעייתי ואני, כבר מורים גמלאים, עלינו לירושלים להפגין מול משרד החינוך נגד הניסיון של סגן שר החינוך להוציא את שירי נתן זך מתכנית הלימודים, כשאנחנו נושאים שלט, בו כתובות מילות השיר "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׁדֶה". זו היתה הבעת התודה שלנו לערב החוויתי, שהוא העניק לתלמידינו בכפר הנוער ניצנה.


איתן קלינסקי


(אישית כואב לי להיפרד ממשורר, שאת שנותיו האחרונות עבר בבידוד כלוא בדמנציה בין כתלי בית אבות ברמת גן.)

הֵרָשְׁמוּ לִרְשִׁימַת הַתְּפוּצָה לְקַבָּלַת עִדְכּוּנִים

ועדת מומחים מקצועית

אודליה יהודין

מדיחה דגש

שושנה ויג

דמטרי גישפלינג צ'רנוב

עדינה בן חנן 

סאוסן מוסא - עורכת ספרות ערבית

חגית בת אליעזר

אמנה עריאן

מועצה אקדמית

ד"ר ניקולא יוזגוף אורבך 

ד"ר רתם לוז

ד"ר אנטון ברקובסקי

פרופ' אסיקה מרקס

ד"ר מרגו סטרומזה-אוזן

ד"ר שחר מרנין דיסטלפלד

פרופ' רוג'ר קפלן

ד"ר נורית צדרבוים

וויקסר בניית אתרי וויקס מתקדמים