top of page

אודליה יהודיין| תערוכת יחיד לאמן אליעזר מאירוביץ' (לוצי)

עודכן: 5 בפבר׳ 2020

אמנית רב-תחומית, אוצרת, יזמית ומנהלת אמנותית.


מאפלה לאורה


אליעזר מאירוביץ', המוכר בציבור בכינויו לוצי, נולד במונקאץ', צ'כוסלובקיה, בשנת 1927. לוצי הושפע בילדותו מאביו שעסק בגרפיקה, וששימש לו כמקור השראה לציוריו הראשונים שצוירו שיעורי הציור במסגרת בית הספר העממי. בימי נעוריו בשנים 1939-1945, נשלח למחנה ההשמדה אושוויץ- בירקנאו, בו שכל רבים מבני משפחתו, שנספו ונרצחו והיה היחיד ממשפחתו, בת חמש הנפשות, ששרד את השואה. עם שחרור מחנה ההשמדה ניסה להעפיל ארצה, לישראל, אך הבריטים שאסרו על עליית יהודים, החזירוהו לקפריסין, אל מחנות העקורים ופליטי המלחמה. בחלוף שנה הצליח לעלות לארץ ישראל, למד בישיבה ובתום לימודיו התגייס לצה"ל.

בשנותיו הראשונות בארץ התגורר לוצי בקיבוץ ניר עציון והחל ללמוד ציור בכפר האמנים הסמוך, עין הוד, בהנחיית הצייר משה צור. ברם, רק לאחר שפרש לפנסיה הסתייע בידו להתמסר באופן מלא למלאכת הציור, לחזור ללימודי הציור במסגרת סדנאות האמנות של מוזיאון תל אביב לאמנות (בהנחיית מוטי פן) ולהקדיש את זמנו לאמנות. ביצירותיו של לוצי בולט השימוש בצבעי שמן ובצבעי אקרליק, עליהם עובד לאורה של עששית.



לוצי מציג את יצירותיו בתערוכה בליווי האוצרת אודליה יהודיין


מבחינה תמטית, ציוריו של לוצי נעים על הציר שבין קודש לחול, בין אור לחושך ובין חורבן לתקווה. ציוריו הם אפוא מסע בתוך חייו האישיים, אך גם בחייו של העם היהודי במהלך המאה ה-20, וניתן ללמוד מהם על השקפת עולמו של לוצי כאמן המקדש את ערך המשפחה ואת הדבקות בתקווה ובאופטימיות, שלעיתים מוצגים בציורים באופן נאיבי ורומנטי.


ברבים מציוריו משורטטים זכרונות השואה, שמזכירים בסגנונם את ציוריו של שמואל הירשנברג הפולני, בהם היהודים מוצגים כגוש אחד, המובלים אל הלא הנודע. בשונה מציוריו של הירשנברג, בציוריו של לוצי, שזכה לחיות במדינה יהודית עצמאית, בולט השימוש בצבעים בהירים, אך גם באופק, ובה באותה עת גם מטושטש כמו מבקש הצייר ללמד שדלה את התמונה מזכרונו, ואין היא דבר מלבד זכרון ביעותים.





עוד בולטת בציוריו התפעמותו, שגובלת בנאיביות, מעצם הקיום האנושי ומהטבע. במידה מסוימת, ציוריו של לוצי הם שיר הודיה דומם לנושאים רבים, שונים ומגוונים, כאשר המשותף לכולם הוא התבוננותו בהם דרך עיניו כאדם מבוגר וכשורד שואה, שמבקש להאדיר את הפשוט והמובן מאליו (חצר בית, נעלי עבודה, קערת פירות, בית מגורים וכיו"ב). ברבים מציוריו, לוצי משתמש בערבוביה באור ובחושך, כשהאור לרוב סוכך ממעל לחושך בציור ועוטף אותו, כמו מבקש הצייר להגן על מושאי הציור, להעניק להם תקווה, ואפשר אף שמנסה לבטא את ההשגחה העליונה (השכינה) שנמצאת בכל מקום ומקום, ובכל פרט ופרט בעולמו של הקדוש ברוך הוא. בימים אלו מוצגת תערוכת יחיד של לוצי (אליעזר מאירוביץ') במרכז הקהילתי בת ציון, בשכונת יד אליהו שבתל אביב-יפו. הכניסה חופשית.




101 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page