אוולין כץ | בין איינשטיין למדע בשירה ובציור

נולדה בשנת 1941 בתוניסיה. אמא לשניים וסבתא לארבעה. משוררת, מתרגמת ואמנית. עלתה לישראל בגיל 14 במסגרת "עליית הנוער". למדה בבית הספר החקלאי "מקווה ישראל". בגיל 17 למדה לימודי אחיות מוסמכות בבית החולים "קפלן" ועבדה כאחות בכירה בתחנה לבריאות המשפחה וכאחות נפרולוגית בביה"ח "וולפסון" בחולון. פרסמה שני ספרי שירה וספר תרגומים. יצירותיה הופיעו בכתבי עת מודפסים ומקוונים רבים בארץ ובעולם. ציוריה הוצגו בתערוכות בארץ ובעולם. בשנת 2018 זכתה באות יקירת העיר חולון.






תּוֹרַת הַיַּחֲסוּת הַפְּרָטִית שֶׁלִּי


יֵשׁ לְחַשֵּׁב אֶת הַזְּמַן בְּצוּרָה אַחֶרֶת

קָרָאתִי הַיּוֹם.

תּוֹרָתוֹ שֶׁל אַיְנְשְׁטֵין טֶרֶם קוֹרֶסֶת

אוּלַי מִתְיַשֶּׁנֶת

אוֹמְרִים מַדְעָנִים.

הִתְגַּלָּה חֶלְקִיק "נוֹיטְרִינוֹ" שֶׁעָבַר אֶת מְהִירוּת הָאוֹר.

הַזְּמַן פָּסַק מֵהִלּוּכוֹ עַל קַו לִינֵיאָרִי

קָבוּעַ מֵרֵאשִׁית הַמַּפָּץ.

יֵשׁ לְגַלּוֹת אֶת רְכִיבָיו בְּדַרְכּוֹ עַל פְּנֵי מַסְלוּלֵי

גָּלַקְסְיוֹת וּשְׁמָשׁוֹת רְחוֹקוֹת.

בְּחִשּׁוּבֵי טִבְעוֹ וּמְהִירוּתוֹ שֶׁל הַזְּמַן

יֵשׁ לְהוֹסִיף גַּם אֶת מֵמַד מֹחוֹ שֶׁל הָאָדָם וּמַהֲלָכָיו

נֵר דּוֹלֵק מְשַׁנֶּה מַבָּטוֹ שֶׁל דְּיוֹקָן וּפֶסֶל

בֵּין כָּתְלֵי אַרְמוֹנוֹת חֲשׁוּכִים.

אֵיךְ אֵדַע וְאָבִין זֹאת?

מַהֲלַךְ זְמַנֵּי וּמַסְלוּלֵי דַּרְכּוֹ

לֹא יָדַעְתִּי כְּלָל.

מְאֻחָר יוֹתֵר הִסְתַּבֵּר שֶׁתֵּאוֹרְיַת אַיְנְשְׁטֵין תְּקֵפָה וְקַיֶּמֶת.


אוולין כץ| פורטרט אלברט איינשטיין , נובמבר 1987





מַחְזוֹרֵי אוֹר וְחַיִּים

חֹרִים שְׁחֹרִים נִמְלָטִים

בִּמְהִירוּת גְּבוֹהָה יוֹתֵר מִזּוֹ שֶׁל הָאוֹר.

קְרִיסָה לְתוֹךְ עַצְמוֹ שֶׁל גֶּרֶם שָׁמַיִם בְּמַחְזוֹר קִיּוּמוֹ,

אוּלַי גְּוִיַּתוֹ וְקִבְרוֹ הַנּוֹדֵד בְּמֶרְחֲבֵי הַחַלָּל.

בְּמַעֲמַקֵּי הַחֹר אוֹר עָצוּם אָדֹם וּמְסַנְוֵר.

וּבַיְקוּם הַפְּרָטִי שֶׁלִי

בּוּעָה אַחַת נְטוּלַת מֵמַד וּמָקוֹם קָבוּעַ

נִקְלְעָה בֵּין הַקְּטָבִים

חֲבוּיָה בְּצִלָּם שֶׁל צְבָעִים לוֹהֲטִים.

