אבריימל דרנר| אגדות

יליד 1984. נולד בירושלים למשפחה בעלת רקע חסידי, אך ללא השתייכות מובהקת למחנה מסוים. משתמש בפסבדונים בפרסום יצירותיו. רואה עצמו כאדם ללא עבר, ללא הווה וללא עתיד.

אגדות

ג'וני וג'ימי כלל לא הכירו זה את זה. הם לא היו דומים בכלום. האחד גבוה ורחב ומשנהו ציפלון, האחד כהה ורעהו בהיר, זה עשיר כאשר זה דלפון. לא היה ביניהם שום קשר, לא באופי, לא בהשכלה ולא בשום מאפיין מובהק שניתן להצביע עליו. בטח תשאלו, איך בכל זאת שניהם הצליחו להתכנס יחד אל אותו הסיפור? ובכן, לשניהם קרה את אותו מקרה מוזר.

כל אחד, במקומו הוא, נקבע כי הוא מת. נסיבות המוות היו שונות לחלוטין. אבל... וזה הקטע החשוב בו סיפורנו מתחיל סופסוף לנוע קצת, שניהם הובלו אלי קבר, זה בלוויה מפוארת ורבת רושם וזה בלוויה צנועה ודלה, זה בלוויה אמוציונלית וזה בלוויה מאופקת ומהוסה. תם הטקס.

***

עובר זמן מה וג'וני מתעורר בסביבת מחייתו החדשה. הוא פוקח את עיניו, רק כדי לגלות שהוא לא מצליח לראות כלום.

מאבק קצר שמסתיים בנצחונו של ג'וני על תכריכיו, מאפשר לו לגלות את העובדה המרה על השכונה החדשה אליה הוא עבר. למרות שהשכנים כאן לעולם כבר לא יפריעו לו, זה לא נראה כי הוא אוהב את חיקה של אמא אדמה. אך לא אדם כג'וני יאמר נואש. למרות האופק החסום ברגבי אדמה, עם כל המחסור הכבד בכלי חפירה, ג'וני שלנו לא נרתע. בידיים חשופות, בכוחות הולכים וכלים וללא שום אופק נראה לעין, ג'וני החל לחפור עוד ועוד, לסלק עוד רגב אדמה לצד אחד ועוד קובבת בוץ לצד השני. החפירה מתכסה שוב ושוב, אבל הוא לא מתייאש. הוא כבר מגיע ממש לקרקעית כוחותיו, כאשר חור קטן נפער ואפלה של בית קברות בצבצה מעבר לחור...

***

גם ג'ימי התעורר אל הכלום שבמקומו החדש, לא עבר זמן רב עד שהוא הבין להיכן בדיוק הוא נקלע. אך בשונה מג'וני, רוח הלחימה לא פיעמה בו. הוא שכב לו מצונף במקומו. נאנח, נאנק. המחשבות תוקפות אותו בגלים. מדי פעם הוא מרשה לעצמו להניח שזו שעת לילה, השעה שבה גם הגברים לא מתביישים. הוא מעז ומרים את קולו, ממרר בבכי חסר מעצורים. הוא לא זז מילימטר ממקומו, רק בוכה ומתייפח על מר גורלו.

***

ג'וני החופר קיבל כוחות חדשים ממראה החור הקטן, משב רוח קליל של חופש כבר ליטף את פניו. הוא הסתער שוב על אותם אויבים בדמות גרגרי אדמה אינסופיים. פינה עוד ועוד מהם לצדדים, במרץ, בנחישות ובאופטימיות שאינה נגמרת. הוא ממש הרגיש איך התקווה ממלאת אותו מקצות אצבעותיו ועד קצה קודקודו, בשעה שהחור נפרץ מספיק והוא נפל אל תוך מי תהום מזוהמים...

***

בינתיים ליד קברו של ג'ימי הזדמן מישהו, אולי היה זה קברן שהכין דירה לדייר חדש שאמור לבוא לגור בשכנות לג'ימי, אולי זה היה אחד מבני המשפחה שחש צורך להיפרד ממנו שוב. זה לא משנה. העובדה היא שאותו אחד שמע פתאום דייר חצוף שחורג מהנהלים הקשוחים של תושבי השכונה. יש כאן דייר לא ממושמע, אחד כזה שמעז להפר את השקט הנצחי. בירור קצר העלה כי באמת מדובר בפולש שאין כאן מקומו. ג'ימי סולק על אתר מהשכונה השקטה.

***

מוסר השכל:

יאללה, יאללה! הפסיקו כבר להמציא אגדות, להתפעם מהן ולהאמין להן.