אורית סרן ־ בורנשטיין | אתה ישן וליבי ער

גדלה באשדוד . מחוברת לים. מחנכת ואוהבת תינוקות. מנחת הורים. חולמת מילדות. כותבת רגשות מאז וכמעט תמיד. אם לשלוש בנות שהן השראה. מעלה שיריה ברשת כשנתיים.

אַתָּה יָשֵׁן וְלִבִּי עֵר

אֲנַחְנוּ צָפִים.

טְבוּלִים בְּמֶרְחָב אַחֵר.

פְּעִימַת נְשִׁימָה הִנְּךָ

בְּמֶרְחַק נְשִׁיקָה.

כְּשֶׁעֵינֶיךָ נֶעֱצָמוֹת, נִכְנָעוֹת.

אַתָּה מַבְטִיחַ לְעַצְמְךָ,

שֶׁאֶהְיֶה הַחֲלוֹמוֹת,

שֶׁלֹּא תִּשְׁכַּח בַּבֹּקֶר.

מְאַפֶּקֶת הָאֵשׁ שֶׁבִּי.

רוֹצָה לְהָעִיר אוֹתְךָ.

לִפְרֹט בְּךָ שְׁנִיּוֹת,

שֶׁמָּלְאוּ מֵאָז נִרְדַּמְתָּ.

בַּחֲלוֹמִי, אֲנַחְנוּ

נוֹשְׁמִים יַחַד, לְאַט וְאָרֹךְ.

הַמַּצָּעִים הַחַמִּים

מְעַלְּסִים שִׁירֵי אַהֲבָה.

דַּקּוֹת שִׁכָּרוֹן, מַשְׁכִּיחוֹת,

חוֹמוֹת שֶׁבָּנִיתָ. שׁוֹאֲלוֹת,

הֲתִרְצֶה שֶׁהָאַהֲבָה

תִּבְנֶה בָּנוּ בַּיִת?

כָּל לַיְלָה מְבַקֶּשֶׁת

מֵאלֹהֵי הַחוֹמוֹת.

שֶׁתְּמוֹטֵט אֶת כֻּלָּן

כְּשֶׁתָּשׁוּב הַבַּיְתָה.