איתן קלינסקי| זיעה שחורה

יליד שנת 1937. מורה לתנ"ך בגימלאות. ניהל את הסמינר למורים בצפת (1982-4). עבד לצד אריה לובה אליאב בקהילה החינוכית ניצנה (1991-1994). בשנים 2000-1994, עבד עם רעייתו בבתי ספר ישראליים של משרד החינוך ברוסיה, וניהל בתי הספר יהודיים בסנט פטרבורג, במינסק ובסמארה. במהלך השנים פרסם שירים במוסף הספרותי של עיתון "דבר" ו"על המשמר" והוציא לאור מספר ספרי שירה. ספרו הראשון - "מורה ללשון עברית מובסת" בעריכת נתן יונתן בהוצאת ספריית הפועלים. האחרון – "אברהם ואברהים" בהוצאת עיתון 77.



זֵעָה שְׁחוֹרָה

יַלְדוּתֵינוּ וּנְעוּרֵינוּ שָׁרוּ בְּלַהַט:

"נַלְבִּישֵׁךְ שַַׂלְמַת בֶּטוֹן וָמֶלֶט

וְנִפְרוֹשׁ לָךְ מַרְבַדֵּי גַּנִּים"

מֵהַשִּירִים שֶׁשָּׁרִים יְלָדֵינוּ הַיּוֹם מָחַקְנוּ לָהֶם תְּמוּנָה כּוֹאֶבֶת –

עוֹבְדֵי קַבְּלָן מִסִּין וּמִבּוּלְגָרְיָה, מִּתָאיְלָנְד וּמֵרוֹמָנְיָּה

שֶׁבְּגַרְמֵיהֶם – הַמַּלְבִּישִׁים אֶת יִשְׁרָאֵל בְּשַׂלְמוֹת בֶּטוֹן וָמֶלֶט –

סוֹחֲרִים סוֹחֲרֵי אָדָם

סוֹחֲרוֹת חֶבְרוֹת קַבְּלָן.

הִצְלַחְנוּ לְהַסְתִּיר מִילָדֵינוּ

סוֹחֲרֵי אָדָם בּוֹדְקִים גַרְמֵי עוֹבְדֵי קַבְּלָן מֵרַחֲבֵי תֵּבֵל

אֲבָל לֹא נַצְלִיחַ לְהַסְתִּיר

הַסּוֹעֲדִים קְשִׁישֵינוּ בַּעֲרוֹב יְמֵיהֶם

הַפּוֹרְשִׁים לָנוּ בְּיִשְׁרָאֵל מַרְבַדֵּי גַּנִּים

הַקּוֹטְפִים לָנוּ תַּפּוּחַ

הָאוֹרִים לָנוּ תְּאֵנָה

הַמּוֹסְקִים לָנוּ זַיִת

הַגּוֹדְדִים לָנוּ תָּמָר.

בְּפַרְדְסֵי הַשָּׁרוֹן

נוֹטֶפֶת זֵעָה שְׁחוֹֹרָה

זוֹלָה וּנְקִיָּה

מִקַּלְקִילְיָה וּמִתֻּל–כָּרֶם

כִּשְׂעִירִים עֲלֵי עֵשֶׁב

שֶׁצָּבְאוּ עַל מַחֲסוֹם אֱיָל

כָּל אַשְׁמוֹרֶת הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הַלַּיִל

עַד שֶׁהִגִּיחוּ עִם כּוֹכַב הַשָּׁחָר

לְרַחֲבַת סוֹחֲרֵי גְּרָמִים פָּלֶשְׁתִּינִים

שֶׁאָסְפָה אוֹתָם לִשְׁדוֹת הַתּוּת וּלְפַרְדְּסֵי הֶהָדָר

תְּמוּרַת שְׁלוֹשִׁים שְׁקָלִים חֲדָשִׁים לִשְׁעַת עֲבוֹדָה.

בְּפִגּוּמֵי תֵּל–אָבִיב

מַגִּירִים זֵעָה שְׁחוֹרָה

זוֹלָה וּנְקִיָּה

מֵחֶבְרוֹן וּמִגִּ'ינִין

כַּאֲפִיקֵי נְחוֹשֶת לַמַּסָּד

וּכִמְטִילֵי בַּרְזֶל לַגַּג

לְהַלְבִּישׁ בְּשַׂלְמַת בֶּטוֹן וָמֶלֶט אֶרֶץ בְּזֵעָה שְׁחוֹרָה

הַנּוֹטֶפֶת שְׁלוֹשִׁים שְׁקָלִים חֲדָשִׁים לְשָׁעָה.

הֲלַנֶּצַח

הַתַּפּוּחַ בַּשָּׁרוֹן

יָשִׁים אַגְמוֹן

בְּאַף קַלְקִילְיָה

וְיִקּוֹב חוֹחַ

בְּלֶחִי תֻּל–כָּרֶם.

הֲלַנֶּצַח

פִּגּוּמי בִּנְיָן בְּתֵל אָבִיב

פַּרְדֵּסִים וּשְׁדוֹת תּוּת בַּשָּׁרוֹן

יַבְרִישׁוּ אֶת עוֹרָהּ שֶׁל חֶבְרוֹן

וְיִשְׁטְפוּ בַּעֲבוֹדָה זוֹלָה

אֶת רֹאשָׁהּ שֶׁל חֲוָורָה.

הֲלַנֶּצַח נִמְחַק אֶת פָּרָשַׁת "קְדוֹשִׁים" מִלִּבֵּנוּ –

"כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר

הַגָּר אִתְכֶם

וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ

כִּי גֵּרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם"(*)


(*) ספר "ויקרא", פרק י"ט, פסוק ל"ד

106 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול