איתן קלינסקי| הקוץ והדרדר של פלשתין

יליד שנת 1937. מורה לתנ"ך בגימלאות. ניהל את הסמינר למורים בצפת (1982-4). עבד לצד אריה לובה אליאב בקהילה החינוכית ניצנה (1991-1994). בשנים 2000-1994, עבד עם רעייתו בבתי ספר ישראליים של משרד החינוך ברוסיה, וניהל בתי הספר יהודיים בסנט פטרבורג, במינסק ובסמארה. במהלך השנים פרסם שירים במוסף הספרותי של עיתון "דבר" ו"על המשמר" והוציא לאור מספר ספרי שירה. ספרו הראשון - "מורה ללשון עברית מובסת" בעריכת נתן יונתן בהוצאת ספריית הפועלים. האחרון – "אברהם ואברהים" בהוצאת עיתון 77.

הַקּוֹץ וְהַדַּרְדַּר שֶׁל פָּלֶשְׁתִּין

מכרוניקה קצרה בשולי חינמון, שנפל לידי במוקד המחאה ביום שַׁבָּת בכיכר קוגל בכניסה לחולן, אני קורא את הידיעה: "הלילה נתפסו שוהים בלתי חוקיים מהשטחים במצוד בעליית גג של בית נטוש באזור התעשייה בחולון". עורך העיתון מצטט מדברי קצין המשטרה – "מדובר בצעירים פלשתינאים, העובדים בעבודות בנין, חלקם עבד כאן בעבר במסעדות בשטיפת כלים ונראה שהם הם כיום עובדים בבניין ובשיפוצים". היתה זו כרוניקה קצרה על חוטבי העצים ושואבי המים, שמגירים זעה על פיגומי הבניין ואת לילותיהם מעבירים בכוכים ופחד ממפגש עם משטרת ישראל.

דְּמָמָה לוֹהֶבֶת שׁוֹרֶקֶת הַלַּיְלָה

בַּעֲלִיַּת הַגַּג הָאוֹסֶפֶת אֶת מֻסְטָפָה וּמוּחָמָד, שהמירוּ

שְׁתֵּים עֶשְׁרֵה שְׁעוֹת מֵרוּק כֵּלִּים בְּמִסְעָדָה בְּפִגּוּמֵי בִּנְיָן

לְהַנִּיחַ גֶּרֶם מְיֻזָּע להַחְלִיף כֹּחַ לִקְרָאת צָהֳרֵי הַמָּחָר.

דְּמָמָה לוֹהֶבֶת שׁוֹרֶקֶת הַלַּיְלָה

בַּעֲלִיַת הַגַּג בְּאֵזוֹר תַּעֲשִׁיָּה יָשֵׁן

מִשְׁכַּן חוֹטְבֵי עֵצִים וְשׁוֹאֲבֵי מַיִם

מִישֶׁהוּ בָּאַלָּתוֹ וּבְאֶגְרוֹפָיו

מְנַכֵּשׁ וּמְעַדֵּר בָּה הַלַּיְלָה

אֶת הַקּוֹץ וְהַדַּרְדָּר שֶל פָּלֶשְׂתִּין.

מִישֶׁהוּ בְּמַדֵּי מִשְׁטָרָה

שׁוֹלֵחַ יַד מְאַגְרֶפֶת

מְנַכֵּשׁ וּמְעַדֵּר בָּה הַלַּיְלָה

קוֹץ וְדַרְדַּר שֶל פָּלֶשְׂתִּין

שֶׁלא יַכּוּ שׁרֶשׁ בַּעֲלִיַּת הַגַּג

שֶׁתֵּאנָתָהּ לא תַּחֲנוֹט פַּגֶּיהָ

שֶׁסְּמָדַר גַּפְנָהּ לא יִתֵּן רֵיחַ

שֶׁנִּצָּנָהּ לֹא יֵרָאֶה בָּאָרֶץ.