אבריימל דרנר| עירי המגודרת
יליד 1984. נולד בירושלים למשפחה בעלת רקע חסידי, אך ללא השתייכות מובהקת למחנה מסוים. משתמש בפסבדונים בפרסום יצירותיו. רואה עצמו כאדם ללא עבר, ללא הווה וללא עתיד.
עירי המגודרת
גדרות רבות לה לעירי. יש את זו החיצונית, זאת שאת ראשה מעטר תיל מסתלסל. אם אצטלם לצידה בקומתי הקטנה כאשר מבטי הכבוי נישא אל האופק הירוק שמעבר לה, זאת תהיה תמונה עוצמתית, יראו בה את אכזריות הכליאה אל מול הערגה לחופש, זה יהיה שואו מושלם. אבל, האמת היא שהגדר הזאת ממש לא נועדה לכלוא אותי. היא נמצאת כדי להגן מפני חורשי רע שרוצים להסתנן ולהזיק לרכוש או לנפש, לגנוב או לפגוע. האם היא ממלאת את ייעודה? לא תמיד ולא לחלוטין. גם בבתי החינוך, בתלמוד התורה של בניי ובבית הספר של בנותיי, יש גדר גבוהה ומסורגת, השער מאובטח בשומר עם נשק. האם זאת גדר מאיימת? לא. היא נועדה להגן מרוע להכנס ולפגוע בנפשות הרכות, כמו שהיא נועדה למנוע מהם לברוח בחוסר דעת ובחוסר אחריות. האם הגדר הזאת אפקטיבית? מממ... הנסיון מראה שלא ממש. לא אלאה אתכם בתיאור גדר ועוד גדר, בזאת שאפקטיבית פחות ובזאת שאפקטיבית יותר. עזבו, בואו נתמקד בגדר המאיימת מכל, זאת השקופה שאין לה מראה ואין לה קול. את הגדר הזאת לא ניתן להנציח במצלמה, היא לא יכולה להגיע לשום מסך. לא ניתן לראותה וגם לא ניתן להראותה. עט הסופרים, דל מכדי לתאר את קווי המתאר שלה. מכחול העיתונאים לא יוכל לצבוע את גווניה. מי שלא נכלא באותה גדר, שאינה מניחה לסטות ממנהגי ותקנות הקהילה, לא יוכל לעולם להבין את מהותה ואת סודה. זאת גדר שאינה נראית, אבל היא, היא הגדר הכולאת, המאיימת, החונקת. והאמת... האמת היא שישנן המון גדרות כאלו, זו לפנים מזו, זו שקופה מזו וזו חונקת מזו. אכן, גדרות רבות לה לעירי.