כֹּל כֻּלָּהּ שֶׁלִי,

לְתוֹכָהּ צָנַחְתִי בְכוֹחַ הַכְּבִידָה.

עָטַפְתִיהָּ בִּשְׂפַתַי וּבְמִלִּים

שָׁמַרְתִי עַלֶיהָ בַּלֵּיְלוֹת,

גַּם בַּיָּמִים שָׁמַרְתִי

שֶׁלֹּא תִּקְרוֹס תַּחְתֶּיהָ.



אוולין כץ| פורטרט אלברט איינשטיין ,אוגוסט 1986




הַתְּנוּעָה בַּטֶּבַע לִפְנֵי הִוָּצְרוּת הַחַיִּים

הַרַקְלִיט כָּתַב "הָעוֹלָם הִנּוֹ אֶחָד. הוּא לֹא נוֹצָר עַל יְדֵי הָאֱלֹהִים וְלֹא עַל יְדֵי הָאָדָם.

הוּא הָיָה וְהוּא יִהְיֶה לְנַצֵּחַ לֶהָבָה חַיָּה בְּצוּרָה מְתַמֶּדֶת שֶׁמִּתְלַקַּחַת וְכָבָה עַל פִּי חֻקִּים קְבוּעִים.

בַּמֵּאָה הַ 19 הוּכַח שֶׁהַטֶּבַע נָע בַּתְּנוּעָה תְּנוּעָה מַתְמֶדֶת וְנִצְחִית שֶׁל שֵׁפֶל וְגֵהוּת תְּמִידִיִּים וּקְבוּעִים.

הַנִּגּוּד הוּא זֶה שֶׁבְּעֶצֶם דּוֹחֵף קָדִימָה וּמֵבִיא אֶת הַתְּנוּעָה

הַהִלּוּזוֹאֵזָם, נוֹתֵן לְכָל צוּרַת הַחֹמֶר תְּכוּנוֹת שֶׁל חַיִּים, שֶׁל תְּחוּשָׁה, שֶׁל רְגִישׁוּת וַאֲפִלּוּ שֶׁל מַחְשָׁבָה.

הַמָּטֶרְיָאלִיזְם הַדִּיאָלֶקְטִי מַצְבִּיעַ שֶׁהַחַיִּים הָרִגְשִׁיִּים וְהַמַּחְשָׁבָה הוֹפִיעוּ רַק בִּשְׁלַבִּים מְאֻחָרִים שֶׁל הִתְאַרְגְּנוּת סְפֵּצִיפִית וּמֻרְכֶּבֶת שֶׁל הַחֹמֶר וְשֶׁל הַצְּלִילִים שֶׁבָּקְעוּ מִמֶּנּוּ וּמִן הַתְּנוּעָה.

הַחֹמֶר וְהַתְּנוּעָה מְהַוִּים יְחִידָה אַחַת וּבִלְתִּי נִפְרֶדֶת וְאִם הַגּוּף אוֹ הַחֹמֶר לֹא הָיוּ מִתְגַּלִּים אֵלֵינוּ עַל יְדֵי תְּנוּעָתָם הַמַּתְמֶדֶת לֹא הָיִינוּ כְּלֹל יוֹדְעִים אֶת קִיּוּמָם (לְדוּגְמָא הָאוֹר וּבְעִקְבוֹתָיו נוֹצְרוּ אֶבְרֵי הָרְאִיָּה, הַקּוֹל ותּוֹצְאָתוֹ הָאוֹזֵן - אֶבְרֵי הַשְּׁמִיעָה, חוּשֵׁי הָרַח ,הַטַּעַם וְעוֹד )

קִפָּאוֹן וְאִי תְּנוּעָה הִנָּם רַק אַשְׁלָיָה וְאֵינָם קַיָּמִים כָּלַל בַּטֶּבַע. אִי תְּנוּעָה הִנֵּה מַצָּב מְיֻחָד וַאֲרָעִי שֶׁל הַתְּנוּעָה.

לֹא נִתַּן לִיצוּר אֶת הַתְּנוּעָה וְגַם לֹא לַהֲרֹס אוֹתָהּ אֶלָּא רַק לְהַעֲבִיר אוֹתָהּ הָלְאָה.

67 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול